בארינבוים: אני הכלאה בין אבי טיומקין ואיציק שרם

מאז הודיע צביקה בארינבוים, לפני כ-50 יום, על רכישת חברת פולגת מידי קונצרן אי.די.בי., זינק שווי החברה בלמעלה מ-100%: מ-26 מיליון דולר למעל 60 מיליון דולר, לשמחת בעלי המניות.

זה לא מנע ביקורת נגדו בתקשורת, שבשיאה הוא כונה באחד מהעיתונים הכלכליים "שודד הקופה". הכוונה היתה לבקשה שהגיש עם שותפו החדש, מנכ"ל פולגת עופר גלבוע, להפחתת הון בפולגת תעשיות, לצורך משיכת דיווידנד חריג של 34 מיליון דולר, כסכום המזומנים ששכבו בקופת פולגת ערב המכירה.

הבקשה גררה התנגדות מצד עובדי חברת פולגת טקסטיל, שנמכרה לחברה זרה ואינה כלולה יותר באחזקותיו של בארינבוים, והשותפים התורכיים שלה, משפחת גוניי. כמו כן, הוגשה שלשום טיוטת תשקיף לגיוס הון של 100 מיליון שקל בחברה הבת בגיר בהנפקת מניות אג"ח ואופציות.

בראיון ראשון מאז העיסקה, מסביר בארינבוים, בעל השליטה בחברה הבורסאית וורלדגרופ, ל"ידיעות אחרונות" מדוע הביקורת נגדו הן השמצות שאינן מגיעות לו.

המבקרים טוענים נגדך שאתה שודד את קופת פולגת תעשיות כדי להחזיר לעצמכם את ההשקעה בחברה.

"היום הסתיימה בהצלחה הנפקת חברת טמבור. לפני ההנפקה אישר בית המשפט לבעלי השליטה בחברה, משפחת בורוביץ, למשוך דיווידנד חריג של 400 מיליון שקל, ואף אחד לא אמר שהם שדדו את הקופה. אז כשאחרים מושכים זה נקרא הצפת ערך וכשאני מושך זה שוד? בחיים לא עשיתי עיסקת בעלי עניין בחברות שבשליטתי, לא משכתי שכר מהחברות הבורסאיות שלי (זה לא אומר שבעתיד לא אקח) ולא חרגתי מגבולות הטעם הטוב.

"אני לא צריך לשדוד שום דבר. בגיר לא ממונפת, זאת חברה שכל חובה מסתכם ב-15 מיליון דולר על מחזור מכירות של 150 מיליון דולר ותזרים של 16 מיליון דולר בשנה, ומול החוב עומד מלאי וחוב לקוחות. דלתה טקסטיל, שמוכרת פי 4 מבגיר, חייבת קרוב ל-200 מיליון דולר, ואף אחד לא מעלה על דעתו שיש סכנה ליציבותה.

"חוות דעת ממשרד זינגר את אבן קובעת במפורש כי החלוקה לא תערער את היציבות הפיננסית של פולגת. החברה יכולה בקלות לשאת עליה חוב של 40 מיליון דולר. זה מקומם שאומרים שאני שודד, כאשר אנחנו מטיבים עם כל בעלי המניות. מי שלא רוצה להיות בפולגת, יכול למכור את המניה ברווח מטורף.

"כשהתחלנו את המו"מ, שווי החברה היה 26 מיליון דולר, והוא כבר הגיע בנקודת שיא ל-70 מיליון דולר, ואני אישית חושב שהיא נסחרת בדיסקאונט עמוק ביחס לפוטנציאל. בתשקיף שהגשנו אתמול יש תיאור של כל הנכסים של פולגת תעשיות - הנדל"ן, המזומן, והמסקנה היא שבגיר כלולה כמעט בחינם במחיר. המניה מזנקת במחזורי מסחר גדולים, שהמשמעות שלהם היא שהמשקיעים מצביעים ברגליים, בניגוד למשמיצים.

"האבסורד הוא שעד לפני שלושה שבועות, כשרק נודע על עיסקת פולגת, הייתי מלך העולם. עשו מאתנו קוסמים בתקשורת, נתנו לי ולעופר יותר קרדיט ממה שאולי הגיע לנו. אנחנו דווקא חושבים שמדובר במשימה לא פשוטה, קנינו עסק תפעולי עם גורם סיכון, קרי החלק התורכי, ואנחנו מטפלים בו. יש לפנינו עוד עבודה קשה".

מדוע אתה מושך אש?

"אולי כי מסתכלים על גילי הצעיר, 34, אבל שוכחים שאני כבר שבע שנים פעיל בשוק ההון, ושאת תקופת ההרצה מזמן גמרתי. בתחילת הדרך אמרו שאני חתנו של אבי טיומקין, ושהוא עומד מאחורי. אחר כך אמרו שאני בן הטיפוחים של איציק שרם. אולי לא יודעים איך לאכול אותי, כי בניגוד לאחרים שהיו פעילים בזמני, אני לא נפלתי.

"העובדה היא שאת האימפריה שלי בניתי ב-10 אצבעות, והחברות שבבעלותי הפרטיות והציבוריות, ביניהן תדיראן תקשורת, רובומטיקס, ווורלד גרופ ואחרות, מגלגלות 350 מיליון דולר בשנה, שזה סדר גודל של חברת השקעות בינונית.

"צלחתי את שבע השנים האחרונות ללא תביעות, ללא פריסת חובות כמו אחרים וללא הסתבכויות פיננסיות. לא השתתפתי בחגיגות הגדולות ולא בלוויות. אני, בניגוד לאחרים, רכשתי ורוכש חברות על סמך תזרים המזומנים שלהם ולא על סמך הבטחות (רמז לרכישת מניות הכשרת היישוב שסיבכה את הצמד גיל ואלדר - נ.ז). הסוד שלי הוא שאני שמרן. אני חושב שאני הכלאה בין הזהירות והראייה לטווח ארוך של אבי טיומקין והתחכום הפיננסי של איציק שרם.

"אם לא היה הכתם של עיסקאות בעלי עניין, איציק היה זוכה לכל ההערכה. את עיסקת בעלי העניין של קלדש לקחתי כתמרור אזהרה שניצב מול עיני. לשמחתי הבנקים למדו להכיר אותי, ותוך שבועיים הרמתי את המימון לעיסקת פולגת בסך 32 מיליון דולר מהפניקס, שקיבלה אופציה לרכישת 15% ממניות פולגת, בנק הפועלים, דיסקונט והון עצמי. אריה עובדיה, יו"ר הפניקס, אמר בראיון אתו כי עיסקת פולגת היא אחת הטובות שעשה".

"מרתק אותי מפעל שמצד אחד נכנס לתוכו חומר הגלם, ומצד שני יוצא מוצר. אלה מוצרים פשוטים, שניתן להבין אותם ואת השוק שלהם. זו גם חברה יציבה מבחינה פיננסית, והיא במגמת צמיחה, מוטת יצוא ובעלת תזרים חזק.

"פולגת היתה מספינות הדגל של התעשייה הישראלית, ואני מתכוון להחזיר אותה למעמדה. היעד שלנו הוא להפוך את בגיר לאחת משלוש יצרניות החליפות הגדולות בעולם, לצד שטטילמן והרטמרקס מארה"ב, שהמכירות שלהן הן בסדר גודל של חצי מיליארד דולר לשנה. אני מקווה שתוך שלוש שנים נחצה את ה-250 מיליון דולר, באמצעות צמיחה טבעית ורכישות שאנחנו מתחילים לבדוק. כשנתקרב ל-300 מיליון דולר, נהיה בליגה הפותחת. יש לפולגת טכנולוגיה יחודית, חדשנות ואת עופר גלבוע, שמבטיח הנהלה מקצועית".

אתה תעבור עכשיו מארמני לפולגת?