קשר מתהדק: הכל על האנטנות הסלולריות
החברות הסלולריות מקימות עוד ועוד אנטנות על גגות בתים משותפים ובניינים ברחבי הערים. היום יש כבר 6,000, ולפי תחזית המשרד לאיכות הסביבה, יגיע מספרן ל-24,000. האם האנטנות מסוכנות? איך אפשר להיאבק בהן? האם הן מורידות את ערך הדירות בסביבתן? והאם אפשר לקבל פיצוי על כך? מדריך
האנטנות הסלולריות המכוערות יהפכו בשנים הקרובות לנוף מוכר בערי ישראל. נתונים מדאיגים של רשויות המקומיות מדברים על שכיחות של אנטנה אחת לכל שני בתי אב, לעומת אנטנה אחת לכל שמונה בתי אב היום. מספרן הכולל של האנטנות צפוי לגדול מ-6,000 ל-24,000.
לטענת פורום החברות הסלולריות, הנתון של 24,000 אנטנות מתייחס לסיום הפריסה של טכנולוגיית הדור השלישי, שיכולה להימשך גם שנים רבות. לדברי הפורום, התחזית של החברות לשנים הקרובות היא של כמה מאות אנטנות בשנה. ב-2004, למשל, הותקנו בין 600 ל-700 אנטנות. לדברי הפורום, הקמת האנטנות נתקלת בקשיים פרוצדורליים וגם מחייבת השקעה כספית גדולה. הקמת אנטנה אורכת כשנה.
ממחקרים המתפרסמים בעולם עולה אי-בהירות בנוגע לסכנות הצפויות מהאנטנות הסלולריות. חוקרים רבים טוענים שהקרינה הנפלטת מהאנטנות מסוכנת ומסרטנת, במיוחד בקרב אוכלוסיות רגישות כמו ילדים. לעומת זאת, התקן של ארגון הבריאות העולמי, המקובל גם בארץ, לא מכיר בחששות אלה.
האם אפשר להיאבק במגמה של ריבוי האנטנות? ראשי הרשויות הקימו מטה מאבק, אבל את האחריות לפעולה הם מגלגלים אל הציבור. לטענתם, תוכנית המתאר הארצית החדשה (תמ"א 63) מצמצמת את סמכויותיהם בקביעת מיקום האנטנות והופכת אותם לחותמת גומי. לפיכך הודיעו השבוע כי יפרסמו ברבים כל בקשה של חברה סלולרית להקים אנטנות בתחומי הערים, כדי שהציבור יקים קול מחאה, יגיש התנגדויות ויתרוצץ בעצמו בין ועדות הערר ובתי-המשפט.
אז מה צריך לדעת ומה אפשר לעשות?
מומלצים
