שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    איך תציל את הלב בכל גיל: הבדיקות ושיטות האבחון
    אם אתה שומר בקנאות על הבריאות או מתחבא מאחורי בורקס ושניצלים, מה שחשוב באמת הוא הלב שלך. בשביל זה המציאו את האבחון המוקדם. אילו בדיקות חשוב לעשות ומתי, ומה עושים כשהתוצאות לא מי יודע מה. מידע לתשומת לבך
    בדיקות שכו-לם עושים בדיקות כשאתה בסיכון בדיקות כשהסכנה ברורה ומיידית ועכשיו - איך נישמר מהלב? 

    מותם הפתאומי של עוזי חיטמן - צעיר, ספורטיבי, מודע לבריאותו, או של דודו גבע, שהיה רק בן 54 במותו - עורר כמעט בכל אחד מאיתנו את אחד הפחדים הגדולים מכולם: הפחד מפני התקף לב. ולפחד הזה יש בסיס מוצק למדי. מחלות לב הן סיבת המוות מספר אחת בעולם המערבי, כמו גם בישראל. למרות זאת, מסקר שערכו לאחרונה האיגוד הקרדיולוגי בישראל וחברת "טבע", עולה ששני שלישים מבני ה-30 ומעלה לא מודעים לכך.

     

    גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם כוללים תורשה, גיל, לחץ דם גבוה, סוכרת, רמה גבוהה של שומנים בדם ובעיקר עודף כולסטרול, עישון, עודף משקל

    וחוסר פעילות גופנית. מבין אלה, לחץ דם גבוה, סוכרת, עודף כולסטרול ועישון הם גורמים מרכזיים. למשל, הסיכוי של מעשנים ללקות בהתקף לב גבוה פי 2.5 מזה של לא מעשנים. עודף משקל, כלומר יותר מ-27-28 BMI (מדד מסת גוף, או היחס בין המשקל לגובה), אמנם אינו נחשב לגורם ישיר להתקף לב, אבל יש לו קשר ישיר לרמת השומנים בדם, ליתר לחץ דם ולסוכרת, כך שבעקיפין גם הוא בעל השפעה ניכרת על בריאות הלב שלך.

     

    שכיחותן של מחלות לב עולה בעיקר כשיש כמה גורמי סיכון, גם אם כל אחד בפני עצמו אינו ברמה גבוהה. אם לחץ הדם והכולסטרול שלך הם רק מעט מעל הנורמה, אבל אתה מעשן, הסיכון שלך לחלות במחלת לב גדול, למשל, משל אדם שסובל מלחץ דם גבוה, אבל לא מעשן ובעל רמות שומנים תקינות בדמו.

     

    כל הנתונים האלה נכונים לכולם, אבל גברים נמצאים בסיכון בגיל הרבה יותר צעיר מנשים. בגיל הפריון, כשנשים זוכות להגנת האסטרוגן המופרש בגופן, שכיחות מחלות הלב אצל גברים גבוהה פי שלושה לעומת נשים. בקבוצת הגיל 45-35 התמותה ממחלות לב אצל גברים היא 19% לעומת 5% אצל נשים. הפער הזה הולך ומצטמצם לאחר הפסקת המחזור אצל האשה, אבל רק בגיל 65 משתווה שכיחות מחלות הלב אצל שני המינים.

     

    אז איך תדע אם אתה עלול ללקות בהתקף לב, אילו בדיקות מומלצות כדי לגלות אם אתה בסיכון, ומה בדיוק תוכל לעשות כדי למנוע אותו? בשש מילים: להיבדק ולשמור על אורח חיים בריא. בקצת יותר - מומחי "מנטה" סוקרים למענך את כל הבדיקות שבעזרתן תוכל לאבחן את הסיכון שלך להתקף לב ולמחלות לב, בין שאתה בריא וגילך מעל 40 ובין שאתה כבר נמצא בקבוצת הסיכון. ואת זה דווקא כדאי לך לקחת ללב.

     

    בדיקות שכו-לם עושים

    בדיקת קרדיולוג

     

    בדיקה זו נחשבת לקו הראשון בבדיקות הלב, והיא יכולה ללמד רבות על המצב. היא כוללת מדידת לחץ דם, בדיקת אק"ג והקשבה ללב בעזרת סטתוסקופ (מסכת).

     

    • מי צריך: כל גבר, מגיל 45-40.
    • כמה ואיפה: הבדיקה הקרדיולוגית כלולה בסל הבריאות, כך שמחירה מסתכם בשקלים ספורים, במסגרת התשלום הרבעוני לרופא מומחה.

     

    מדידת לחץ דם: הבדיקה הפשוטה והמוכרת הזאת יכולה להציל אותך מהתקף לב, שכן לא לחינם נקרא יתר לחץ דם "הרוצח השקט" - רוב החולים בו אינם מרגישים דבר, ונתונים סטטיסטיים מראים שאצל מחציתם הבעיה לא מאובחנת כלל.

     

    לחץ דם הוא למעשה הלחץ שמפעיל הדם על דופנות העורקים בהשפעת פעולת השאיבה של הלב. כשהלחץ גבוה במשך זמן רב, הדבר יוצר עומס על הלב, מה שעלול להוביל לכשל לבבי ולאי ספיקת לב. בבדיקה

    נמדדים שני גורמים: הלחץ הסיסטולי (הערך הראשון) - זה המופעל כשחדרי הלב מתכווצים ודוחסים את הדם, והדיאסטולי (הערך השני) - כאשר הלב מתרחב ומתמלא דם. המדידה בודקת את השפעת לחץ הדם על מילימטר כספית, ולכך מתייחסים הנתונים, גם אם כיום מכשירים רבים אינם מכילים את המתכת הכבדה כלל. לחץ הדם האופטימלי הוא 120/80. כיתר לחץ דם מוגדרת כל תוצאה הגבוהה מ-140/85 (לא במדידה חד-פעמית, אלא לפחות שלוש פעמים).

     

    • מתי כדאי: אחת לשנה.
    • מה יעשו לך: את השרוול לבדיקת לחץ דם אתה בוודאי מכיר. לפני הבדיקה חשוב להימנע מעישון, משתיית אלכוהול, מהתרגשות או מכעס. לפעמים יש לחזור על הבדיקה פעם נוספת לקבלת תוצאה מדויקת ומהימנה.

     

    אק"ג (אלקטרו-קרדיו-גרם): בדיקת ההולכה החשמלית של הלב. השימוש השכיח ביותר של האק"ג הוא אמנם בזמן אירועים של התקפי לב, אבל הבדיקה משמשת גם אמצעי שגרתי למדידת קצב הלב ותקינות הפעימות, גודל העליות וחדרי הלב ומיקומם, הימצאות חסימות, השפעות של תרופות ועוד.

     

    • מתי כדאי: אחת לשנה.
    • מה יעשו לך: כשאתה שוכב ללא חולצה יצמידו לגופך 10 אלקטרודות, לידיים, לרגליים ולאזורים שונים בחזה. האלקטרודות קולטות את הפעילות החשמלית המתרחשת בלב ומעבירות את המידע למחט, שמציירת תרשים על סרט נייר. הבדיקה אורכת כשתי דקות, אינה כואבת ואינה דורשת הכנה מוקדמת, אבל חשוב לעשות אותה בשקט ובלי לזוז.

     

    הקשבה ללב באמצעות סטתוסקופ - בדיקה זו משמשת כדי ללמוד אם פעולת הלב מלווה באוושות, מה שעלול להצביע על מום מולד או על ליקויים משמעותיים במסתמי הלב.

     

    • מתי כדאי: אחת לחמש עד עשר שנים.
    • מה יעשו לך: מדובר בבדיקה פשוטה ומוכרת, שבה מקשיב הרופא באמצעות הסטתוסקופ לצלילים המופקים מהלב, והיא לא מצריכה הכנות מוקדמות.

     

    פרופיל שומנים

     

    בדיקת הדם למדידת רמות השומנים בדם חשובה, ונובעת מההשפעה המסוכנת שיש להצטברות שומנים אלה על הלב וכלי הדם, ולהשפעה המיטיבה שיש לטיפול מוקדם בבעיה על מניעת מחלות לב ועל סיכוייהם של חולי הלב להיוותר בחיים.

     

    הבדיקה כוללת ארבעה סוגי שומנים:

     

    1. כולסטרול כללי: חומר שומני זה מיוצר בדם, ולמרות השם הרע שיצא לו - הוא חיוני לגוף. כשרמותיו תקינות הן עומדות על פחות מ-200 מיליגרם לדציליטר. רמות של 240 מיליגרם לדציליטר מכפילות את הסיכון למחלות לב.
    2. LDL ("כולסטרול רע"): מולקולה דמויית חלבון, הנושאת את הכולסטרול לרקמות הגוף השונות. ההמלצה היא לשמור על רמות של עד 100 מיליגרם לדציליטר, בפרט אצל מי שיש לו גם גורמי סיכון אחרים. רמות גבוהות יותר עלולות להגביר את הסיכון למחלות לב טרשתיות.
    3. HDL ("כולסטרול טוב"): עוד מולקולה דמויית חלבון, אלא שתפקידה של זאת לשאת את הכולסטרול מתאי הגוף אל הכבד, שם הוא מפורק ומופרש מהגוף. הערכים התקינים אצל גברים עומדים על 69-62 מיליגרם לדציליטר.
    4. טריגליצרידים: סוג של שומן, שרמתו בדם משקפת את חילוף החומרים של השומנים בגוף. הערכים התקינים עומדים על 190-10 מיליגרם לדציליטר, כשערכים מעל 200 נחשבים לגורם סיכון, ומופיעים כחלק מן הסינדרום המטבולי ועם נטייה לסוכרת או עם סוכרת ממש.

     

    • מי צריך: בני עשרים ומעלה.
    • מתי כדאי: אחת לחמש שנים. אם התוצאות אינן תקינות - אחת לשנה.
    • מה יעשו לך: מדובר בבדיקת דם פשוטה, שההכנה היחידה לקראתה היא צום של 12-8 שעות, שכן אכילה עלולה לגרום להטיית התוצאה כלפי מעלה, במקום לשקף את המצב הרגיל.
    • כמה ואיפה: ללא תשלום בקופות החולים.

     

    רמות סוכר

     

    מחקרים רחבי היקף מראים שככל שרמת הסוכר בגוף עולה, כך עולה הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם, גם אם אינך חולה סוכרת. לכן חשוב שתבדוק שרמות הסוכר בדמך תקינות, כלומר עומדות על 110-90 מיליגרם לדציליטר. חולה סוכרת הוא מי שרמות הסוכר בדמו הן יותר מ116- מיליגרם לדציליטר.

     

    • מי צריך: בני עשרים ומעלה.
    • מתי כדאי: אם אתה בריא - אחת לחמש שנים, אם יש לך גורמי סיכון - אחת לשנה.
    • מה יעשו לך: בדיקת דם פשוטה, שניתן לבצעה באותה בדיקה עם בדיקת השומנים בדם, וגם היא נעשית לאחר צום של 12-8 שעות.
    • כמה ואיפה: הבדיקה כלולה בסל הבריאות של קופות החולים ולכן אינה כרוכה בתשלום, ואת ההפניה אפשר לקבל מרופא המשפחה.

     

    רמות הומוציסטאין

     

    הומוציסטאין היא חומצת אמינו, שבדומה לכולסטרול נוצרת בגוף בתהליך חילוף החומרים. מחקרים אפידמיולוגיים רבים מצאו קשר בין עלייה - אפילו מתונה בלבד - ברמת ההומוציסטאין ובין מחלות לב וכלי דם. רמות גבוהות של הומוציסטאין פוגעות בכלי הדם, גורמות לנטייה לקרישיות יתר של הדם, משפיעות על שומני הדם באופן שלילי, מעודדות תהליכים דלקתיים ומובילות לחסימת העורקים. ליתר הומוציסטאין השפעה מתונה יחסית על אנשים בעלי רמה גבוהה של כולסטרול בדם, והשפעה דרמטית הרבה יותר אצל גברים המעשנים באופן קבוע או הסובלים מיתר לחץ דם.

     

    • מי צריך: בני 20 ומעלה.
    • מתי כדאי: פעם אחת בגיל 30-20. אם התוצאות תקינות - די אם תחזור עליה בגיל 50.
    • מה יעשו לך: בדיקת דם פשוטה, שאינה מצריכה הכנות מוקדמות.
    • כמה ואיפה: הבדיקה מחייבת הפניה מרופא המשפחה, ומחירה משתנה בהתאם לביטוח ועשוי להגיע עד ל400- שקל.

     

    5 צעדי הצלה

     

    אם מישהו בסביבה מתלונן על לחץ ממושך בחזה, לעיתים עם הקרנה לכתפיים, לזרוע שמאל, ללסת, לצוואר או לגב, עם או בלי בחילות וקשיי נשימה - הנה מה שצריך לעשות כדי לעזור לו:

     

    1. להושיב אותו.
    2. לוודא שלא יקום, גם לא לשירותים.
    3. להשגיח על מצב ההכרה שלו, ואם הוא מאבד אותה להתחיל בהחייאה.
    4. לחייג ל101- ולהזעיק צוות נט"ן.
    5. להכין תיק רפואי, אם יש לו כזה, והעתק של בדיקת האק"ג האחרונה.

     

    חזור למעלה
    בדיקות כשאתה בסיכון

    אחת התרומות הגדולות של מחקר בריאות הלב היא גילוי גורמי הסיכון למחלות הלב השונות, מה שמאפשר לנקוט אמצעי זהירות עוד בטרם חלית או בשלבים מוקדמים של המחלה.

     

    למי שנמצא בסיכון מוגבר לחלות בלבו ולמי שחש בסימני אזהרה כמו לחץ בחזה, פותחו במשך השנים בדיקות ייעודיות, ומקצתן משמשות גם למעקב אחר מחלת לב שאובחנה בעבר.

     

    אגב, אם חזרת הביתה אחרי הבדיקה, ואינך חש בטוב - חזור אל הרופא או הזעק אותו אליך, גם אם תוצאותיה היו תקינות.

     

    אק"ג במאמץ

     

    כדי לדעת אם בשעת מאמץ, כאשר צריכת החמצן בגוף עולה, פעילות הלב נותרת תקינה, מבצעים בדיקת אק"ג במאמץ (ארגומטריה).

     

    • מי צריך: מי שנמצא בסיכון למחלת לב או סובל מהסימנים האופייניים למחלות לב.
    • מתי כדאי: אחת לשנה עד שלוש שנים.
    • מה יעשו לך: ימדדו את לחץ הדם שלך ויבדקו את האק"ג שלך בזמן שאתה פוסע על הליכון או רוכב על אופני כושר. הבדיקה אורכת 20-15 דקות, בדרגת מאמץ המותאמת לגילך, ונמשכת עד שאתה מגיע
      למקסימום הדופק שלך או עד שאתה מבהיר שאינך יכול להמשיך או שאתה חש כאב בחזה. הבדיקה עוקבת אחר כמה מדדים: שינויי אק"ג המעידים על איסכמיה (חוסר זרימה מספקת של דם), ערכי לחץ הדם במאמץ, הפרעות קצב, מיחושים בחזה ויכולת תפקוד. לדרגת המאמץ שבה מופיעים שינויי האק"ג והתלונות יש חשיבות רבה. אם כבר בדופק נמוך ובתחילת המאמץ מופיעים שינויי אק"ג חריפים, סביר להניח שקיימת היצרות קשה בעורקי הלב, שמצריכה פעולת צנתור. אם שינויים כאלה מופיעים בדרגת מאמץ גבוהה במיוחד, הם יכולים להעיד על היצרות קלה או היצרות בעורקים קטנים. בכל מקרה, אין צורך בהכנות מיוחדות לפני הבדיקה.
    • כמה ואיפה: הבדיקה מבוצעת בקופות החולים ללא תשלום ומצריכה הפניה של רופא משפחה או קרדיולוג.

     

    מיפוי לב במאמץ עם טליום

     

    בעוד שאק"ג במאמץ מאפשר לגלות אם אתה סובל מאיסכמיה במאמץ, מיפוי הלב יראה גם איפה החסימות ומה מידת החומרה שלהן. רמת הדיוק בבדיקה זאת, הכוללת הזרקת חומר רדיואקטיבי בשם טליום, מגיעה ל-90%, והיא מאפשרת להעריך אם כל האזורים בלב מקבלים מספיק דם, או שמא היצרות או חסימה באחד העורקים הכליליים גורמת לאיסכמיה.

     

    • מי צריך: אלה שנמצאים בסיכון למחלת לב וחולי לב הזקוקים להערכת מצבם.
    • מה יעשו לך: כמו באק"ג במאמץ גם כאן תתבקש לבצע מאמץ גופני גבוה ככל האפשר. כשהלב יהיה בעומס מרבי, יזריקו את הטליום לזרוע, ואת אופן הזרימה שלו יהיה אפשר לראות באמצעות צילום החזה במצלמה גרעינית (כזו שקולטת את הקרינה המזערית של הטליום). הבדיקה אינה מסוכנת, אבל היא כרוכה בהזרקה וגם באי נוחות מסוימת, שכן במהלכה יש צורך לשכב כמחצית השעה עם הידיים פשוטות מעל לראש. לפני הבדיקה תתבקש לצום 4-3 שעות.
    • כמה ואיפה: הבדיקה מחייבת הפניה של קרדיולוג ומבוצעת במכוני הלב של קופות החולים ובתי החולים. לאנשים בסיכון היא אינה כרוכה בתשלום, ולאחרים מחירה כ-1,400 שקל.

     

    אקו לב במאמץ

     

    בדיקת אולטרסאונד להדמיית הלב, המבוצעת לפני המאמץ ואחריו, ומיועדת, כמו מיפוי לב עם טליום, לאבחן איסכמיה. היא מאפשרת למדוד את עליות הלב, החדרים והמסתמים, את המחיצה שבין שני צדי הלב ואת זרימת הדם אל הלב וממנו. גם רמת הדיוק שלה דומה לזו של מיפוי לב במאמץ עם טליום, ולמעשה, תוכל להחליט בעצמך איזו מהן לעשות, אלא אם כן אתה סובל מעודף משקל, שכן אז היא יעילה פחות בגלל עוביו של בית החזה.

     

    • מי צריך: מי שנמצא בסיכון למחלת לב או סובל מהסימנים האופייניים למחלות לב וכן חולים הזקוקים למעקב.
    • מה יעשו לך: יתחילו עם בדיקה במצב מנוחה. הטכנאי יעביר על החזה שלך את המתמר (זרוע שמשדרת וקולטת את הגלים העל-קוליים) והנתונים יתקבלו כתמונה על צג המחשב. לאחר מכן תתבקש לבצע פעילות גופנית בדומה לזו שנהוגה באק"ג במאמץ, ובסיומה תיערך לך בדיקת אקו נוספת. הבדיקה אינה כרוכה בהכנות מיוחדות ומאפשרת להשוות בין תפקוד הלב לפני מאמץ ואחריו.
    • כמה ואיפה: למי שנמצא בסיכון הבדיקה מבוצעת ללא תשלום במכוני הלב של קופות החולים ובתי החולים, אך כרוכה בהפניה מקרדיולוג. לאחרים מחירה כ-700 שקל.

     

    תפקוד האנדותל

     

    בדיקת אולטרסאונד חדשנית ובלתי פולשנית, המבוססת על בדיקת תפקוד האנדותל - השכבה הפנימית של כלי הדם בעורק היד (העורק הברכיאלי), ומוכרת גם כבדיקת גל הדופק. אחד מתפקידיו של האנדותל הוא להפריש חומרים המאפשרים לכלי הדם להתרחב ולשפר את זרימת הדם, ובהם ניטריק אוקסיד (NO). חומר זה לא רק מאפשר לכלי הדם להתרחב, אלא גם מונע כמה תהליכים מסוכנים: פירוק שומנים ותהליכים דלקתיים וכן היצמדות של טסיות הדם. במילים אחרות, הוא מונע את תחילת התהליך הטרשתי והיווצרות קרישי דם. העניין הוא שכל גורמי הסיכון למחלות לב - סוכרת, עישון, השמנה, יתר לחץ דם, גיל מבוגר, יתר שומנים בדם, היסטוריה משפחתית והיעדר פעילות גופנית - עלולים לגרום להפרעה בתפקוד האנדותל, בעוד שככל הנראה לא תיתכן מחלת כלי דם כליליים כאשר תפקוד האנדותל תקין. לפיכך יש לבדיקה זו חשיבות רבה באבחון מוקדם של פגיעה בכלי הדם. עם זאת מדובר בבדיקה חדשנית, הכרוכה בהכשרה ייחודית ובציוד יקר, ולכן היא עדיין לא מצויה בשימוש שגרתי.

     

    • מי צריך: מי שנמצא בסיכון למחלת לב או סובל מהסימנים האופייניים למחלות לב וכן חולים הזקוקים למעקב. היא גם מומלצת לאנשים שכלי הדם שלהם נמצאו תקינים בצנתור, כיוון שמחקרים מראים שאצל 90% נמצאה ירידה בתפקוד האנדותל.
    • מה יעשו לך: לאחר צום של 10-8 שעות, שבמהלכן גם תימנע מעישון, תתבקש לשכב על מיטת הבדיקה, בחדר שקט וממוזג (כדי למנוע הזעה). הטכנאי יבדוק את עורק היד באמצעות האולטרסאונד, ואחר כך ירכיב על זרועך שרוולית של מכשיר למדידת לחץ דם - וינפח אותה עד לחסימה מלאה של הדם לעורק היד. אחרי חמש דקות הוא ישחרר את השרוולית בבת אחת, מה שיגרום לזרימת דם מהירה כלפי היד, כזו שתכה את דופן כלי הדם. אם האנדותל תקין, הוא ישחרר מיד ניטריק אוקסיד, מה שיראה על מסך המחשב התרחבות של כלי הדם והתגברות בזרימת הדם. אם הוא פגום, לא יתרחשו תהליכים כאלה ואף תיתכן תגובה הפוכה, כלומר התכווצות של כלי הדם וירידה בקוטרו. הבדיקה נמשכת 25 דקות, אינה כואבת ואינה כרוכה במאמץ או בהזרקת חומרים כלשהם.
    • כמה ואיפה: הבדיקה מבוצעת באופן פרטי באסף הרופא, תמורת 830 שקל, ואינה ממומנת על ידי קופות החולים. אפשר גם לעשות אותה במסגרת מחקר בבתי החולים איכילוב, שיבא ושערי צדק, אך הדבר מחייב הפניה מקרדיולוג.

     

    צנתור וירטואלי (סי.טי.)

     

    בדיקת הדמיה זו של עורקי הלב, שאינה פולשנית, היא למעשה CT ברזולוציה גבוהה. המכשיר סורק את הלב, כשהוא מספק תמונות של "פרוסות" שעוביין פחות ממילימטר. המידע שנאסף מעובד על ידי המחשב ויוצר תמונה חדה וברורה של העורקים הכליליים ושל הלב, מה שמאפשר לאבחן היצרויות או חסימות של העורקים.

     

    בניגוד לצנתור הרגיל, גורמים כמו הסתיידות של כלי הדם פוגעים ביכולת האבחנה של הבדיקה וכך גם מיקומם של כלי הדם. להערכת המומחים, שיפורים טכנולוגיים עתידים להפוך אותה בבוא היום לבדיקה שגרתית.

     

    • מי צריך: מי שנמצא בסיכון לטרשת עורקים, מי שמתלונן על סימנים האופייניים למחלות לב - בעיקר אם בדיקות אחרות לא הניבו תוצאות ברורות - וכן חולים הזקוקים למעקב. עם זאת הבדיקה לא מתאימה לחולים עם חשד גבוה להיצרויות משמעותיות בעורקי הלב, שכן בניגוד לצנתור הרגיל היא אבחונית בלבד ואינה טיפולית. בשלב זה היא גם אינה מתאימה לכלל האוכלוסייה, משום שהיא עדיין נמצאת בשלבי מחקר.
    • מה יעשו לך: הצנתור הווירטואלי נעשה עם חומר ניגוד, שמוזרק לזרוע ומחייב צום של 4 שעות. הבדיקה נעשית בשכיבה על מיטת הסי.טי., אינה דורשת הרדמה, אינה כואבת ונמשכת 20 שניות בלבד. עם זאת היא כרוכה בספיגת קרינה ברמה גבוהה משל צילום רנטגן, למשל.
    • כמה ואיפה: הבדיקה, שמחייבת הפניה מקרדיולוג, נערכת במסגרת מחקר במרכז הרפואי "כרמל" ואינה כרוכה בתשלום. אפשר לערוך אותה גם באופן פרטי בחלק מבתי החולים ובמרכז הרפואי רמת אביב, וכן במכון "מור" למידע רפואי, ומחירה 5,000-2,800 שקל.

     

    רמות CRP

     

    החלבון (CRP), המיוצר בכבד, מוכר לעולם הרפואה כבר שנים כחומר שרמתו בדם עולה בעת שמתרחשים בגוף תהליכים דלקתיים.

     

    בשנה שעברה דיווחו חוקרים אמריקאיים, שה-CRP עולה גם אצל חולי לב. לטענתם, משום שככל שרמתו גבוהה יותר, כך גבוהה רמת הסידן בעורקים הכליליים. עוד עלה מהמחקר, שאפילו עליות קלות ברמת החלבון הזה, שאצל אדם בריא עומדות על 0.5-0 מיליגרם לדציליטר, מעידות על סיכון מוגבר לפתח התקף לב.

     

    • מי צריך: לכאורה כל מי שנמצא בסיכון מוגבר למחלות לב, אבל כיוון שהנושא נמצא בשלבי מחקר ראשוניים, הבדיקה עדיין לא מקובלת בארץ.
    • מה יעשו לך: בדיקת דם פשוטה, המחייבת צום של 8 שעות והפניה של רופא משפחה.
    • כמה ואיפה: הבדיקה מבוצעת במכונים פרטיים, כמו המכון לחקר ליפידים וטרשת עורקים במרכז הרפואי תל השומר, ומחירה כ-60 שקל.

     

     

    חזור למעלה
    בדיקות כשהסכנה ברורה ומיידית

    לפעמים קשה לדעת אם הכאב בחזה, הנשימות השטוחות והזיעה הקרה הם התקף חרדה או הדבר האמיתי. לפעמים זה רק כאבי בטן וצרבת - ולפעמים אלה הם סימנים לכך שהלב שלך קורס. אם אתה בן 40 ומעלה, או שיש לך היסטוריה משפחתית של מחלות לב, אל תבזבז זמן יקר ותגיע בהקדם לחדר המיון. מה יעשו לך שם? הנה כמה מהבדיקות לאבחון התקף לב כשהוא מתרחש:

     

    אק"ג

     

    כאמור, מדובר בבדיקה שאינה חוזה התקף לב, אבל נותנת תמונת מצב עדכנית של מצבו כרגע. אם הגעת לרופא עם סימנים מדאיגים, זו תהיה כנראה הבדיקה הראשונה שתעבור.

     

    צנתור

     

    זאת הבדיקה האמינה ביותר לאבחון היצרויות בעורקים הכליליים, מיקומיהן וצורותיהן, הנחשבת למדד הזהב של כל הבדיקות לאבחון מצב הלב וכלי הדם. ייחודה בכך שפרט לאבחון היא מאפשרת גם טיפול בהיצרות העורקים, באמצעות החדרת בלון, למשל.

     

    • מי צריך: מי שמתלונן על סימנים האופייניים למחלות לב, וביצע בדיקות נוספות המעלות חשד להיצרויות או לחסימות בעורקים הכליליים.
    • מה יעשו לך: הצנתור נעשה תחת אלחוש מקומי, ובמהלכו יחדירו לגופך צינורית (צנתר) שקוטרה כשני מילימטרים, דרכה יוזרם אחר כך חומר ניגוד. החדרת הצנתר נעשית מכלי דם ביד או בירך עד לבסיס אב העורקים, שבו ממוקמים פתחיהם של העורקים הכליליים. ציוד רנטגן מאפשר לעקוב אחר זרימת חומר הניגוד ולזהות על פיה היצרויות וחסימות. הפעולה אינה כואבת ונמשכת כעשר דקות. הסיכון היחידי בה, וגם הוא נמוך מאוד ונדיר, הוא פיתוח תגובה אלרגית לחומר הניגוד.
    • כמה ואיפה: הבדיקה מחייבת הפניה מקרדיולוג ונעשית בכל המרכזים הרפואיים בארץ ללא תשלום.

     

    אנזימי לב

     

    כאשר נגרם ללב נזק, מתרחשת בו פעילות כימית, בעקבותיה משתחררים חומרים שונים מרקמת שריר הלב. כדי לאבחן אם מדובר בהתקף לב, יבדוק הרופא, באמצעות בדיקת דם, את רמותיהם של שלושה האנזימים העיקריים המפורטים למטה.

     

    • מי צריך: מי שמגיע לחדר המיון ומתלונן על סימנים האופייניים למחלות לב.
    • מה יעשו לך: בדיקת דם, שבה ייבדקו רמות האנזימים הבאים:

     

    1. CPK אחראי לאספקה מתאימה של אנרגיה בגוף, ותת-הסוג MB אחראי לפעילות שריר הלב. 6-3 שעות לאחר התקף לב מתחילה עלייה ברמת נוכחותו בדם, שמגיעה לשיאה לאחר 24-12 שעות. לכן זיהוי רמת האנזים מאפשר לא רק לדעת אם היה התקף לב, אלא מתי הוא התרחש, ועל בסיס זה להתאים את הטיפול.
    2. Troponin מעורב בתהליכי כיווץ השריר והרפייתו, ורמתו בדם עולה בתוך 12 שעות לאחר שנגרם נזק לשריר הלב. היא נשארת גבוהה בין שבוע לעשרה ימים, ואז מתאזנת.
    3. LDH הוא אנזים המצוי ברקמות רבות בגוף, ונחלק לשני סוגים. באופן תקין רמתו של תת-הסוג 2 גבוהה יותר, והיפוך במצב זה מעלה חשד לנזק לשריר הלב. רמה זו מגיעה לשיאה בתוך 4-3 ימים מרגע ההתקף, ונשארת בדם למשך שבועיים.

     

    בשביל הרופא, שילוב של שלושת האנזימים מהווה הערכה גסה, אולם שימושית, לזמן שעבר מאז התקף הלב.

    • כמה ואיפה: בכל חדר מיון או מחלקה קרדיולוגית, ללא תשלום, אבל בהוראת הרופא הנוכח במקום.

     

    חזור למעלה
    ועכשיו - איך נישמר מהלב?

    אורח החיים הוא אחד הגורמים החשובים ביותר בשמירה על בריאות הלב, וכמה טוב שהוא גם נמצא כמעט בשליטתנו המלאה. הנה כמה צעדים שתוכל לנקוט כדי לצמצם את גורמי הסיכון שלך למחלת לב:

     

    • להיגמל מעישון. בתוך 7-5 שנים מרגע שהפסקתם, תיעלם השפעתו של גורם סיכון זה.

     

    • להפחית במשקל. הדבר חשוב בעיקר אם עודף המשקל שלך מרוכז באזור הבטן, מה שנקרא "השמנת תפוח", שהיא המסוכנת ביותר לבריאות הלב. עליך לשאוף לשני יעדים עיקריים: לשמור שה-BMI (מסת הגוף, משקל חלקי גובה בריבוע) יהיה בטווח של 25-19, ושהיקף המותניים לא יהיה גדול יותר מהיקף הירכיים. חשוב שהדיאטה שתעשה תהיה מתונה, והבא בחשבון שאפילו להפחתה של 10%-5% מהמשקל יש השלכות בריאותיות חיוביות.

     

    • לעסוק בפעילות גופנית. במילים אחרות, צא להליכה קצבית לפחות חצי שעה ביום, 4-3 פעמים בשבוע. מחקרים מראים שפעילות זאת מפחיתה את הסכנה להתקפי לב ב-50%.

     

    • להוריד רמות כולסטרול. שנה את הרכב התפריט היומי שלך. הקפד שהשומנים יהוו כ-30% מסך הצריכה הקלורית היומית, והעדף שומנים חד-בלתי רוויים (שמן זית, שמן קנולה, זיתים, אבוקדו ושקדים) ושומנים רב-בלתי רוויים (אומגה 3, המצויה בסלמון, בטונה, במקרל ובהליבוט, וכן בשמן פשתן ובאגוזי מלך). לעומת זאת רצוי להמעיט בצריכת שומנים רוויים, המצויים בבשר שמן, ובעיקר באיברים פנימיים וכן במוצרי חלב שמנים. כדאי גם שתימנע מצריכת מזונות מעובדים וכאלה המכילים שומנים מוקשים, כמו בורקס, חטיפים וקרקרים.

     

    • להוריד רמות לחץ דם. עשה זאת באמצעות כל המרכיבים שנסקרו עד כה, וכן שמירה על תפריט דל מלח, צמצום בשתיית משקאות חריפים והימנעות ממתח נפשי. אם כל אלה לא יעזרו לך, תצטרך בכל זאת להתחיל בטיפול תרופתי.

     

    • למנוע סוכרת. אפשר למנוע או לאזן את המחלה באמצעות הצעדים שהוזכרו, ואם הסוכרת חמורה יותר, תזדקק גם לטיפול תרופתי.

     

    • להוריד רמות הומוציסטאין. הקפד על צריכה מוגברת של חומצה פולית וכן ויטמינים B6 ו- B12. איך? באמצעות תזונה (בשר, דגים, קטניות, דגנים מלאים וירקות ירוקים עליים) או תוספי תזונה. בתוך 6 שבועות תוכל לאזן את רמות ההומוציסטאין.

     

    • לשפר את תפקוד האנדותל. הקפד על נטילה יומית של 400 מיליגרם מגנזיום, מינרל החיוני להגנה על הלב. הוא מונע הפרעות בקצב הלב, התכווצויות והיצרויות בכלי הדם, היווצרות קרישי דם, יתר לחץ דם והתקפי לב. וזה עוד לא הכול: הוא נוגד חמצון יעיל, שמשפיע לטובה על הכולסטרול, על הפרשת האינסולין ועל ייצור ניטריק אוקסיד. תמצא אותו בירקות ופירות, בקטניות, באגוזים ובשוקולד. עוד מרכיב שמשפר את תפקוד האנדותל הוא אל-ארגינין, חומצה אמינית שמגינה עלינו מפני טרשת עורקים ומסייעת לאנשים הסובלים מכאבים בחזה. כדי לחוש בהשפעתה תצטרך ליטול אותה משך חצי שנה בכמות של 500 מיליגרם ביום.

     

    חזור למעלה
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים