שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כוחה של מילה
    סוף מעשה במחשבה תחילה: יוצרי הסדרה "סביבה ישראלית" מאמינים שמילים יכולות לשנות עולם. שמואל חן על שלושה ספרים שמקווים שאפשר גם אחרת
    לפני קצת פחות משנה כתבתי טור בו תהיתי האם אנו רואים את ניצניה של הבשלת התנועה הסביבתית דרך היצירה
    הספרותית שלה. ניסיתי לבחון זאת דרך ספרים שונים שנכתבו בשנים האחרונות על ידי פעילי סביבה מובילים בישראל ודרך ההתארגנות ליצירת ספרות סביבתית. אחד משיתופי הפעולה הספרותיים האלו היה ההוצאה לאור של דו"ח "סימני חיים - ישראל" כפעילות משותפת של הוצאת בבל, המרכז למדיניות סביבתית שליד מכון ירושלים ומרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית.

     

    כעת, שיתוף הפעולה שבין מרכז השל והוצאת בבל עולה מדרגה. בסדרת ספרים נוספת, "סביבה ישראלית", נידונים נושאים שונים מתחומי הסביבה החברה והכלכלה. אולם בניגוד לספרים רבים אחרים, הדנים בכל אחד מתחומים אלו בנפרד, בוחרת סדרה זו להדגיש את החיבור שביניהם, זאת על פי הגישה המבקשת לקדם את מחשבת הקיימות (sustainability) המתחילה, אט אט, לתפוס בעולם תאוצה.

     

    ספרי הסדרה מתוכננים מראש כמונוגרפיות או דיאלוגים קצרים (אגב, הצורה של דיאלוג מבליטה את רצונם של המחברים, גם אם היא בתת-מודע, להשפיע שינוי פילוסופי עכשווי. ראו לדוגמא את הכוזרי של ר' יהודה הלוי או הכוזרי החדש של הרב ד"ר יצחק ברויאר, שנכתבו כדיאלוגים מתוך רצון לשנות חשיבה פילוסופית עכשווית). אורכם הקצר, כ-100 עמודים בממוצע, מאפשר לקחת את הספר למיטה ולסיים את הקריאה של כל ספר בכמה ערבים מרוכזים. בנוסף, חשוב לציין, הטקסט, שהינו הגותי, נכתב במשיכת קולמוס אחת ורק בסופו מופיעות הערות השוליים. בנוסף, בסיומו של כל אחד מהספרים ישנן הפניות לקריאה נוספת ולאתרי אינטרנט עדכניים המאפשרים לקורא המעונין להעמיק העמקה נוספת (ואפילו אקדמית) בתוכנם של ספרים אלו.

     

    עוד אקדים ואומר שהמחשבה העומדת כהנחת יסוד של הסדרה החדשה הזו היא שבבסיס העולם המעשי עומד העולם הפילוסופי-אידיאולוגי. בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה". אין ספק שיוצרי הסדרה הזו (יצוינו במיוחד עמית רוטברד – מו"לית "בבל" וד"ר אילון שוורץ – מנכ"ל מרכז השל ועורך הסדרה, אך גם שאר חברי המערכת – גרמי בנשטיין וד"ר ליה אטינגר ממרכז השל) הינם בעלי כמה אמונות או הנחות יסוד חשובות. ראשית, הם מאמינים כי ניתן לתקן עולם. שנית, הם מאמינים בכוחה של ספרות לתקן עולם, ושלישית, הם סבורים כי הבסיס לתיקון עולם היא הגישה הפילוסופית ביחס לפעילותנו בעולם. אליבא דשיטתם, הגישה הפילוסופית חייבת להיות קודמת לתיקון שאנו מצפים לו.

     

    מדיבורים למעשים

     

    ניתן לראות את שלושת הספרים הראשונים שיצאו בסדרה החדשה, במידה רבה, כטרילוגיה בה כל ספר משלים את האחר מבחינה תוכנית. הצד המשותף שבהם הוא הסתכלות אחרת על המשולש – סביבה, חברה וכלכלה. בעוד החברה המערבית, הקפיטליסטית (אם יותר לי להכליל) רואה כל אחד מרכיבי משולש זה כרכיב נפרד, הרי שבספרים הללו מוצגת חשיבה אחרת, הוליסטית יותר, המבקשת לשלב בין שלושת הרכיבים. מאפיין משותף נוסף לשלושת הספרים הוא ההבנה שניתן לתקן את הגישה הנוכחית באמצעים פילוסופיים אך חשובה לא פחות המעורבות הפוליטית. אם יש בסדרה הזו מסר סמוי לתנועה הסביבתית-חברתית במדינת ישראל, אזי המסר הוא שהגיע הזמן להתעשת ולהשמיע את קולנו כתנועה פוליטית מגובשת. הגיעה העת לתרגם את הפילוסופיה הסביבתית חברתית שלנו למעשים פוליטיים.

     

    "מקום לתיקון: שיחות על כלכלה, חברה וסביבה" של פרופ' אריה ארנון (מאוניברסיטת בן גוריון ופעיל בתנועות השלום ובתנועה הסוציאליסטית-חברתית בישראל) וד"ר דב חנין (יו"ר חיים וסביבה – ארגון הגג של ארגוני איכות הסביבה בישראל), הינו דיאלוג מרתק על מחשבותיהם אודות המערכת הקפיטליסטית הנוכחית, מערכת היוצרת אטומיזציה של החברה לעומת מערכת טובה יותר (כמעט אוטופית), מערכת "מקיימת" (Sustainable) בה הקשרים שבין הכלכלה לסביבה ולחברה מביאים לתוצאה מתוקנת של "קיימות" (Sustainability) או "פיתוח מקיים" (Sustainable Development).

     

    דב חנין מסביר כי "גישה מרכזית במרחב זה היא הגישה שאני מתכוון אליה, גישה שגרעינה הוא ההבנה שהמפתח לאיכות חיים טובה יותר אינו גידול הכלכלה, אלא מערכת של צדק חברתי. הפיתוח אינו צריך להתבטא בייצור של עוד ועוד סחורות, אלא בחלוקה צודקת יותר של המשאבים הקיימים ושל המוצרים שאנו באמת מסוגלים לייצר. התפישה הזאת משקפת בעצם חיבור הדוק בין הצד הסביבתי לבין הצד הכלכלי". בפרק אחר, מראה דב חנין כי הגלובליזציה הכלכלית הנוכחית מפרקת את החברה: "בתחום החברתי, הגלובליזציה העכשווית מייצרת עולם שיש בו אטומיזציה חברתית – פירוק של הרקמות החברתיות, פירוק של הקהילות. חורבן הרקמות החברתיות בפריפריה הוא חלק בלתי נפרד מתהליך הגלובליזציה. זו אינה טעות המתרחשת בשולי הגלובליזציה, אם כן, אלא חלק בלתי נפרד ממנה".

     

    אבל ב"מקום לתיקון" יש לא רק ביקורת אלא גם תקווה. ארנון וחנין סבורים שהחברה הישראלית הצעירה אינה מרוצה מהמצב הנוכחי ולכן קיימת פתיחות לשינוי: "המסר הבסיס שלנו אינו פסימי. איננו נידונים לאסון, בעולם או בארץ. הכדור בידינו. לבני אדם יש יכולות עצומות. ויש להם גם יכולת לשנות. תיאור האדם כיצור אגואיסטי שכל הזמן רק חותר להרוויח יותר הוא קריקטורה חד-מימדית שאינה מתאימה למציאות. למרבית האנשים אכפת גם מאנשים אחרים. אנשים גם מוכנים

    לוותר הרבה, במעגל כללי ובמעגל אישי, כשהם משתכנעים שויתור הוא חיוני. אנשים דואגים לעצמם, לבריאותם, לעתידם, לילדיהם, למי שהם אוהבים. במהותם של דברים, אנשים פועלים לא כדי להרוויח יותר אלא כדי לחיות ולהרגיש טוב יותר".

     

    "אדום-ירוק: דמוקרטיה, צדק ואיכות הסביבה" של פרופ' אבנר דה-שליט (האוניברסיטה העברית) הוא במידה רבה השלב השני בפילוסופיה המוצגת בסידרה. כעת, לאחר שהבנו שדרך החיים האופטימלית היא דרך הקיימות, חשוב שנבין כי ללא מאמץ פוליטי לא יתרחש שינוי אמיתי.

     

    אבנר דה-שליט מקדים הקדמה משמעותית בפרק הראשון של הספר על מנת להסביר לקורא כי להצלחתו של מאבק סביבתי חייבים להיות שלושה שלבים: ידע (אורייני עד מקצועי) סביבתי, מודעות סביבתית (הבנה שהבעיות הסביבתיות משפיעות על חיינו ומציבות אתגרים אתיים), ותודעה סביבתית (הבנה שהסוגיות הינן בעלות השלכה פוליטית). דה שליט מעורב מאוד בחומר בו הוא עוסק עד כדי כך שהוא מדגיש בתחילת הספר כי "איני מתיימר להציע לקוראים ספר נייטרלי. הקוראים יבחינו במהרה שאני משוכנע שהדמוקרטיה, במובן של משטר המשתף את האזרחים בדיון על החלטות על מדיניות ועיצובן, היא המפתח להגנה על הסביבה. יתרה מכך, אני משוכנע שכלכלת שוק ומדינה שנסוגה מהחלטות ומהתערבות אינן מתכון טוב להגנה על הסביבה".

     

    המסר העיקרי של הספר הזה, שכמו קודמו מאמין בקיימות ולא בבריחה אל הטבע הרומנטי, הוא מעורבות פוליטית. בסופו של דבר יאמר דה-שליט כי "התארגנויות פוליטיות של אזרחים בעלי מודעות ותודעה סביבתית וחברתית באמצעות ארגונים לשינוי חברתי הן הדרך הנכונה ללחוץ על מקבלי החלטות, לבקרם ולפקח עליהם. כשאזרחים יבינו שלעיתים הם מבינים בעניין לא פחות מהרשויות, שדעתם לגיטימית ושביכולתם להשפיע, הם יהיו מנוכרים פחות למערכת ויוכלו לתרום מזמנם ומהידע שלהם".

     

    ב"במרחק הליכה: חיבור על תרבות הצריכה" ארנה קזין ("הארץ") לוקחת את המחשבות על סביבה בת קיימא אל העיר ויוצרת מסה רגישה אודות תרבות הצריכה. בחיבור ספרותי, יפה ורגיש מאין כמוהו, קזין חושפת בפנינו את תרבות ה"השתמש וזרוק" המתחילה עם סכיני הגילוח של ג'ילט ועוברת כיום אל עובדי חברות כוח האדם, שמעסיקים רבים זורקים אותם לאחר תקופה קצרה, כאשר הם מתחילים לדרוש דרישות אנושיות של תנאי העסקה.

     

    קזין תוהה אם התרבות הזו אינה הבסיס גם לניכור החברתי ולחוסר האחריות החברתית ההולכים וגוברים בימינו. היא גם צועדת צעד נוסף ומראה עד כמה הקניון, שיכול להיחשב כמודל האולטימטיבי לליברליזם וקפיטליזם, מתוכנן כסביבה מלאכותית (מיזוג אוויר מלא הצורך כמויות עתק של אנרגיה), סגור לאוכלוסיות מרמה סוציו-אקונומית נמוכה, מפרק את הקהילה העירונית הסובבת סביב הרחוב המסחרי הראשי, מעודד פירבור ושימוש בכלי רכב פרטיים, מתעמר ברוב עובדיו ומשמר את הנשיות המסורתית (אופנה, קוסמטיקה, מטבח וצעצועים). הקניון הוא "מקום ללא היסטוריה הוא מקום מנוכר ומעושה, שיוצר הוויה מנותקת. אין בו הצטברות של שכבות, אין רבדים עמוקים של חיים. אי אפשר לגרד את הצבע על הקיר של חנות האופנה בקניון ולגלות שקודם היה כאן בית קפה, או בית כנסת, או סניף של משרד העבודה. אין סיפורים בקניון. בניגוד לרחוב העירוני, הקניון אינו תוצר של המפגש בין רצונות ותשוקות והברקות והתעקשויות של אנשים".

     

    אין ספק, "סביבה ישראלית" היא סדרה חדשה ומקורית של פילוסופיה סביבתית-חברתית שיש לה פוטנציאל ניכר לשנות את הלך המחשבה בארץ. עם יציאתה לאור, התנועה הסביבתית מבשילה וצועדת צעד נוסף לשינוי מהותי בפני הסביבה והחברה בישראל.

     

    1. אריה ארנון ודב חנין: מקום לתיקון: שיחות על כלכלה, חברה וסביבה, בבל (סביבה ישראלית) ומרכז השל, 154 עמ'.

     

    2. אבנר דה-שליט: אדום-ירוק: דמוקרטיה, צדק ואיכות הסביבה, בבל (סביבה ישראלית) ומרכז השל, 106 עמ'.

     

    3. ארנה קזין: במרחק הליכה: חיבור על תרבות הצריכה, בבל (סביבה ישראלית) ומרכז השל, 76 עמ'.

     

    • שמואל חן הוא מנהל פורום איכות הסביבה ב-ynet ודוקטורנט בתכנית להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים באוניברסיטת בר אילן.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עטיפת הספר
    "מקום לתיקון". דיאלוג מרתק
    עטיפת הספר
    עטיפת הספר
    "אדום-ירוק". רוצים שינוי
    עטיפת הספר
    עטיפת הספר
    "במרחק הליכה". רגיש מאין כמוהו
    עטיפת הספר
    7 לילות
    מומלצים