שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    יופי של עצב

    "אומרים שאתה צריך לנצל את הכישרון שלך - אני חושב שהכישרון שלך צריך לנצל אותך", אומר ניר הוד, שפותח בסוף השבוע תערוכה חדשה במוזיאון תל-אביב עם תשע עבודות שמראות שעצב זה דבר יפה

    הערב (ה') תיפתח תערוכתו המוזיאלית הראשונה של האמן ניר הוד. הוד, שחדר אל סצנת האמנות הישראלית בראשית שנות ה-90 ומזה שש שנים פועל בניו-יורק, מציג גם הפעם יצירה הסוגדת ליופי. בתוך אולם סטרילי שתקרותיו גבוהות וקירותיו מארחים כל אחד יצירה אחת בלבד, זוכה האמן בהיכל מלא הוד, בחלל שמתפקד כפנתיאון של ממש.

     

    ניר הוד

    תחת הכותרת "Forever” מציג הוד תערוכה מינימליסטית ובה תשע עבודות המציפות את היופי שבעצב. נראה כי זהו יופי שעולה על גדותיו. הוד מבקש לגעת בנו תוך שהוא פורט על מיתר הרגש שלנו באמצעות המתרפק והכואב בו זמנית. אבני היסוד של הוד נותרו כשהיו – נעורים, אהבה ומוות. ראש של חייל שכוב על גבו, חיילת מוקפת בפרחי ענק, אם וילד, נערה נושקת למצחו של נער – בכולם עיני הדמויות עצומות והן ספק ישנות, ספק מתות. נערה-ילדה יפהפייה השוכבת על צדה היא היחידה שעיניה נותרו פקוחות, אך מבטה מלא תוגה. ויש גם פרפרים מתים על סדין לבן, וזר פרחים ענק, הנקשר אינסטינקטיבית עם טקסי זיכרון והנצחה.

     

    מן העבודות נעדרות אירוניה וציניות. גם ההתרסה – כלי השרת של האמן הצעיר והבועט – התפוגגה לה. במקומן רווחת תחושה של זיקוק. תמי כץ-פרימן, אוצרת התערוכה ומי שמלווה את יצירתו של הוד מ-1993 - אומרת שהתערוכה מבקשת להציג את שיאו של האמן, ולכן "העבודות נבחרו כמו בפינצטה". היא מתארת את התהליך שעבר ניר בשנים האחרונות כהתבהרות, ומדגישה כי הוד הוא אמן ש"בורא דימויים".

     

    "בשלב הראשון הוא מביים סצינה ומצלם אותה בשיתוף עם צוות הכולל שחקנים, מאפרת, צלם, מעצב שיער ולעתים גם סטייליסט", מסבירה כץ-פרידמן, "לאחר מכן הוא מבצע מניפולציה על הצילום בעבודת מחשב ובונה את הקומפוזיציה של הציור. בשלב האחרון הוא מגדיל את הדימוי ומציירו על הבד באחת משתי אפשרויות: באמצעות הקרנה של הדימוי או בטכניקה של גריד / משבצות. עם תום מלאכת הציור מגיע שלב המירוק והפיניש, שנתפש על ידי האמן כשלב הרוחני ביותר בתהליך העבודה".

     

    כל מה שיפה בעיניך

     

    בתוך היכל הרגש הזה, המורכב מקומפוזיציות נקיות המוגדלות לממדי ענק, ממשיחות מכחול אינפורמטיביות מדויקות, ומפלטת צבעים ייחודית המייצרת תחושה מלוקקת משהו, מיתרגם העצב לאסתטיקה והכאב נמהל ביופי. ביצירות האוניברסליות ב"forever" (פרט לעבודה יחידה בה הזהות הישראלית מובהקת וטראגית, בשימוש שעושה הוד בצילום עיתונות של הלוויה צבאית) רוקם הוד דרמה בעלת חיי נצח. גיבוריו המיתיים יפי התואר נוטפים תשוקה, ועל פניהם ארשת מתקתקה. קשה, קשה לתפוש איך עצב נמס לו כך בתוך יופי. ובכל זאת. עובדה.

     

    "האמנות שלי מתעסקת ב-vision על חיים, מוות ויופי", אומר הוד ומוסיף, "בעצם אלו רגעים של האדרה לרגשות. התערוכה באה לאתגר את הצופה בשאלות ובתשובות על מה זה החיים. מה זה להרגיש ולהתרגש".

     

    מה יפה בעיניך?

     

    "כל מה שיפה בעיניך. פשוט".

     

    במהלך היצירה שלך אתה מרבה לערב את עצמך ביצירה. האם זה מטעמי זמינות, פסיכותרפיה או אולי אהבה עצמית?

     

    "היצירה שלי בנויה בצורה מודעת לחלוטין. ידעתי כבר מהתחלה שאעבור מסלול ביצירה, שבשלב מסוים אני אתבגר. לשים את עצמי במרכז נבע מתוך אינטואיציה מאוד מודעת לעצמה וגם ממקום נקי שאינו קשור לאגו ולחשיפה. המקום שלי באמנות מאוד שונה מהחיים הפרטיים. אמנות היא דבר גדול מהחיים, מרשים, חזון ענק, משהו שאמור כביכול לשנות. נוח לי לשים את עצמי בדמויות וכגיבור מסוים שהמצאתי אותו, אבל זה לא אני. נבנית כאן דמות שהיא אני. ביטוי ישיר לרגש ולהעברת מסרים דרכי. כמו בסרט או בשיר שאני אוהב שמתחבר אלי, שפוגע בי ואז אני משליך אותו על עצמי".

     

    קרה שנפגעת עקב הנוכחות הזאת שלך?

     

    אומרים שאתה צריך לנצל את הכישרון שלך - אני חושב שהכישרון שלך צריך לנצל אותך, וכשזה קורה הוא מוביל אותך למרכז הבמה. אני לא מרגיש שאני משלם מחיר בכך שאני מעמיד את עצמי בתוך היצירה. כשאתה לא משלם את המחיר אז זה אומר שזה לא מספיק. זה מחמיא לי".

     

    מהם מקורות ההשראה שלך?

     

    "מקורות ההשראה שלי משתנים. לעתים מתחזקים ולעתים מתאדים, כמו בחיים. המקורות דינמיים ומפתיעים. ניו-יורק הפכה אותי להרבה יותר אוניברסלי. המקום התוסס נותן לך לשמוע דעות של אנשים גם מיפן. מתוך מקורות ההשראה שלי בראש ובראשונה נמצאת הילדות בתל אביב. אני עדיין ילד מתוך מקום מודע. הפרוייקט הזה, forever, מכיל בתוכו את הפעם הראשונה והפעם האחרונה. המילה הזו, forever, יש בה משהו מאוד נאיבי של teenagers שחושבים שיאהבו ויחיו לנצח. בפועל זו מילה מאוד אירופאית עם משמעות מאוד עמוקה. יש בה משהו טראגי, דתי ועמוק. אני כל הזמן מפגיש את הילד עם האדם הבוגר. הילד מתווכח אם אפשר לחיות את החיים בצורה כזו. אני חושב שהחיים מקסימים. החיים מקסימים אם אתה בן אדם מקסים".

     

    איך אתה מקבל את התערוכה הזו במוזיאון תל אביב? בכל זאת כרתת ברית עם הממסד.

     

    "מאוד מאוד מחמיא לי להיות במוזיאון הזה, שיש עליו דעה טובה בעולם. אין ספק שבמוזיאון מגלים פתיחות והבנה שאי אפשר להיות מנותקים מן הקהל. זה מאוד חזק מבחינתי לראות את העבודות בקונטקסט של המוזיאון הכי חשוב בארץ. אני מרגיש קצת כמו ילד שהתקבל לבית הספר שאליו חלם להתקבל. זה מאוד מרגש אותי".

     

    חושש מהביקורת?

     

    "אני חושב שאני מקבל את כל הדבר הזה בפרופורציה. חשוב לשים לב מי מבקר אותך. אני די אוטם את עצמי כשצריך. אני חושב שמאוד מאוד קשה לבקר אמנות. אמנות זה צעצוע של עשירים, של חברה קטנה. ניו-יורק היא קנה מידה לאמנות משמעותית ורצינית. העשייה של הגלריסט והדיאלוג של הגלריה עם החברה מבחינת הקו הוא משהו שחסר פה. כאן אם שיפצת וקנית שני מקינטושים אתה כבר חושב שאתה גלריה ניו-יורקית. זה לא עובד ככה".

      

    ומה אחרי? מה אתה מאחל לעצמך?

     

    "אני הכי רוצה להיות שחקן בהוליווד".

     

    הבנתי. מיהם השחקנים האהובים עליך?

     

    "ג'וני דפ וג'ון טרבולטה.יש עוד אחד. שכחתי את שמו".

     

    • Forever, ניר הוד, מוזיאון תל אביב לאמנות. שעות פתיחה: ב', ד' 10:00-16:00; ג', ה' 10:00-22:00; ו' 14:00 - 10:00; שבת 10:00-16:00. הכניסה בתשלום.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים