סוגרים את החורף

אנשים שמכירים אותי טוענים שהמצב הטבעי שלי הוא "בלתי מרוצה בעליל". טוענים כנגדי שאני תמיד מביט על החצי הריק של הכוס ושאם יש טוב ורע, אני תמיד הולך על הרע.

לכל זה אין כמובן שום אחיזה במציאות. האמת היא שאני אדם אופטימי שמאמין בנצח ישראל, בזכותנו ההיסטורית ובעובדה הבלתי ניתנת להכחשה שמכל העמים בחרתנו (לא היו כנראה אופציות אחרות). ומהי הוכחה טובה יותר לכישלון המוחלט של התיאוריה האמורה? החורף. כבר הרבה ימים שאני סוחב

גזעי עצים נסורים מהערימה שהולכת וקטנה אל האח שבוערת אצלנו כל יום וכל היום, סוחב מאושר ומחייך כי קר, קר, ורטוב ועגמומי ואין כמו אלה לעשות אותי מאושר.

אבל או-טו-טו, הרי גם החורף מתאדה ונוזל לנו מבין  הידיים (אופטימיות, כבר אמרנו?) וההוכחות לכך שבקרוב מאוד שוב אתקדר ואתעצב הם ימי החום שהתרגב  שו עלינו כך סתם בסוף פברואר ובלבלו אפילו את סדרי הפריחה. חרציות בשדות כבר ראיתם? הרי זה פרח  שמופיע לפני פסח, והנה אנחנו עוד לא בואכה פורים, והחרציות כבר כאן. אז שנייה לפני שהאביב משתלט, שווה להקדיש עוד מדור אחד, למקומות של חורף, בתקווה שהמלקוש יירד בדיוק ביום בו תחליטו ללכת  לאכול באחד מהם.

נכון שבבישול חורף, מתארכת לעתים רשימת המרכיבים, אבל כמעט תמיד יהיו אלה מרכיבים פשוטים, זמינים, בדרך כלל זולים וכאלה שאפשר לאסוף במכולת ליד הבית. המתכון הכי פשוט והכי מהיר יהיה ללכת לאוכל במקומות שמגישים בהם אוכל של חורף:

הנשיקה

יש בזכרון יעקב הרבה מקומות אוכל, ומעט מאוד אוכל טוב. חומוס נחמד אצל יוסקו", תימני חביב אצל סנטו" וגלידה אצל אלדו", אבל בשביל ארוחה טובה באמת צריך להגיע לנשיקה. רונן רביב מבשל כאן מטבח פרטי, אישי מקומי ומאוד טעים. אוכל שמתקלף שכבה אחר שכבה לטעמים וריחות ומרקמים. לדעתי, אחד המקומות היותר מוצלחים לאוכל חורף (או קיץ כשיגיע). רונן מכין גירסה פרטית וטובה לנזיד בשר שהוא מעין גולש שמוגש עם נוקלך שמנמנים וזהובים (ניוקי ממוצא מזרח אירופאי). יש כאן גם מה שקוראים בהומור מקומי ג"פילטע פורק" - ברוסט חזיר ממולא שהתבשל בתנור שעות רבות והוא שחום, רך וטעים עד מאוד. היין מתוצרת המקום אין כמותו ללוות ארוחת חורף.

• הנשיקה, רחוב המייסדים 37, זכרון יעקב (לא כשר).
  

אצל פיני בחצר

פיני והחצר שלו נטשו זה מכבר את חצר פיינגולד הירושלמית (והותירו שם את אחת משתי היפאניות הטובות בארץ - סאקורה). עם התפריט של פיני יש לנהוג חוכמה, בקיץ להתענג עם מבחר המנות הראשונות, ובחורף שבו אנו עוסקים כאן להתמקד בעיקריות, בתבשילים הכבדים, הארוכים, אלה שבכל פעם שמנה עושה דרכה מהמטבח לשולחן היא משאירה שובל ריח שגורם לראשים להסתובב ולנחיריים להתרחב, ריח שגורם לאנשים לתהות מה בדיוק אוכלים שם (אוכל אורפלי) ולהזמין בדיוק אותו הדבר.

• פיני בחצר, רחוב גולדמן נחום 6, יפו (לא כשר).
  

סמרקנד

אף פעם לא הייתי בבוכרה, אבל לא מעט שעות וקלוריות הרווחתי במסעדות בוכריות. אם לשפוט על פי האוכל אז בבוכרה קר, כיוון שהאוכל בסמרקנד הוא

אוכל מחמם, מנחם, משמין ומחזק. מכיסוני הבצק האפויים או המטוגנים במילוי המון בצל ומעט בשר, למיני האורז המתובלים, למרקים הנהדרים (נסו את זה עם הדובדבנים), אבל אל תוותרו בשום אופן על הדושפרה שהם כיסנים קטנים של בצק שעוגנים להם במרק  צח שתובל בלימון וכוסברה, תרופה מוחלטת לקור.

• סמרקנד, רחוב יחזקאל קזז 18, אור יהודה (כשר).
  

גוהר

לספר על גוהר כמקום של אוכל חורף זה עניין קצת מורכב. כשחושבים מקום של אוכל חורף חושבים על מקום חמים, עתיר ברהיטים כבדים ומתוגבר באח מבוערת, מפות שולחן צחורות ומלצרים חרישיים, ואת כל אלה אין בגוהר, ממש לא. מדובר במסעדת פועלים עם שולחנות פורמאיקה ונירוסטה, אבל עם לב חם ואוכל מנצח.

בכל יום מוגשים תבשילים שונים מהמטבח הפרסי, בסבב שעל טיבו עדיין לא עמדתי, ביניהם עלי כרוב ממולאים צמחוניים ברוטב חמוץ מתוק, חמין פרסי, עלי מנגולד ממולאים בשר וענבים חמוצים, בקר אדום-אדום מסלק שמשתדך נהדר לאורז לבן, פשוט מושלם. מהכל אפשר גם לקחת הביתה, להדליק תנור, לערוך שולחן ולעשות חורף כהלכתו.

• גוהר, רחוב התעש 26, אזור התעשייה כפר סבא. (כשר) טלפון: 09-7664533.