הרמטכ"ל: אין סרבנות, רק עצומות וספינים

בעוד השטח מתחמם לקראת היישורת האחרונה של חקיקת תוכנית ההתנתקות, הרמטכ"ל מרים את הכפפה בסוגייה הטעונה של סירוב פקודה: "מי שמסרב לא יהיה איתנו", כך הבהיר היום (ג') רב-אלוף משה יעלון. 

הרמטכ"ל, שדיבר בוועדת חוץ וביטחון בכנסת, בישר על פקודה שהוציא, לפיה אין לחתום על עצומות פוליטיות כחיילים. הוא התייחס למכתב הסרבנים של קציני המילואים מחטיבת בנימין, ואמר כי מדובר באירוע שולי: "זה היה מכתב פוליטי, שבסופו הורחקו מתפקידם כל החותמים. אני לא רואה גילויי סרבנות, אסור ליפול בפח של עצומות וספינים. הכלל הוא מבחן הפרט, מי שמסרב - שיודיע".

באשר לתהליך מול הפלסטינים, אמר יעלון: "לצבא ברור שיש כאן הזדמנות, אך חייבים לשמור על האינטרסים הביטחוניים. יש לעקוב בזהירות רבה ולבחון את כוונותיהן האמיתיות של הפלסטינים. בישראל עוקבים אחר התבססותו של אבו-מאזן, שמטרתה העיקרית ליצור רשות אחת, חוק אחד, נשק אחד. המצב עדיין שברירי, כי תחילת המהלך יוצאת מתוך סביבה של אנרכיה. הרושם הוא שהמגמה מתקדמת לעבר היעד".

"בשלב זה", עידכן הרמטכ"ל את הח"כים, "המצב מוגדר 'רגיעה' ולא הפסקת אש. אבו-מאזן עדיין מתדיין עם החמאס על ויתור על נשקו. יש לו קושי להתחיל לבסס פעילות ביטחונית, עדיין אין לו ממשלה והוא נתקל בקשיים מבית". הוא הבהיר: "ישראל לא תסתפק בפריסת שוטרים. יש לעצור, לחקור, להעמיד לדין, לכלוא את העוסקים בטרור. אין לנו כוונה להמתין חודשים, עליהם ליישם את הטיפול בארגוני הטרור.

"זמן מקנה ביטחון לכוחות הביטחון הפלסטיניים לפעול ביתר חופשיות ובתמיכת הרחוב, אולם הם עדיין לא מחרימים מרגמות", אמר רא"ל יעלון. "על פי המידע שברשותנו, הפלסטינים החלו לטפל במנהרות ובהברחת אמצעי הלחימה. הצעדים הראשונים אינם משביעי רצון ולא ממלאים את רצוננו לפירוק תשתיות הטרור, אך הצעדים הם חיוביים".

הרמטכ"ל עידכן את חברי הוועדה במשבר שנוצר במגעים על העברת האחריות הביטחונית בערי הגדה - שבניגוד לדבריו של סאיב עריקאת מהבוקר, עדיין בעינו. "יריחו הייתה אמורה כבר להיות בידי הפלסטינים אבל הם יצרו משבר. בשלב זה עמדת הצבא היא שלא להעביר לאחריותם את הכפר עוג'ה, אלא רק את יריחו. עוג'ה שולטת על הציר הראשי וזה צריך להישאר באחריות ישראל". 

גם גבול הצפון הופיע בסקירה הביטחונית של הרמטכ"ל: "אם תהיה רגיעה בזירה הפלסטינית, חיזבאללה ירצה לפתוח את החזית הצפונית. הנחת העבודה של הצבא היא כי יש לשמור על עירנות מירבית בכל הקשור לגזרה הצפונית". 

ישיבות ההסדר לא מפורקות

נושא נוסף בו בחר רב-אלוף יעלון לעסוק בסקירתו היה ישיבות ההסדר. "המונח לפרק את ישיבות ההסדר הוא מטעה", טען. "אין כוונה לפרק את מסלול בני הישיבות, הכל נעשה תוך הידברות עם ראשי הישיבות. בתקופתי כמח"ט 35 זה מה שהיה, בני הישיבות פוזרו וכך ניתן היה לנער זה להכיר נער אחר. המחלקה תתפזר בתוך הפלוגה, זה הכל. בינתיים ראשי הישיבות נמנעים מלהיפגש, הם מנסים למנוע את המהלך ומתחמקים. עם זאת, צה"ל ימשיך".

ראש אכ"א, האלוף אלעזר שטרן, התייחס באריכות לסוגייה: "מסלול ישיבות ההסדר קיים בצה"ל שנים רבות, משנות ה-60. עד שנת 77' הוגבל במספרים אך מאז הותרו המגבלות. החיילים טובים מכל היבט. כיום יש 4,000 סדירניקים, 1,200 מידי שנה. אורך המסלול משתנה בין 13 ל-16 חודשים. חיילים שרוצים להמשיך במסלול פיקודי משרתים יותר, 88 אחוז חוזרים לישיבה, השאר עוזבים את המסלול ונשארים בצבא.

"הרעיון הנוכחי, שאין לו כל קשר לעיתוי ההתנתקות, החל כבר בשנת 84'. בצבא חושבים שתחת מדיניות צבא העם, גיוס לכל, כור ההיתוך, כאשר יש מחלקה של כ-40 חיילים, יש אפשרות לחלקם תוך שמירה על המסגרות הדתיות, שייצרו התקרבות יותר טובה בין דתיים לחילוניים. עד עכשיו היו פלוגות ומחלקות בצבא, עכשיו הכוונה לפזר את המחלקה ההומוגנית בתוך שלוש המחלקות של הפלוגה. הכוונה ליצור מסגרות של 10-12 חיילים".

ח"כ אהוד יתום העיר לרמטכ"ל כי "העיתוי לטיפול בנושא הוא גרוע ואומלל, בשל הרגישות הציבורית שקיימת". מצד שני, הוא ציין כי הדברים ששמע הרגיעו אותו: "לא מפרקים את ישיבות ההסדר, אלא נוקטים בשיטה אחרת שיש בה פירוק של המחלקה ההומוגנית והטמעתה בפלוגה".