שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    בית חדש למשרד הביטחון בת"א
    מהקומה השנייה של בניין 22 הישן בקריה בת"א, שאיכלס את לשכותיהם של שרי הביטחון והרמטכ"לים לדורותיהם, יצאו במשך יובל שנים ההחלטות על ניהול המלחמות, המבצעים והחיסולים; חדריו ראו ביקורים חשאיים של שליחים ממדינות ערב, ובמסדרונותיו התנהלו מלחמות הגנרלים; ממחר הוא יהפוך להיסטוריה
    האגדות סיפרו שזהו היעד מספר 1 של אויבי המדינה. ואכן, יותר מ-50 שנה היה בניין מס' 22, הבניין הראשי של משרד הביטחון בקריה, צומת ההחלטות הביטחוני והמדיני החשוב ביותר בישראל. אליו התנקזו כל קווי הקשר והתקשורת. בו ישבו מקבלי ההחלטות.

     

    בקומה השנייה של בניין 22 הוחלט על התוכנית המבצעית של מבצע קדש. שם ניתנה הפקודה לתקוף במלחמת ששת הימים. לשם הגיעו הידיעות הראשונות על פרוץ מלחמת יום הכיפורים. שם הוחלט על "מבצע אנטבה". משם נוהל המאבק בשתי האי - נתיפאדות. שם התקבלו ההחלטות על החיסולים הממוקדים בשנים האחרונות. הקומה הזו גם ידעה ביקורים חשאיים של שליחים ממדינות ערב, ביניהם המלך עבדאללה, אז יורש העצר.

     

    בניין 22, שבו נמצאות לשכות שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש אגף מבצעים וראש אמ"ן, יתרוקן מחר מדייריו. כולם עוברים ללשכות חדשות בבניין החדש של המטכ"ל וצמרת מערכת הביטחון, בחלק המזרחי של הקריה, מול מרכז עזריאלי. הלשכות של הרמטכ"ל ושר הביטחון יישארו זו לצד זו, באותה קומה – אבל בבניין החדש. עוד דיירים בבניין החדש: רוב אלופי צה"ל וצמרת משרד הביטחון.

     

    דיין קבע עובדות בשטח

     

    הבניין הישן של משרד הביטחון הוקם בראשית שנות ה-50. הוא נחנך בשנת 1954, והרמטכ"ל הראשון שאיכלס אותו היה מרדכי מקלף, שעבר אליו מהמשכן הזמני בבנייני השלישות ברמת-גן. שר הביטחון הראשון שישב בבניין היה פנחס לבון.

     

    כבר מראשיתו בניין 22 חולק לשניים באמצעו. החלק המערבי שלו שימש את המטה הכללי של צה"ל, והחלק המזרחי את צמרת משרד הביטחון. הקומה השנייה של הבניין תוכננה כך שבחלק המערבי היתה לשכת הרמטכ"ל, ובקצה מסדרון ארוך, בחלק המזרחי – לשכת מנכ"ל משרד הביטחון.

     

    בשנותיה הראשונות של המדינה, שר הביטחון לא ישב בבניין מסיבה פשוטה: שר הביטחון היה ראש הממשלה דוד בן-גוריון. בעקבותיו ירש ראש הממשלה לוי אשכול את התואר הכפול. שניהם העדיפו לשבת ב"בניין הקטן", בניין טמפלרי בן שתי קומות ברחוב הראשי של הקריה. הבניין הזה משמש את לשכת ראש הממשלה עד היום.

     

    שר הביטחון עבר לבניין 22 רק בתחילת יוני 1967, ארבעה ימים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. לחץ ציבורי כפה אז על אשכול למנות את משה דיין לתפקיד שר הביטחון. אשכול לא היה מוכן לתת לדיין לשבת לצדו ב"בניין הקטן". ללא היסוס פסע דיין לכיוון בניין 22 הסמוך, נכנס ללשכת מנכ"ל משרד הביטחון, משה קשתי, והכריז: "מהרגע הזה, זה המשרד שלי".

     

    דיין הכיר היטב את הבניין. 10 שנים לפני כן הוא ישב בחלק המערבי באותה קומה – בלשכת הרמטכ"ל. מלשכת המנכ"ל, שהפכה ללשכת שר הביטחון, ניהל דיין את מלחמת ששת הימים. רק אחרי המלחמה החזיר לקשתי את לשכתו ונבנתה עבורו לשכה חדשה במרכז הקומה השנייה.

     

    כל שרי הביטחון מאז דיין ישבו בחדר הקטן והצפוף, שחלונותיו צופים אל גן הוורדים בקריה. לפקידות של השר לא היה מקום, ומשום כך נבנה עבורן חדר מזכוכית אטומה במרכז המסדרון. בלשכה הזו ישבו שמעון פרס ויצחק רבין, עזר ויצמן ואריאל שרון, משה ארנס ויצחק מרדכי, פואד בן-אליעזר ושאול מופז.

     

    כאשר נבחר רבין לתפקיד הכפול של ראש ממשלה ושר ביטחון, היה צריך להחליט בין "הבניין הקטן", ששירת את ראשי הממשלה, ללשכת שר הביטחון בבניין 22. רבין, שאהב את הבניין עוד מימיו כרמטכ"ל, בחר לחזור ללשכה הישנה.

     

    הווילון נפל על הבכיר

     

    בניין 22 נראה תמיד מוזנח: המדרגות שחורות וסדוקות, הקירות מלוכלכים, חצי מהמנורות במסדרונות שרופות, השירותים מקולקלים ומים עומדים על הרצפה מקשים את הגישה לאסלות. במשך 50 שנה, ללא הפסקה, היה הבניין בשיפוצים: פה מחליפים רצפות, שם צובעים, פה עובדים חשמלאים, ושם טכנאי קשר מותחים קו חדש.

     

    את לשכת הרמטכ"ל שיפצו לעתים רחוקות מאוד. הרמטכ"לים העדיפו להיראות ספרטניים ולהשקיע תקציבים במקומות חיוניים יותר. גם את לשכת שר הביטחון שיפצו לעתים רחוקות. השרים, שהשקיעו מיליארדים בפיתוח צה"ל ומערכת הביטחון, רצו להיראות חסכניים בנוגע ללשכתם.

     

    בשנות ה-60 נוספו לבניין עוד שתי קומות - השביעית והשמינית - ועל גגו נבנו מתקני קשר משוכללים – אבל בלשכות שבקומה השנייה לא חל שינוי. רחבת המסדרים שבחזית הכניסה המערבית לבניין נמחקה והפכה למגרש חנייה. גן הוורדים המטופח מימי בן-גוריון הוזנח.

     

    אורחים מחו"ל שהגיעו לחדרו הקטן של שר הביטחון נדהמו. המראה היה עלוב, עצוב ומדכא. בחדר הדיונים, הסמוך לחדרו של השר, היו כמה שולחנות משרדיים שחוברו כדי ליצור שולחן ישיבות גדול. לא היו כל עזרים אלקטרוניים.

     

    שיא הטכנולוגיה בלשכת השר היה לוח כיתתי פשוט, שעליו שורטטו בגיר תוכניות למבצעים צבאיים. על הקירות היו תלויים וילונות עתיקים, שלא כובסו מאז שנות ה-50. בחדרים העלובים האלה התקבלו כל ההחלטות הביטחוניות החשובות ונרקמו כל התככים הפוליטיים של שרי הביטחון לדורותיהם.

     

    בשנת 1987 הגיע ריצ'ארד מרפי, שליחו של נשיא ארה"ב, לפגישה עם שר הביטחון דאז, יצחק רבין. כשנכנס לדיון, הוא נתקל בווילון הישן – והווילון, ביחד עם הקרניז העתיק שמעליו, נפלו עליו. ענן אבק גדול עלה – אבק שהצטבר במשך עשרות שנים. בעקבות התקרית תבע איתן הבר, אז יועצו של השר: "לא עוד. חייבים לשפץ את הלשכה".

     

    השיפוץ נערך כמו מבצע צבאי, כאשר רבין יצא לסיור בן חמישה ימים בארה"ב. הפועלים עבדו 24 שעות ביממה וכשרבין חזר - הלשכה החדשה היתה מוכנה. חדרו הוגדל פי שלושה. מערכות קשר הותקנו. למזכירות ניתן חדר, במקום תא הזכוכית במסדרון. לאה רבין היא שבחרה את השטיחים החדשים והתמונות שנתלו על הקירות.

     

    כולם רצו להיות ליד השר

     

    בשנות ה-90 הוקם ליד הלשכה חדר דיונים מפואר, עם מתקני חירום, שאפשרו לשר לשדר נאום לאומה ברדיו ובטלוויזיה בשעת חירום. כל הציוד האלקטרוני, כולל מתקני הקלטה על הקירות ובשולחנות, נשלט מחדר-בקרה מיוחד. חדר הדיונים תוכנן על-ידי ראש לשכת שר הביטחון וראש הממשלה באותם ימים, איתן הבר, וזכה לכינוי "היכל הבר".

     

    המרחק בין לשכת שר הביטחון ללשכת הרמטכ"ל היה, כאמור, כ-30 מטרים. אבל מלבד שתי

    הלשכות, שמקומן נשאר קבוע, התנהלה מלחמת עולם על שאר החדרים בקומה. כל שר ביטחון הביא עימו את המקורבים, ואלה נלחמו תמיד על סמיכות חדרם לחדרו של השר.

     

    רק שניים נשארו תמיד ליד השר: מזכירו הצבאי, שחדרו נמצא בין לשכת השר ללשכת הרמטכ"ל, וחיים ישראלי, שחדרו היה תמיד מול חדרו של השר. במשך עשרות שנים כל מי שבא לשר הביטחון דאג להיעצר בדרכו פנימה אצל ישראלי ולשאול: "מה הוא רוצה ממני? איך הוא קם הבוקר? מה מצב רוחו?"

     

    אחרי הפגישה עם השר היו היוצאים נעצרים שוב בחדרו של ישראלי, מדווחים לו על תוצאות הפגישה – ומודים על העצות הקטנות שנתן להם לפניה. ישראלי עבד עם כל שרי הביטחון – מבן-גוריון ועד מופז. הוא הגיע ללשכה בחודש מאי 1950, ישב בה 54 שנים ויצא לגימלאות לאחרונה.

     

    בעוד שלשכת שר הביטחון שופצה, לשכת הרמטכ"ל כמעט לא שינתה את פניה במשך 50 שנה. כל הרמטכ"לים ישבו בה וניהלו דיונים באותו חדר מטכ"ל צפוף. את הכספים הגדולים בחרו כולם להשקיע במתקנים מתוחכמים מתחת לאדמה במחנה המטכ"ל, במקום בלשכה שמעל לאדמה.

     

    כמו בניין היי-טק

     

    הבניין החדש שאליו יעברו מחר שר הביטחון והרמטכ"ל הוקם על חורבות בית החולים ליולדות בקריה, שנהרס בשנת 97'. לקראת המעבר ההיסטורי התקיימה ביום חמישי האחרון ישיבת הערכת המצב האחרונה בלשכת השר הישנה, שבה נטלה חלק כל צמת מערכת הביטחון. הרמטכ"ל משה יעלון התרגש כאשר פתח את הדיון. "זהו יום היסטורי", אמר לנוכחים. "יותר לא נקיים דיונים בחדר הזה".

     

    הרעיון לבניין חדש קרם עור וגידים בתקופתו של רבין כשר ביטחון, בתחילת שנות ה-90. רבין דרש להוציא את מחנות צה"ל מן הערים. "אני לא רוצה לראות קומנדקרים נוסעים ברחובות", אמר.

     

    במשרד הביטחון קידם את פינוי המחנות הצבאיים סמנכ"ל המבצעים הלוגיסטים והנכסים, ויקטור בר-גיל. בתמורה ל-70 הדונם שפינו משרד הביטחון וצה"ל בדרום הקריה – שטח שעלותו נאמדה אז ב-1.5 מיליארד שקל – הוחלט על הקמת הבניין המשותף למשרד הביטחון ולצה"ל בחלק המזרחי של הקריה. להערכתבר-גיל, עלות הקמתו של הבניין החדש הגיעה לכ-600 מיליון שקל.

     

    הבניין תוכנן על-ידי האדריכל אברהם יסקי. "זהו בניין היי-טקי לכל דבר, התואם את כל הסטנדרטים של בניין מקביל באזרחות. מי שעובר לידו לא חש שהוא עובר ליד בניין צבאי", מסבירה סא"ל שרי מרק, ראש נציגות צה"ל בפרויקט.

     

    הבניין החדש ששטחו 90 אלף מ"ר וגובהו 107 מטר, החל להיבנות בשנת 2000 ותוכנן ל-14 קומות, אך במהלך הבנייה הוחלט להוסיף לו עוד שתי קומות. בחלקו העליון נבנה מנחת מסוקים עגול, שכבר הפך לסמל ההיכר שלו וישמש לזמני חירום.

     

    בכל קומה יש כ-50 חדרים. בבניין יש 2,400 דלתות, 29 מעליות, 1,286 משרדים ו-1,000 מקומות חנייה תת-קרקעית. לדברי חיים ברק, ראש מנהלת הפרויקט מטעם משרד הביטחון, הותקנה בבניין מערכת גנרטורים לשעת חירום, שמספיקה לחצי תל-אביב.

     

    "המעבר לבניין החדש הוא פתח לחיסולה המוחלט של המעברה שהיתה בקריה עד היום", אומר ברק. "20 צריפים ששימשו את הצבא ומשרד הביטחון בקריה כבר נהרסו והטרקטורים צפויים להרוס בקרוב את כל השאר. הקריה תהפוך לקומפלקס בניינים, שיחליפו את המחנה הצבאי עם הצריפים".

     

    מלחמת עולם על החדרים

     

    הכניסה לבניין החדש מלווה בלא מעט טונים צורמים. לא כל בכירי מערכת הביטחון וצה"ל, מתברר, מרוצים מהמוצר המוגמר. סגן שר הביטחון, זאב בוים, אף הודיע כי נכון לעכשיו הוא נשאר בלשכה הישנה.

     

    לשכתו של בוים, שהיתה עד כה סמוכה ללשכת השר, קיבלה בבניין החדש את הקומה ה-15. אך לדברי מקורביו, הלשכה קטנה מדי ולא מכובדת דיה לצורכי סגן שר. הנוף הנשקף ממנה צופה למגדלי עזריאלי ולא לים, אין בה מספיק חלונות וחדרו של בוים לא מאובזר ברמה של הפקידות הבכירה במשרד הביטחון.

     

    גורמים במשרד הביטחון אישרו כי הקומה ה-14, המאכלסת את לשכת שר הביטחון והרמטכ"ל, נבנתה ברמת גימור גבוהה יותר משאר הקומות, כולל ריצוף משובח, ריהוט סלוני וטלוויזיות עם מסכי פלזמה בחלק מהחדרים. עם זאת, לדבריהם, שכת סגן השר מכובדת ביותר ונעשו בה שינויים כדי להתאימה לדרישותיו.

     

    במשרד הביטחון מודים כי מלחמת עולם של ממש התנהלה בין האלופים על החדרים. החדרים האטרקטיביים הם אלה הצופים מערבה לים. החדרים הפחות "טובים" הם אלה הפונים לעזריאלי ובקומה הראשונה עד החמישית.

     

    בקרב הבכירים, שכבר עברו לבניין החדש, חלוקות הדעות: לצד המתפעלים מהבניין יש ללא מעט מהם טענות על עיצוב קר ומנוכר, סביבת עבודה לא ידידותית, חדרים קטנים, מסדרונות צרים וארוכים ושירותים מרוחקים. במשרד הביטחון טוענים שמדובר בתלונות קנטרניות. "כדאי שיציצו לעבר הצריפים הישנים, שעדיין לא נהרסו, ויזכרו איפה ישבו עד עכשיו", אמר אתמול גורם בכיר במשרד. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: טל כהן
    הבניין החדש
    צילום: טל כהן
    צילום: טל כהן
    הבניין הישן מס' 22
    צילום: טל כהן
    מומלצים