דקוטה פנינג, ילדה מהסרטים

כששואלים את דקוטה פנינג עם איזה שחקן או שחקנית היא היתה חולמת לעבוד, היא מתקשה לענות. לא בגלל שמדובר בהתלבטות קשה, אלא בגלל שהיא כבר שיחקה, בעצם, כמעט עם כל הכוכבים בצמרת. היא כיכבה לצד שון פן ב"קוראים לי סם", לצד קווין בייקון ב"לכודות", לצד הת'ר לוקלייר ובריטני מרפי ב"בנות בסטייל", לצד אלק בולדווין ב"חתול תעלול", ולצד דנזל וושינגטון ב"נקמה בוערת".

בנוסף, היא גילמה את בתה של גלן קלוז ב-"Nine Lives" (שעלה לאחרונה בפסטיבל סאנדנס בארצות-הברית), את בתו של רוברט דה-נירו ב"משחקים נסתרים" (שעולה אצלנו היום), ולאחרונה סיימה להצטלם לסרטו המדובר של סטיבן ספילברג, "מלחמת העולמות", בו זכתה באבא חתיך במיוחד: טום קרוז.

בהתחשב בעובדה שרק לפני שבוע מלאו לה 11, חייבים להודות שמדובר בהספק מכובד במיוחד. ואכן, פנינג כבר מזמן לא מגשימה את חלומו של כל ילד פלא בהוליווד, אלא את חלומן של שחקניות שנמצאות בעסק כבר יותר מ-20 שנה. לא רק שהיא מוצפת מדי יום במאות תסריטים, אלא שהיא אפילו אינה נדרשת לעבור אודישנים. "בהתחשב ברזומה שלה", אומר ג'ון פולסון, שביים אותה ב"משחקים נסתרים", "זה יהיה פשוט עלבון עבורה להיבחן לתפקיד".

ליגה משלה

במותחן האימה החדש היא זוכה, כאמור, לככב לצד אגדת הקולנוע רוברט דה-נירו, הפרטנר החלומי של כל שחקן. "הרגשתי בת-מזל לעבוד עם דה-נירו בגיל כל-כך מוקדם", היא אומרת. "הוא שחקן מדהים. למדתי ממנו המון רק מלצפות בו. הוא גם היה מאוד נחמד אלי וגרם לי תמיד להרגיש בנוח. חגגתי יום-הולדת על הסט והוא הביא לי בובה במתנה".

בסרט, אחרי שאם המשפחה מתאבדת מחליט האב דייוויד לעבור עם בתו אמילי לעיירה כפרית, כדי לעזור לה להתמודד עם הטראומה ובתקווה שתכיר שם חברים חדשים. מהר מאוד אמילי אכן מוצאת לעצמה חבר חדש, צ'רלי, שקצת מוציא אותה מהבאסה. כיוון שהאב אינו מסוגל לראות את צ'רלי, הוא משוכנע שמדובר בחבר דמיוני ורואה אותו כאמצעי חיובי של אמילי להביע את עצמה. אבל כששורה של מעשים מזעזעים מתחילים להתרחש, לא רק שהאב כבר ממש לא מתלהב מהחבר החדש – אלא שהוא מתחיל לחשוש שמדובר בדמות אמיתית.

"אחת הסיבות שרציתי כל-כך לשחק בסרט היא מפני שהדמות של אמילי כל-כך שונה ממני", אומרת פנינג. "בכל הדמויות הקודמות שגילמתי תמיד יכולתי למצוא משהו שדומה לי, אבל במקרה הזה לא היה אפילו דבר אחד".

פנינג לא רק מגלמת דמות שונה, אלא גם נראית שונה: לצורך התפקיד היא נדרשה לחבוש על ראשה הבלונדיני פאה שחורה. "זה גורם לי מאיזושהי סיבה להיראות יותר מפחידה ודכאונית", היא אומרת. "ככה לפחות שיכנע אותי הבמאי".

זה המקום לציין, שפולסון בכלל לא רצה תחילה ללהק את פנינג. אחרי שכיכבה בשורה של סרטים ידועים, הוא חשש שהיא סובלת מעודף חשיפה. "אני והמפיקים חשבנו שאולי יש עוד דקוטה בתעשייה", הוא אומר, "אבל אחרי שבחנו יותר מ-60 ילדות הבנו בדיוק מה המצב במגרש המשחקים. היא נמצאת בליגה משלה".

ופולסון הוא לא היחיד שחושב ככה. "היא הצילה את התחת שלי", אומר רודריגו גרסיה, שביים אותה ב-Nine Lives. "לא יכולתי למצוא ילדה אחרת שיכולה להתמודד עם גלן קלוז. זאת הסיבה שכל-כך הרבה אנשים פונים אליה".

לא רק שבמאים רבים מעדיפים ללהק אותה, אלא שהם אפילו מוכנים לעשות למענה שינויים רבים בתסריט. ב"נקמה בוערת", לדוגמה, הילדה היתה אמורה להיות בת 12, אבל הבמאי טוני סקוט הרגיש שפנינג תהיה מצוינת לתפקיד, למרות שהיתה אז רק בת שמונה. "היא יודעת להכין את שיעורי הבית שלה", הוא מסביר. "היא מתנהגת וחושבת כמו בת 40".

בסרטה החדש, " DREAMER " (שייצא בקיץ), בו היא מגלמת את בתם של ואל קילמר ואליזבת שו (שמככבת לצידה גם ב"משחקים נסתרים"), התסריט המקורי בכלל דרש ילד ולא ילדה, אלא שלמענה שונה הסיפור. "אם יש מישהי שנולדה לעסק הזה, זו ללא ספק דקוטה", מסכם סוכן השחקנים שלה, ג'ואי פרביס.

הדבר האמיתי

ואכן, בניגוד לילדי פלא רבים, שיודעים בעיקר לדפוק חיוך בלונדיני יפה למצלמה ושנדחפו לעסק בגלל הוריהם השאפתניים, נראה שפנינג היא הדבר האמיתי. היא נולדה בג'ורג'יה להורים שלא קשורים לתחום, וכבר בגיל שנתיים לא הפסיקה לעשות הצגות בבית. בגיל חמש ההורים נכנעו ולקחו אותה לפרביס, שמיהר לזהות את הכישרון ולהעלות אותה על מטוס להוליווד.

אחרי כמה תפקידי טלוויזיה קטנים בסדרות כמו "אי.אר" ו"אלי מקביל", היא לוהקה ל"קוראים לי סם", שהיווה עבורה את הפריצה הגדולה, ובין היתר הקנה לה את פרס השחקנית הצעירה הטובה ביותר בטקס מבקרי הקולנוע. פנינג, אגב, שהיתה אז בת שבע, היתה כל-כך נמוכה, שלא הצליחה להגיע למיקרופון בנאום התודה. אורלנדו בלום, שהגיש את הפרס, מיהר להרים אותה, ובטח הצטער על כך בהמשך, כיוון שהנאום שלה היה ארוך במיוחד...

מאז, בכל אופן, הקריירה שלה נמצאת בעלייה מתמדת. אחרי "מלחמת העולמות" היא כבר התחילה להתכונן לתפקידה הבא בסרט "הקור של שרלוט" (שצילומיו אמורים להתחיל במרץ באוסטרליה), כשאחריו היא מיועדת לככב בעיבוד ל"עליסה בארץ הפלאות". כמובן שהקפיצה שלה מסט לסט לא מאפשרת לה ללכת לבית-הספר והיא לומדת בעזרת מורים פרטיים, אבל היא משוכנעת שהיא חווה ילדות נורמלית לכל דבר.

"אני לא מרגישה שאני לא מבלה מספיק בחברת ילדים", היא אומרת, "כי תמיד יש ילדים על הסט. יש כל הזמן שחקנים, ניצבים, ורוברט אפילו הביא פעם את הילדים שלו. אני ילדה נורמלית לחלוטין שפשוט אוהבת לשחק. אני גם לא חושבת על משחק כעבודה. זה פשוט כיף גדול בשבילי. הייתי רוצה לעסוק בזה לנצח".

כל השחקנים ששיחקו לצידה משוכנעים שככה זה יהיה. "היא כמו אישה קטנה", אומרת עליה אליזבת שו. "כולנו צחקנו בסט על איך זה שהיא יותר בוגרת מכולנו. והיא גם שחקנית מדהימה. אין סיכוי שהיא תאבד את הראש, או תיתן להצלחה שלה לסחוף אותה".

גם דה-נירו לא מפסיק לחלק לה מחמאות. "דקוטה נהדרת, מיוחדת ושחקנית מחוננת", הוא אומר. "היא ללא ספק אחת השחקניות הכי מוכשרות שיצא לי לעבוד איתן". זאת לא הפעם הראשונה, אגב, שדה-נירו משחק לצד ילדת פלא. ב-1976 הוא כיכב ב"נהג מונית" לצד ג'ודי פוסטר, שהיתה אז בת 14 וקיבלה מועמדות לאוסקר על תפקידה. מאז, כידוע, פוסטר הספיקה להפוך לשחקנית בוגרת מוערכת ולזכות בשני אוסקרים.

פנינג, אומנם, עוד לא קיבלה מועמדות לאוסקר, אבל רבים מאמינים שעתידה יהיה בדיוק כמו של פוסטר, ושגם היא תהפוך לשחקנית בוגרת ומצליחה שתקטוף יום אחד את הפסלון הנחשק. וכשפנינג ממש מתאמצת לחשוב עם מי היא היתה רוצה לשחק, היא מצליחה בסוף למצוא את התשובה: "ג'ודי פוסטר. אני מאוד אוהבת את הסרטים שלה והייתי מאוד שמחה לשחק איתה יום אחד".