סיר לחץ קוגניטיבי
האם גם אתם מרגישים לפעמים במחנק כשאתם בלחץ? מתברר שמדובר בתופעה ידועה. ממחקר חדש עולה כי אנשים לא הצליחו לעמוד במטלות מתמטיות כי תנאי הסביבה יצרו מחשבות שליליות מסיחות, ומחשבות אלו התחרו על אותם משאבים קוגניטיביים שבהם עשו המשתתפים שימוש לפתרון בעיות המתמטיקה
אתם עומדים בפני בחינה חשובה הדורשת מאמץ קוגניטיבי ניכר: מבחן פסיכומטרי, בחינה באוניברסיטה או מצגת מכרעת בעבודה. הלחץ גדול. והנה, למרות שהתכוננתם ואתם יודעים את החומר, ובתרגול "על יבש" הצלחתם להפליא, הרי שדווקא ברגע המכריע משהו השתבש.
הביצועים שלכם רחוקים מלהיות מרשימים. מדוע? מה התרחש כאן? "מחנק תחת לחץ" (Choking Under Pressure) כך מכונה התופעה המתרחשת במגוון של נסיבות, כאשר בעת מצבים המאופיינים בלחץ רב להצליח, ביצועיהם של אנשים נמוכים מיכולתם האמיתית.
מה הגורמים לאותה תחושה פסיכולוגית של מחנק? לפי גישה אחת, הלחץ להצליח מעלה את רמת החרדה ואת המודעות העצמית של הנבחן לכך שעליו להצליח במשימה. כתוצאה מכך עולה רמת המיקוד העצמי ורמת הניטור העצמי שלו: הוא מעניק תשומת לב רבה לצעדים הספציפיים במהלך ביצוע המשימה. תשומת לב פרטנית כזו אינה מאפשרת ביצוע אוטומטי של חלק ממרכיבי המשימה ולכן הביצועים אינם מיטביים. כלומר, מחשבות-יתר (overthinking) פוגמות בביצוע אופטימלי.
לפי הגישה השנייה, לא מחשבות-יתר מביאות לתת-ביצועים אלא דווקא מחשבות שליליות המתרחשות תוך כדי ביצוע המשימה. במקום למקד את מחשבותיהם בביצוע המשימה, אנשים לחוצים חושבים תוך כדי הביצוע מחשבות שליליות על אודות המצב ועל חשיבות ההצלחה. מחשבות אלו גוזלות משאבים קוגניטיביים, שמוטב להשקיע אותם בביצוע המשימה עצמה.
במחקר שהתפרסם בגיליון דצמבר של כתב העת Jornal of Experimental Psychology: General מנסים צוות החוקרים שון ביילוק, קתרין קאלפ, לורן הולט ותומס קאר (Beilock, Kulp, Holt & Carr) לפענח בדרך ניסויית איזו מבין שתי הגישות הללו מסבירה לאשורה ירידה בביצועים במשימה הדורשת משאבים קוגניטיביים תחת לחץ.
בניסוי הראשון נטלו חלק 80 משתתפים, שחולקו לשתי קבוצות: קבוצה עליה לא הופעל לחץ וקבוצה עליה הופעל לחץ רב. שתי הקבוצות התבקשו לפתור תרגילים מורכבים במתמטיקה, לאחר שהתאמנו בהם. למשתתפי הקבוצה שהופעל עליה לחץ רב נאמר כי בנוסף לנכונות הפתרון של התרגילים יימדד גם משך הזמן שלקח להם להגיע לפתרון.
יתירה מכך, אם במהלך הבחינה יוכלו לשפר את זמני הפתרון שלהם ב-20% (יחסית לזמן שהיה דרוש להם לפתור תרגילים בעת שלב האימון) יקבלו בונוס כספי. עוד נאמר להם כי קבלת הבונוס הכספי תלויה בעבודת צוות: הם צוותו עם משתתף נוסף שכבר הצליח לשפר את זמן הפתרון שלו ב-20%.
אך ורק אם הם עצמם יצליחו לשפר את ביצועיהם, אזי הם ואותו משתתף יקבלו תמריץ כספי. לבסוף נאמר להם כי בעת פתרון התרגילים הם יצולמו במצלמת וידאו, ומורים למתמטיקה יצפו בסרטון. לאחר בחינת המתמטיקה משתתפי שתי הקבוצות השיבו על סידרת שאלות שבחנה את התייחסותם לביצועים בבחינה. למשל, כמה חשוב היה להם להצליח, כמה לחץ הם חשו, וכיצד לדעתם עמדו בבחינה.
והנה, מתברר שלא נמצא הבדל בין הקבוצות בפתרון בעיות מתמטיקה פשוטות. אולם, בפתרון בעיות מורכבות, הדורשות יותר משאבים קוגניטיביים ושבהן לא התאמנו המשתתפים מראש, נמצא כי ציוניהם של משתתפי הקבוצה עליה הופעל לחץ רב היו נמוכים מציוניהם של משתתפי הקבוצה עליה לא הופעל לחץ, והמשתתפים בקבוצה שעליה הופעל לחץ גם דיווחו על רמות גבוהות של חרדה ולחץ.
הניסוי השני היה דומה לראשון, אך נבדל ממנו במידת האימון הקודם בסוגים שונים של בעיות מתמטיות: היו בעיות שהתאמנו בהן רק פעם אחת, פעמיים, או 50 פעמים. כמו כן, בסיום הניסוי המשתתפים התבקשו לתאר בכתב כל מחשבה שחלפה בראשם בעת ביצוע התרגילים.
לא נמצא בניסוי הבדל בין הקבוצה עליה הופעל לחץ רב לבין זו שלא הופעל עליה לחץ בפתרון בעיות מתמטיקה מורכבות הדורשות משאבים קוגניטיביים רבים שזכו לאימון רב. לעומת זאת, בפתרון בעיות מורכבות הדורשות יותר משאבים קוגניטיביים ושבהן התאמנו המשתתפים מעט פעמים נמצא כי ציוניהם של משתתפי הקבוצה עליה הופעל לחץ רב היו נמוכים מציוניהם של משתתפי הקבוצה עליה לא הופעל לחץ.
כמו כן נמצא כי למעלה ממחצית המחשבות שחלפו בראשם של משתתפי הקבוצה עליה הופעל לחץ רב עסקו בדאגות על אודות המצב והשלכותיו. למשל, "אוי, אני לא אקבל את הכסף", "אני מקווה שלא אראה טיפש", "אין שום סיכוי שאני יכול להעלות את הציון שלי ב-20%". משתתפים אלה גם דיווחו על רמות לחץ וחרדה גבוהות יותר.
לסיכום, ממחקר זה התברר כי אנשים לא הצליחו לעמוד במטלות הואיל ותנאי הסביבה יצרו מחשבות שליליות מסיחות, ומחשבות אלו התחרו על אותם משאבים קוגניטיביים שבהם עשו המשתתפים שימוש לפתרון בעיות המתמטיקה. כך, לא נותרו למשתתפים די משאבים קוגניטיביים לפתרון בעיות המתמטיקה, דבר שהביא לירידה בביצועיהם.
למחקר גם השלכות ישומיות: ביצוע לא אופטימלי בבחינות מלחיצות שעתידן גורלי (למשל, מבחן הפסיכומטרי או מבחני מיון לעבודה) עשוי לשקף יכולת תפקוד נמוכה תחת לחץ ולאו דווקא את הידע האמיתי של הנבחנים.
ד"ר מרים דישון - ברקוביץ היא פסיכולוגית ויועצת אירגונית ושיווקית.
לפנייה לכתב/ת 
