בלבלי אותו
אופנת ה"מאש-אפ" שבה ממזגים שני שירים ליצירה אחת היא זוועה מוזיקלית. החיבור בין ג'יי זי ללינקין פארק הוא דוגמה טובה לכך
שני אירועים עיקריים הוציאו את התופעה מהמחתרת האינטרנטית לעולם החיצוני: הראשון הוא האלבום שזכה לכינוי היומרני The Best Bootlegs in the World Ever 2002 הכולל את מיטב החיבורים המחתרתיים שיצאו לרשת וניתן למצוא בו את נירוונה מפזזים עם דסטיניז צ'ילד, D-12 מראפפים לדפש מוד, כריסטינה אגילרה מצפצפת לצלילי הסטרוקס ועוד. הפרשה השנייה שהסעירה את עולם המוזיקה והאינטרנט היא "פרשת האלבום האפור" (2004) של די-ג'יי דנג'ר מאוס שחיבר שירים מהאלבום השחור של ג'יי זי עם שירים מהאלבום הלבן של הביטלס ויצר את "האלבום האפור" שמנע שינה מעורכי הדין של חברת התקליטים EMI (בעלת הזכויות על רוב שירי הביטלס) שהוציאו צו האוסר על הפצת האלבום בטענה של הפרת זכויות יוצרים. התגובה המקוונת לא איחרה לבוא כאשר מאות בעלי אתרים הכריזו שהם מעלים את האלבום להורדה חופשית במחאה.
הקורבנות הראשונים למאש אפ של MTV היו ג'יי זי שעודד את התופעה בזמנו, ולהקת הנו-מטאל לינקין פארק - שביחד הקריבו את מיטב שיריהם על מזבח החדשנות. חבילה שיצאה להם באחרונה כוללת שישה שירים, dvd המתעד את הקלטת השירים והופעה חיה משותפת.
האלבום אמנם הוציא מקרבו איזה להיט או שניים, אך הוא מאכזב. החיבור בין לינקין המחוספסים-פרווה לג'י זי הענק-השחור נראה ונשמע לא טבעי ומאולץ. ב-dvd ניתן לראות שמי שמוביל את הפרויקט הם לינקין וג'יי זי העייף רק נגרר מאחור. מי שיושבים רוב הזמן באולפן הם חברי הלהקה וג'יי זי מגיע רק להקלטות הסופיות ולשיפוצים אחרונים. בהופעה ג'יי זי נראה מרוחק ולא מתקשר עם הקהל והלהקה. הוא מתחבא מאחורי משקפי שמש גדולות והבעת פניו מסגירה את ההלם והגועל שהוא רוחש לצעקות הלינקיניות. גם בסוף ההופעה גיי' זי בורח מיד מהבמה למכוניתו בעוד לינקין נשארים להחליף צ'פחות עם הקהל.
מלבד הערך כלכלי שנוצר ללא שהיוצרים צריכים להתאמץ וליצור משהו חדש וטוב, אין לחיבור הזה שום ערך מוסף. התוצאה מאכזבת ונטולת כל יומרה מוזיקלית. החיבור ניטרל את המלודיות של לינקין והרס את האנרגיות של ג'יי זי. טכנית, השילוב טוב והשירים לא נשמעים כעומדים אחד ליד השני ומתחברים לשיר אחד, אבל כל אלבום של ג'יי זי ולינקין בפני עצמו הרבה יותר טוב מהמישמש השטותי הזה.
