פיתוח ישראלי: מחט עירוי המאתרת בעצמה את הווריד
מדענים ישראלים פיתחו חיישן המצפצף כשמחט העירוי הצליחה לחדור לווריד. הפיתוח החדש אמור להפחית משמעותית את ה"חפירות" בוורידי הידיים, הגורמים לשטפי דם וסבל לחולה
החדרת צנתר עירוי לווריד (וונפלון) היא פעולה מורכבת, במיוחד אצל נשים, ילדים ותינוקות בעלי וורידים דקים. פעמים רבות נאלץ הרופא להחדיר את המחט ולנבור תחת העור, בחיפוש אחר ווריד מתאים. פיתוח ישראלי חדש עשוי להקל על הפעולה, באמצעות חיישן משוכלל.
ה"וונפלון" הוא צנתר דק, המוחדר לווריד היד לשם מתן תרופות ועירויים. הצוות הרפואי מחדיר את הצנתר למטופלים המגיעים לאישפוז בבית החולים. אלא שפעמים רבות יש קושי במציאת ווריד מתאים. התוצאה: שטפי דם תת עוריים, כאב, ודקירות חוזרות ונשנות עד למציאת מקום עירוי מתאים.
הוונפלון הקיים היום, מכיל כוסית זעירה המתמלאת בדם כשהמחט הוחדרה לתוך הוריד. אלא שזה קורה רק לאחר כ-4 שניות מרגע החדירה. עד להתמלאות הכוסית, ממשיך איש הצוות הרפואי להחדיר את המחט, מה שמגביר את הסיכון לחירור הוריד, ולשטף דם.
חברת "ווסקולר" הישראלית פיתחה חיישן מיוחד הקרוי VEID, שמונח בקצה הוונפלון. עם מציאת הוריד המתאים, החיישן מצפצף, ומאותת על כך שהמחט הוחדרה לווריד כהלכה. כך, מונע החיישן חדירה עמוקה יותר של המחט וסכנת "פיצוץ" של הווריד. החיישן מצפצף כבר בתוך כעשירית השנייה ומונע חירור מיותר אם המחט בתוך הוריד.
במחקר שערך מנהל מחלקת ההרדמה במרכז שניידר לרפואת ילדים, ד"ר יעקב כץ, נמצא כי בעזרת חיישן ה-VEID אחוז ההצלחה בהחדרת העירוי גבוה פי 4 מאשר בלעדיו, אצל ילדים עם ורידים בלתי נראים ובלתי נמושים. החיישן החדש נכנס לשימוש בכמה מרכזים רפואיים בעולם, אולם יש לשער שלאור המחסור החמור בתקציב מערכת הבריאות, ייארכו עוד שנים ארוכות עד לשימושו בבתי החולים בישראל.
מומלצים
