דיווח: חיידק קטלני תקף ב"תל השומר"

חיידקים בפגייה. החיידק האלים "מנינגוקוק", שגרם בימים האחרונים לאשפוזם של כמה ילדים ולמותו של התינוק עומר זוהר בן ה-8 חודשים מבאר שבע, אינו היחיד שמסתובב בשטח: במאמר שנכתב על ידי רופאים מבית החולים שיבא בתל השומר מתואר חיידק אלים ועמיד לאנטיביוטיקה - "סטפילוקוקוס אאוראוס" - שבו נדבקו 14 פגים ששהו בבית החולים. שניים מהם מתו, אחד בוודאות כתוצאה מהחיידק. כך פורסם הבוקר (יום ד') בעיתון "ידיעות אחרונות".

במאמר מתואר בית החולים כ"אנדמי" לחיידק המסוכן - כלומר שהחיידק העמיד שוכן בו דרך קבע. מנתוני בית החולים עולה כי הזן המצוי בו, המכונה "מרסה", אשר עמיד לסוגים רבים של אנטיביוטיקה, מתגלה ב-50%-60% מכלל המקרים של הידבקות בחיידק ה"סטפילוקוקוס" בבית החולים. המשמעות: חולים המאושפזים בשיבא מכל סיבה עלולים להידבק במהלך אשפוזם בזן המסוכן של החיידק.

לטענת מומחים למחלות זיהומיות, שכיחות החיידק האלים גבוהה בכל בתי החולים בארץ. "לצערנו, החיידק שבו מדובר הוא תושב קבע בכל בתי החולים בישראל, ובעיקר במרכזים הרפואיים הגדולים", אמר אתמול מומחה למחלות זיהומיות. "אנחנו מנהלים נגדו מלחמת חורמה,

אבל מדובר בחיידק ערמומי מאוד, שמתאים את עצמו ומסתגל בקלות לאמצעים התרופתיים שבידינו. הוא מסוגל לעשות זיהומים טריוויאלייים, כמו פרונקל ביד או ברגל, אבל יכול גם לגרום לזיהומים שמסוגלים להרוג את החולה. לכן אנו משקיעים את מלוא המאמצים להשתלט על ההתפרצויות שלו ולמנוע הידבקות של חולים נוספים".

ההתפרצות בשיבא

מהמאמר, שפורסם לראשונה בעיתון למחלות זיהומיות של המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית, עולה כי הזיהום החמור בפגייה של שיבא אירע ב-2003. באוקטובר אותה השנה איבחנה מעבדת בית החולים את החיידק העמיד בדמם של שני פגים ששהו באותו זמן בפגייה. מבדיקה שנערכה בבית החולים התברר כי ב-2003 ובסוף 2002 נתגלה החיידק בדמם של 14 פגים.

תשעה מהפגים שנדבקו לקו באלח דם (זיהום בדם), ושניים מהם מתו. לדברי בית החולים, מותו של אחד מהם נגרם בוודאות כתוצאה מהחיידק. הפגים האחרים שנפגעו טופלו באנטיביוטיקה בשם "ונקומיצין" לתקופה של שישה עד 48 יום, והחלימו.

לאחר איתור הזיהום פתח בית החולים במבצע נרחב להדברתו. תרביות נאספו מכל הפגים ששהו בדצמבר 2003 בפגייה, וכן מכל אנשי הצוות הרפואי שעבדו בה. נוכחותו של החיידק העמיד התגלתה בשבעה פגים מבין ה-30 שהיו מאושפזים באותה העת, שנשאו אותו ללא סימנים קליניים. כן התגלה החיידק בגופן של שתי אחיות שעבדו בפגייה.

כל החולים והנשאים בודדו וטופלו בתנאים היגייניים קפדניים במטרה למנוע את התפשטות הזיהום. בדיקה חוזרת שנערכה שלושה שבועות לאחר מכן לא גילתה חולים או נשאים נוספים. שתי האחיות שנשאו את החיידק נבדקו פעמיים, ובשתי הפעמים נתגלה כי הן אכן נושאות את החיידק האמור. הן הונחו להקפיד בכללי רחיצת ידיים, ואחת מהן טופלה בתרופה נגד החיידק.

האחות השנייה, שהיתה בהריון, סירבה לקבל את הטיפול התרופתי והמשיכה לשאת את החיידק תוך כדי עבודתה במשך חודשיים, עד שיצאה לחופשת לידה. היא קיבלה את הטיפול התרופתי לאחר חופשת הלידה שלה, בטרם חזרה לעבודה.

"בעיה של ממש"

החיידק העמיד אמנם מתפתח ושוכן בדרך כלל בבתי חולים, אבל בשנתיים האחרונות היו בעולם כמה דיווחים שהצביעו על מקרים שבהם הוא חדר

לקהילה. לאור האיפיון הגנטי של החיידק שגרם להתפרצות בפגייה בשיבא, מסיקים מחברי המאמר כי הוא הגיע לבית החולים מהקהילה באמצעות מבקר חיצוני - או מאחת האחיות שנשאה אותו או מהורה של אחד הפגים המאושפזים - ולא התפתח בבית החולים עצמו. ייתכן שדבר זה מעיד כי חיידקים כאלה קיימים גם מחוץ לכותלי בתי החולים בישראל.

מנהל בית החולים שיבא, פרופ' זאב רוטשטיין, אמר בתגובה: "בית החולים שלנו מטפל בחולים הקשים והמורכבים ביותר במערכת הבריאות, והם החשופים ביותר לפגיעתם של חיידקים עמידים. לכן סביר שבשיבא יהיו יותר חולים כאלה מאשר בבית חולים בפריפריה, שאין בו השתלות לב ומח עצם וטיפולים מורכבים נוספים".

לדבריו, "בשנים האחרונות הפכו החיידקים העמידים לבעיה של ממש בכל בתי החולים המתקדמים בגלל הקומבינציה הייחודית של השימוש בכמויות גדולות של אנטיביוטיקה בסביבה של חולים שהמערכת החיסונית שלהם חלשה. במדינות כמו ישראל, שבהן אין כוח משימה לאומי שתפקידו למנוע היווצרות חיידקים עמידים באמצעים שונים, החל מצמצום מתן מרשמים לאנטיביוטיקה בקהילה וכלה בהקמת מערכות לאיתור זיהומים צולבים בבתי החולים, הבעיה הזאת צפויה להחמיר עוד יותר".

רוטשטיין הוסיף כי "בית החולים טיפל בהתפרצות המתוארת במאמר ביעילות ובמהירות ומיגר אותה עד סופה. נטלנו על עצמנו את המשימה של מלחמה בזיהומים בתוך בית החולים ואנו פועלים יום-יום להשיג מטרה זו תוך שקיפות מלאה".