המק"מ: קצר אבל רווחי
אחד מכלי ההשקעה היעילים והבטוחים יותר הוא המק"מ, מלווה קצר מועד, של בנק ישראל; ובכל זאת, רבים מעדיפים להשקיע דווקא באחיו הפחות מוצלח: הפק"מ; מהו המכשיר הפיננסי הכי בטוח שאתם לא מכירים
מי שלא מוכן להשקיע את הכסף בשוק המניות וחושש מהשקעה במטבעות כמו הדולר והאירו מתקשה היום למצוא אפיק השקעה בטוח שיתן לו גם תשואה סבירה. כל מי שהולך לבנק ומברר מה הריבית שהוא מקבל על פקדון שקלי (פק"מ) מגלה כי מדובר בריביות מגוכחות של 1% לסכומים נמוכים, ועד 3% לסכומים גבוהים.
לציבור זה, שהוא הרוב המכריע של המשקיעים במדינת ישראל, כדאי אולי לשקול השקעה באפיק מורכב קצת יותר מהפיקדון השקלי, אך טומן בחובו אפשרות לקבל ריבית קצת יותר גבוהה. כמובן שמכשיר זה כרוך בסיכון מסוים - שגם אותו אפשר לבטל. מדובר במלווה קצר המועד של בנק ישראל, הידוע יותר בשמו העממי, המק"מ.
מהו המק"מ?
המק"מ הוא למעשה הלוואה לתקופה קצרה, עד שנה, שהבנקים - באמצעות הציבור - נותנים לבנק ישראל. המק"מ מונפק על ידי בנק ישראל לרוב לתקופות של שלושה חודשים, שישה חודשים או 12 חודשים. בנק ישראל מגייס את הכסף הזה לפי צרכים שונים שהוא רואה בשוק, ובעצם מווסת כך את הכסף במשק.
בניגוד לרוב המכשירים הכלכליים הקיימים, המק"מ אינו נושא ריבית, אלא מונפק בניכיון באמצעות מכרז. בפועל זה עובד כך: בנק ישראל מנפיק מק"מ לשנה, למשל, עם הבטחה לתת לבעליו 100 שקל בתום התקופה. כעת מתנהל מכרז, מי מוכן לשלם היום יותר כדי לקבל 100 שקל בעוד שנה. נניח שזכיתם במכרז, ואתם מוכנים לשלם 96 שקל היום כדי לקבל 100 שקל עוד שנה. אם השקעתם 96 שקל וקיבלתם 100 שקל - התשואה השנתית היא כ-4.17%. פרט לכך, המק"מ אינו נותן ריבית, והתשואה היחידה מתקבלת מכך שבסוף התקופה אתה מקבל יותר ממה ששילמת.
איך נקבע המחיר במכרז?
הבנקים השונים מציעים הצעות לבנק ישראל, כל אחד לפני הצרכים שלו, וכך נקבע המחיר. אגב, ככל שמדובר בסדרה ארוכה יותר (כזו שמועד הפירעון שלה רחוק יותר) התשואה השנתית תהיה גבוהה יותר.
ככל שמועד הפדיון רחוק יותר, כך גדל הסיכון - ולכן המשקיעים מוכנים לשלם פחות ודורשים תשואה טובה יותר.
איך אני משתתף במכרז של המק"מ?
אתה פשוט צריך להודיע לבנק שלך שאתה רוצה לרכוש מק"מים. המכרזים מתנהלים בתדירויות שונות, אולם יום ההנפקה הוא תמיד יום שלישי ויום הפדיון הוא יום רביעי. אפשר כמובן לרכוש מק"מים שלא בהנפקה, אלא במהלך המסחר בבורסה, וגם כאן זה נעשה באמצעות הבנק.
האם המק”מ בטוח?
כן. בנק ישראל, מבחינת המשקיעים, הוא הגוף הבטוח ביותר במשק. הביטחון שלו הוא מלא, ולכן התשואה שניתן לקבל במק"מים אינה גבוהה במיוחד, שכן אין בה כמעט מרכיב סיכון. זאת בניגוד לאיגרות חוב של חברות עסקיות, למשל, שהסיכון שלא יחזירו את הכסף גבוה יותר מהסיכון שהמדינה לא תעשה זאת.
מה קורה אם אני צריך את הכסף לפני הזמן?
כאן נכנס שיקול חשוב נוסף. המק"מ, בניגוד לפיקדון השקלי בבנק, נסחר בבורסה מידי יום. המק"מ שמחזיקים המשקיעים ניתן למכירה או לקנייה במהלך התקופה, החל מהיום שבו הונפקה הסדרה ועד ליום הפדיון. לכן, אם צריך להוציא את הכסף לפני הזמן, ניתן למכור את המק”מ ולפדות אותו לפני הזמן.
ויש בכך סיכון?
כן. כיוון שיש מסחר במק”מ, המחירים עולים ויורדים. ייתכן שרכשת את המק"מ במחיר של 96 שקל למשל, אך חודש לאחר מכן מחירה של אותה סדרה ירד, והוא עומד כעת על 95 שקל. במקרה הזה אם תמכור את המק”מ הפסדת כסף. כמובן שאם המחיר עלה, והוא עומד, למשל, על 98 שקל, מכירת המק”מ תביא לתשואה של 2% תוך חודש - תשואה מצוינת.
מה משפיע על מחירי המק”מ?
בעיקר הציפיות למה שיעשה בנק ישראל. אם יש צפי לכך שנגיד הבנק יוריד את הריבית במשק, האטרקטיביות של המק”מ עולה, המחיר שלהן בבורסה עולה, ומי שמחזיק אותן יכול לרשום רווח. אם הציפיות הן להעלאת ריבית, האטרקטיביות יורדת ועימה המחיר, ומי שמחזיק במק"מ ומוכר אותו עלול לרשום הפסד.
אז יש סיכון במק"מ?
כן ולא. הסיכון הוא אם מבצעים פעולת מכירה לפני תום התקופה. אם הכסף נשאר בבנק ישראל עד ליום הפדיון, הרי שהתשואה בטוחה, וזה היתרון של המק”מ. יש בו גם ביטחון מלא לקבלת הכסף בסוף התקופה וגם אפשרות לפדות את הכסף לפני הזמן - עם סיכון מסוים, אך גם עם סיכוי.
איך ניתן לעקוב אחר המסחר?
המק"מ הוא כמו איגרת חוב או מניה, וניתן לראות את הביצועים שלו בדיוק כמו שעוקבים אחרי כל מכשיר פיננסי סחיר: באמצעות הבנק או באמצעות הטבלאות בעיתון. בטבלאות ניתן לראות מה מחירה של סדרת המק"מ, מה התשואה שלה נטו (בניכוי עמלות) וכמה ימים נותרו עד לפדיון.
כמה עולה לרכוש מק"מ?
מק"מ הוא כמו כל נייר ערך ויש לו עלויות רכישה (0.1%) ומכירה (0.1%). כמו כן הוא חייב בדמי משמרת של 0.25% לשנה - ובסך הכל כמעט 0.5% מההשקעה.
יש מס על המק”מ?
כמובן. כיוון שמדובר במכשיר שאינו צמוד מדד על הרווח משלמים מס של 10%.
מדוע מעט אנשים יחסית רוכשים מק"מים?
ראשית כי מדובר במכשיר מורכב קצת יותר מהפקדונות הפשוטים, ולכן יש הנרתעים מלהשקיע בו, אולם חשוב להבין כי מי שממתין עד ליום הפדיון מבטיח לעצמו את התשואה. שנית, הרווח שהבנקים עושים על המק"מים הוא אפסי, כי העמלות מאוד נמוכות. זאת בניגוד לפקדונות, שם "דמי התיווך" שהבנק גוזר גבוהים יותר - ולכן מבחינתו מדובר באפיק טוב יותר, וסביר להניח שהוא משווק ללקוחות בצורה אגרסיבית יותר.
אפשר לדמות את העניין לרכישת מוצר מוגמר מול רכישת חומר גלם. המק"מים הם חומר הגלם של הפיקדונות הבנקאיים. כלומר הבנקים רוכשים את המק"מים מבנק ישראל, מעבדים אותם, ומוכרים לציבור פקדונות מוגדרים. לכן מי שרוכש את חומרי הגלם - המק"מים - לבדו, יחסוך את הקופון שגוזר הבנק. כך למשל, מק"מ לשנה שהונפק לאחרונה נותן תשואה נטו - לאחר ניכוי עמלות ודמי משמרת - של כ-4%. נראה אתכם מקבלים מהבנק ריבית כזו בפקדון לתקופה דומה. גם אם מדובר ב-1% יותר, הרי שאם מדובר בהשקעה של 100 אלף שקל, זה רווח של 1,000 שקל נוספים - לא מעט בשביל אפס עבודה.
מה אנו יודעים על המק"מ?
מומלצים
