חג גדול לילדים
לעיתים החג הכי שמח בשנה טומן בחובו תסכולים וקשיים. רות כהן, פסיכותראפיסטית ומנהלת פורום יעוץ להורים ב ynet, מסבירה מדוע וכיצד ניתן לעבור את פורים בשלום עם הילדים
נדמה לי שמכל חגי השנה חג פורים הוא אחד החגים המורכבים ביותר לילדים. החג מזמן הן לילדים והן להורים הזדמנות לביטוי יצירתי שלא מזדמן לנו ביום יום - הרבה מאד משאלות וציפיות בחג אחד. הורים נרגשים שוקדים על מציאת התחפושת המושלמת, מסיבות מתוכננות, עדלאידות, מצלמות נשלפות וההתרגשות עצומה ולא במקרה...
אבל לא תמיד הילדים שלנו מגיבית בצורה לה ציפינו. מסיבה לא ברורה פתאום יש בכי, כעס, חוסר שיתוף פעולה, התנגדות ללבישת התחפושת. תסכול רב לילדים ולהורים. ילדים בגילאים שונים מתייחסים לתחפושות ולהתחפשות בדרך שונה. הבנת השלב ההתפתחותי בו נמצא כל ילד, כיבוד הטמפרמנט וההעדפות האישיות שלו יאפשרו לנו להנות מהחג והזדמנויותיו.
תינוקות קטנים
כל כך כיף לראות תינוקות מחופשים! הם נראים חמודים ומתוקים מאד וקשה לעמוד בפיתוי. עם זאת חשוב לזכור שתחפושת לתינוק היא לחלוטין "תחפושת בשביל ההורים".
מעבר לכל כללי הזהירות המתבקשים, חשוב לזכור שתינוק שלא נוח לו הוא תינוק אומלל. התחפושת החמודה ביותר לא תהיה מוצלחת אם היא לא מאפשרת לתינוק טווח תנועה מתאים, מגרדת או גורמת לתינוק אי נעימות.
זכרו שתינוקות בני כמה חודשים מזהים פרצופים מוכרים ומגיבים לפרצופים אנושיים ולכן, נסו להימנע מחשיפת תינוק בן חצי שנה ומעלה למקומות הומי אדם מחופשים ובעיקר לאנשים החובשים מסיכות או עוטים איפור פנים כבד. תחפושת סמלית ונוחה בהחלט מספיקה לקטנטנים.
פעוטות
פעוטות נמצאים בשלב התפתחותי בו תפיסת המציאות לא ברורה ומוצקה, דמיון ומציאות מתערבבים לא פעם. הם יכולים להיות נבונים מאד, לעתים הם מפעילים בקלות את המחשב ואת הדיוידי, לעתים הם מדברים שוטף ונראים כמו "ילדים גדולים" אבל במקביל הם יכולים לפחד להישאב יחד עם מים אל תוך חור הניקוז באמבטיה, או שמכשפה תוכל להכנס דרך חור המנעול.
הפער בין עולם הדמיון לבין עולם המציאות אינו חד וברור כמו אצל מבוגרים או ילדים הגדולים מהם בהרבה ולכן יתכן מאד שלצד התלהבות ושמחה תופיע גם חרדה גדולה: "האם אני אהפוך להיות חתול באמת? האם המסיכה הזאת היא הפרצוף האמיתי שלי? האם החיפושית הענקית הזאת שלבושה כמו אמא שלי בלעה את אמא שלי באמת?".
מסיבה זו כדאי להעדיף תחפושות פשוטות ונוחות, בהן לנוחות ולפונקציונאליות יש תפקיד משמעותי. עדיף לבחור תחפושות המורכבות מכמה חלקים כדי לאפשר לילד הקטן ויסות ותחושת שליטה – הוא יכול להמשיך להיות "חתול" גם בלי הזנב, או בלי האזניים . חשוב להימנע ממסיכות ואיפור פנים כבד (בגנים עומדים על כך, ובצדק) ולהצמד לתחפושות של דמויות הקרובות לעולמו.
גם אחרי שנבחרה התחפושת (ולעתים גם בשלב התכנון) פעוטות עלולים לסרב למדוד תחפושות. הם עלולים להראות מפוחדים וחרדים, לפעמים הם מבקשים "תחפושת אחרת" (ואז עוד אחת ועוד אחת...) ולפעמים הם לא מוכנים להתקרב לתחפושת בכלל. תגובת חרדה כזאת יכולה להופיע פתאום, גם אחרי שהם ניסו את התחפושת בבית או בחנות והתלהבו מאד.
למרות האכזבה והכעס המאד מובנים של ההורים, במיוחד אם נעשו מאמצים גדולים להכין את התחפושת, חשוב לכבד את רצונם ולא להפעיל לחץ. חשוב לזכור שהקטנים לא מגיבים "דווקא", החרדה שלהם אמיתית ומוחשית והם זקוקים להבנה ולהכלה ולא לביקורת וכעס.
במצב כזה אפשר לקחת את התחפושת בשקית - לפעמים כאשר הם רואים ילדים נוספים מחופשים הם מחליטים שגם הם רוצים. ולפעמים לא. נסו להתנחם בתהליך עצמו: המחשבה על התחפושת, הכיף של ההכנות - ולקבל בהבנה את סרוב הקטנטן.
נסו להמנע מחשיפת הקטנטנים לתחפושות מפחידות ולמסיכות – למרות הפיתוי והכיף לא כל כך מומלץ לקחת קטנטנים למסיבות פורים בהן יש ילדים גדולים יותר וכדאי להתמקד במסיבות ביתיות או במסגרת הגן.
ילדי הגן
ילדי הגן, בני הארבע-חמש, גדולים קצת יותר והיכולת שלהם להבחין בין דמיון ומציאות טובה יותר, אבל גם אצלם היא עדיין לא מושלמת.
ילדי הגן רבים אוהבים ונהנים מאד להתחפש. הם משקיעים מחשבה ואנרגיה במציאת התחפושת המתאימה ולעתים קרובות יש להם תמונה מאד ברורה של איך הם רוצים להראות. אם בני השנתיים פוחדים "להבלע" על ידי התחפושת, בני חמש רבים משתוקקים לבטא באמצעות התחפושת שלהם את הפנטזיות והמשאלות שלהם. משום כך חשוב מאד לשתף את הילדים בבחירת התחפושת ולנסות לערוך "תאום ציפיות" מדוקדק ככל האפשר.
כדאי מאד להראות להם את התחפושת כשיש עוד אפשרות לתוספות או שינויים. היות ובני הארבע חווים את המציאות בצורה מאד קוטבית ומפוצלת (שחור/לבן , נכון או לא נכון), הם עלולים להגיב בסערה גדולה בגלל פרט שנראה להם ש"מקלקל את כל התחפושת".
למרות שלא קל להשאר אדיש אל מול תגובה סוערת של בן חמש שטוען בתוקף ש"התחפושת לא שווה כלום" (ובמיוחד אם על ה"כלום" הזה עבדנו עד אחת לפנות בוקר או הוצאנו הון קטן...), חשוב לנסות לשמור על תגובות עניניות עד כמה שאפשר, תוך נסיון להבין מה מקור האכזבה והתכוונות לפתרונות. לעתים מה שנראה לבן חמש כסוף העולם ניתן לפתרון תוך חמש דקות. כאשר תחושות אפוקליפטיות של בן חמש מתחברות לתגובות אפוקליפטיות של ההורים התוצאה היא אכזבה ועוגמת נפש מיותרת.
גם ילדים גדולים יותר זקוקים לפעמים לזמן כדי להרגיש בנוח ובטוחים בזמן שבו כולם מחופשים והמקומות המוכרים והבטוחים להם - אפילו הגננת! נראים אחרת. למרות הרצון המובן לראות את הילד שלכם שמח ומשתף פעולה, נסו לא להאיץ או ללחוץ, גם אם הוא מסרב לשתף פעולה או מבקש להוריד את התחפושת.
כאמור, כדאי להתייחס לחג כולו כאל תהליך ולא להתמקד רק בתוצר הסופי – התחפושת עצמה. בצורה כזאת גם ילדים המרגישים פחות בנוח עם התחפושות יוכלו להרגיש שהם הפיקו ונהנו מן החג.
ילדי בית הספר היסודי
אם אצל פעוטות וילדי הגן הדגש בבחירת התחפושת הוא בעולם הפנימי ובפנטזיה, אצל ילדי בית הספר היסודי בולט המרכיב החברתי. כמובן שגם אצל הגדולים יותר התחפושות השונות מאפשרות ביטוי של משאלות ופחדים, אולם בתקופה התפתחותית זאת יש משמעות רבה גם לתגובה החברתית.
ילדים רבים יהיו עסוקים יותר בשאלה האם התחפושת מתאימה ולא תגרום לתגובת לעג או זלזול בקרב החברים, מאשר האם היא מבטאת את עולמו הפנימי. יתכן וילדים יחששו שמא התחפושת שלהם "מוגזמת", "ילדותית" או "מקורית" מדי. נסו להיות מאד אמפטיים לדאגות ולא לפטור אותם כ"שטויות" – גם אם חשוב לכם שילדכם יעמדו על שלהם ולא יתפשרו על בחירות "כמו של כולם", כעס או התייחסות מזלזלת עלולות להוביל לתסכול ולסגירת ערוצי התקשורת.
ישנם ילדים אשר מנצלים את החג כדי להתנסות בביטוי חלקים של העצמי אשר הם לא מרגישים לגיטימציה או שאינם מעיזים לבטא ביום יום. כך למשל נראה תחפושות כוחניות (רוצחים,לוחמים), מפלצות מפחידות במיוחד, התחפשות לבני המין השני, תחפושות המדגישות מיניות וכד'. תחפושות שכאלו עשויות לאפשר לילדים לבטא ולעבד משאלות וקונפליקטים התפתחותיים.
גם אם התחפושת שילדכם בחר נראית לכם משונה או חריגה, אין צורך להסיק מסקנות מרחיקות לכת בהתבסס על כך, כל עוד אין סימנים אחרים המעידים על מצוקה כלשהי, גם ביומיום, אחרי שפורים נגמר.
חג שמח!
הכתבה מופיע באתר ההורים"הלול".
פורסם לראשונה 23.03.05, 12:55
חג מורכב לילדים. רות כהן.
מומלצים

