שתף קטע נבחר

מי באמת המציא את הטלפון?

האיטלקי שהחמיץ את הזדמנות חייו, האמריקני שהגיע מאוחר מדיי למשרד הפטנטים והממציא שלקח את כל הקופה. כך נולד המכשיר ששינה את חיינו

עולם התקשורת מציין בימים אלה 129 שנים לשיחת הטלפון הראשונה. השיחה הזו, שנערכה ב-10 במארס 1876, הנציחה את הממציא אלכסנדר גרהם בל בדפי ההיסטוריה כאבי התקשורת המודרנית. אלא שיום השנה לשיחה החלוצית ההיא שב ומעלה ויכוח רב-שנים: האם בל הוא אכן האיש שהמציא את המכשיר ששינה את חיינו?

 

לא מדובר בוויכוח סרק, אלא באחת הפרשיות המסתוריות והמעניינות בהיסטוריה המודרנית. אלכסנדר גרהם בל נחשב בעיני רבים לממציא הטלפון, אבל יש שלושה ממציאים מוכרים פחות, שיש הטוענים לכתר בשמם. אחד מהם, המהגר האיטלקי אנטוניו מאוצ'י, זכה לפני שלוש שנים להכרה רשמית מהקונגרס האמריקני כממציא האמיתי של הטלפון.

 

אין זה מקרה, שדווקא באמצע המאה ה-19 הומצאו במקביל מערכות שהעבירו קול ממקום אחד למשנהו. באותה עת היו כבר ידועים שני עקרונות מדעיים חשובים: היכולת להפוך רטט מתכתי לתנודות חשמליות, ועיקרון האלקטרומגנטיות, שלפיו זרם חשמלי יוצר שדה מגנטי, שבו נתונים עצמים תחת השפעתו של כוח מגנטי.

 

חוסר המזל של מאוצ'י

 

שני העקרונות הללו הניחו את היסודות לטכנולוגיה הטלפונית. ממציאים שונים ניסו לפתח מכשירים שיצליחו להמיר קול אנושי לאות חשמלי, יעבירו אותו למרחקים, ועם הגיעו אל היעד יתרגמו אותו בחזרה לקול אנושי. אנטוניו מאוצ'י היה הראשון שהצליח להמציא מכשיר כזה.

 

המהגר האיטלקי הכין רישומים ראשונים של הטלפון הפרימיטיבי כבר ב-1849, כאשר אלכסנדר גרהם בל היה בן שנתיים. כשאשתו הפכה למשותקת השתמש מאוצ'י במכשיר שלו כדי לקשר בין חדר השינה שלה, בקומה העליונה של הבית, לבין המעבדה שלו שהיתה בקומת המרתף.

 

מאוצ'י היה חסר אמצעים, ולא היה בידיו מספיק כסף כדי לשלם עבור רישום ההמצאה שלו בספר הפטנטים. הוא הצליח לרשום אותה רק כפטנט זמני,

בלי לדעת שבכך הוציא את עצמו מספרי ההיסטוריה. ב-1860 החליט מאוצ'י להביא את הטלפון שלו לניו-יורק, במטרה להציג אותו בפני משקיעים פוטנציאליים.

 

אבל בעת שהפליג אל העיר אירע פיצוץ בספינה, והוא נכווה קשות. בעת שהממציא נאבק על חייו, מכרה אשתו את כל עבודותיו – כולל הטלפון הראשון לסוחר גרוטאות תמורת שישה דולרים בלבד. ב-1874 פג תוקף הפטנט הזמני על הטלפון של מאוצ'י.

 

מאוצ'י או בל?

 

שנתיים לאחר-מכן רשם בל פטנט על מכשיר שהתבסס בדיוק על אותם עקרונות. צירוף מקרים? גניבה? איש לא יודע לומר בוודאות. הקונגרס האמריקני, שהכריז ב-2002 על מאוצ'י כממציא הטלפון, קבע, כי בל פשוט מצא את מסמכיו של המהגר האיטלקי וניצל אותם לטובתו.

 

מנגד, משרד הפטנטים בוושינגטון התעקש, כי כל הרישומים של מאוצ'י אבדו ולכן אין כל דרך לקבוע שמדובר באותה ההמצאה. במירוץ לספרי ההיסטוריה עקף בל לא רק את מאוצ'י, אלא גם שני ממציאים נוספים. הראשון שבהם, הגרמני יוהן פיליפ רייס, הרכיב ב-1863 מערכת שהעבירה קול למרחקים קצרים ופעלה על אותו עיקרון של הטלפון.

 

המכשיר של רייס לא זכה להצלחה מפני שנטען, כי אינו מפותח דיו, וכי אינו מסוגל להעביר קול בתדרים שונים. רק ב-2003 התברר, שנעשה לו עוול: ניסויים סודיים שנערכו במוזיאון המדע הבריטי גילו, כי הטלפון של רייס איפשר בהחלט להעביר קול אנושי ממקום למקום אם כי ברמת עוצמה נמוכה ביותר וללא הגברה.

 

חוסר המזל של רייס

 

מה שמדהים אף יותר הוא, שהניסויים שהוכיחו את יעילות הטלפון של רייס נערכו כבר ב-1947 אך נשמרו בסוד: פרנק גיל, שכיהן אז כיו"ר חברת התקשורת הבריטית STC , חשש שהמימצאים המרעישים יפגעו בעיסקה שרקם אז עם חברת AT&T, ממשיכת דרכה של חברת "בל".

 

הסוד הזה החזיק מעמד יותר מיובל שנים, ונחשף רק ב-2003. הממציא השני שנעקף על-ידי בל הוא אלישע גריי האמריקני. גם גריי פיתח טלפון בר-שימוש ורשם את הפטנט על ההמצאה שלו ב-14 בפברואר 1876, ממש ביום בו עשה זאת בל.

 

הגורל צחק גם על גריי

 

צחוק הגורל הוא, שבל רשם את הפטנט שלו שעתיים בלבד לפני גריי – ולכן היה זה הוא שזכה בתהילת עולם. הטלפון של בל כבש את העולם במהירות. שנה אחרי השיחה הראשונה בין בל לעוזרו שישב בחדר סמוך, כבר הוצגה מערכת, שאיפשרה לנהל שיחה גם אם הדוברים נמצאים במרחק של כמה קילומטרים זה מזה.

 

ב-1883 הותקנה מערכת הטלפון הראשונה בין שתי ערים מרכזיות, בוסטון וניו-יורק. ב-1910 כבר היה לאחד מכל 13 אמריקנים טלפון זמין. גם אם בל לא היה הממציא המקורי של הטלפון, הרי שהחברה שהקים הביאה בשורות רבות לעולם המודרני ובראשן הטלפון הסלולרי.

 

הדרך לסלולרי

 

כבר ב-1924 פיתחה חברת "בל" מערכת טלפון ניידת ראשונה, שהותקנה בניידות משטרה בניו-יורק. ב-1964 היתה זו "בל" שהציגה טלפון נייח, שאיפשר לבצע שיחות וידאו.

14 שנים לאחר מכן, בשנת 1978, החלה חברת "בל" (שכבר נקראה AT&T) לערוך ניסויים במערכת טלפון ניידת. המערכת הזו פעלה על עקרון תאי השטח: אזור גיאוגרפי חולק לתאי שטח (Cells) וירטואליים.

 

כאשר הדובר בטלפון נייד עבר מתא שטח אחד למשנהו, דאגה מערכת מיתוג אוטומטית שהשיחה תימשך ללא הפרעה למרות התזוזה הזו. וכל השאר, כמו שאומרים, היסטוריה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים