המשטרה: ההתנתקות - אתגר לשלטון החוק

ההסברה לקראת הפינוי: מחלקת ההדרכה של המשטרה החלה היום (א') להפיץ את המארז השני בסדרה של מערכי ההסברה המיועדים להדרכת השוטרים כחלק מההיערכות למימוש תוכנית ההתנתקות. בין היתר נכתב כי "תוכנית ההתנתקות היא משימה לאומית והיא מציבה אתגר לשלטון החוק ולמדינת ישראל כמדינה דמוקרטית". כמו כן יילמדו השוטרים ש"פינוי משפחה מביתה וממקום מגוריה הינו מהלך קשה מאוד".

"למימוש התוכנית היבטים רבים הקשורים לפעילות המשטרתית, ומחייבים פעילות מיוחדת למשימות ולתרחישים מסוימים. מימוש תוכנית ההתנתקות עשוי להפגיש אותנו עם סוגיות חברתיות וערכיות הנוגעות לשלמות החברה בישראל כחברה דמוקרטית כגון: סוגיות הנוגעות בזכויות אדם, ממלכתיות וייצוגיות של אנשי משטרה, סוגיות הלכתיות וסוגיות הנוגעות בחופש הביטוי וגבולותיו הלגיטמיים של מאבק אידיאולוגי ועוד".

המארז הופץ לשוטרים והוא כולל הסברה בנושא גבולות חופש הביטוי עד להסתה לאלימות, הסכסוך הישראלי-פלסטיני ותוכנית ההתנתקות, ההתיישבות היהודית ברצועת עזה ובצפון השומרון, שלטון החוק ועבריינות אידיאולוגית. המטרה היא להקנות לשוטרים תשתית רחבה יותר של ידע, ערכים וחינוך.

תחת קטגוריית "גבולות חופש הביטוי עד להסתה לאלימות" נכתב שהמטרה היא: "הכרת ערך חופש הביטוי וגבולותיו העדינים במיוחד על רקע התהליכים החברתיים-פוליטיים, הנלווים לתוכנית ההתנתקות. העלאת מודעות השוטרים, המחייבים להקפיד על התנהגות ממלכתית והתבטאויות שוויוניות".

עוד נכתב כי לא ניתן להשלים עם אמירות שיש בהן קריאה לאלימות, בניגוד להוראות החוק. "מניעת פגיעה בקבוצות אוכלוסייה והגנה על חיי אדם, מהווים שיקול אשר כובד משקלו אינו נופל מזה של עקרון חופש הביטוי". השוטרים, כך נכתב, נדרשים להימנע מהבעת דעות בפומבי, שיש בהן כדי להטביע עליהם זיהוי עם קבוצות המזוהות פוליטית-כלכלית וחברתית. יש להקפיד על שמירה על התנהגות, על מנת לשמור על תדמיתה הניטרלית של המשטרה. המטרה היא "לשמר את אמון הציבור במשטרה כניטרלי, כנקי ממנשוא-פנים".

תחת הקטגוריה "הסכסוך הישראלי-פלסטיני" בתוכנית ההתנתקות נכתב שהסכסוך נמשך כבר למעלה ממאה שנה, ועיקרו סכסוך לאומי על טריטוריה משותפת. "סכסוך דמים זה מעצב את גורלנו במדינת ישראל, ואת גורלם של הפלסטינים, ומשפיע על כל אחד ואחת מאיתנו באופן ישיר".

"בהיות המזרח-התיכון מקום חשוב מבחינה אסטרטגית, מעורבים בסכסוך עם מעצמות וגורמים בינלאומיים. שילוב מרכיב הדת בסכסוך גורם להקצנת עמדות בקרב שני העמים", נכתב במארז ההדרכה לשוטרים.

"תוכנית ההתנתקות, לכשתצא לדרכה, על כל השלכותיה והיבטיה, תהווה אבן דרך היסטורית נוספת על ציר הזמן, ובמרחב הגאוגרפי שלנו במדינת ישראל ושכנותיה".

"כל היישובים המיועדים לפינוי הוקמו על-פי חוק"

תחת הכותרת "ההתיישבות היהודית ברצועת עזה וצפון השומרון" נכתב: "מפת ההתיישבות באזור יהודה, שומרון וחבל עזה היא תוצר של תהליך התיישבותי ארוך, אשר נמשך קרוב לארבעה עשורים, בהם כיהנו ממשלות ימין ושמאל גם יחד. כל היישובים המיועדים לפינוי הוקמו על-פי חוק, המתיישבים נשלחו לאזור ובעידוד ממשלות ישראל השונות. חלק מהמתיישבים נמצאים באזור כבר יותר מ-30 שנה, ושם הקימו את ביתם ומשפחותיהם".

עוד נכתב, "פינוי משפחה מביתה וממקום מגוריה הינו מהלך קשה מאוד. חלקם שילמו מחיר כבד, הן באובדן יקיריהם, הן במובן החברתי והן במובן הכלכלי. גם אם המניע להתיישבות איננו אידיאולוגי, אלא איכות חיים, הקשר למקום חזק. חלק מסוים מהמתיישבים מוכנים להעתיק את היישוב כולו לאזורי התיישבות חלופיים, וזאת למרות הכאב האישי - מתוך מודעות לכך שחובה לציית לחוק במדינה דמוקרטית".

הם עוד ממשיכים וכותבים: "ההתנגדות לפינוי יכולה לנבוע מטעמים שונים, הן על רקע אידיאולוגי, והן על רקע דתי וכלכלי, בדומה למגוון המניעים להתיישבות באזור. תוכנית ההתנתקות, הגם שהתקבלה כהחלטה חד-צדדית, יכולה להפוך לתהליך מתואם, ולסלול את הדרך לתחילת יישום מפת-הדרכים ולהוות הזדמנות לשלום". במשטר דמוקרטי, נכתב במארז ההסברה, רשאית הממשלה לשנות את מדיניותה, ויש לה סמכות לקבל החלטה על פינוי יישובים, הן במסגרת הסכם מדיני והן באופן חד-צדדי.

תחת הכותרת "שלטון החוק ועבריינות אידיאולוגית", נכתב: "במדינה דמוקרטית, זכותו של אדם להביע מחאה והתנגדות למדיניות הממשלה ולכל החלטה ואף לחוקים של הכנסת, ואולם מחאה זו צריכה להעשות בדרכים לגיטימיות וחוקיות. קיימים מספר סוגי עבריינות, כל עבירה על החוק ראויה לסנקציה חברתית. כגוף אוכף חוק במדינה דמוקרטית, האמון על אכיפת החוק במדינת ישראל, המשטרה מחויבת לטפל בסוג עבריינות מסוג זה". 

אז אם מה יתמודדו השוטרים?

בחוברת מפורטות דילמות מוסריות שונות, עמן נאלצים להתמודד השוטרים. בין השאר נדרשים השוטרים לסוגיה הבאה: "באצטדיון טדי הושמע מקהל האוהדים תוך כדי עידוד קבוצת בית"ר י-ם הביטוי 'יגאל עמיר נשמה'. במגרש נכחו שוטרים. היכן הייתם ממקמים את הביטוי 'יגאל עמיר נשמה' על הרצף שבין חופש ביטוי להסתה?" השוטרים, אגב, התבקשו גם לנמק את הסיבות.

לשוטרים הוצגו גם תרחישי אירוע, מציאותיים כולם, בהם נכשלו שוטרים בתפקידם והביעו אמירות פוליטיות בעודם במדים. באחת הדוגמאות, למשל, מצויין המקרה הבא:

"במהלך נסיעה בטרמפ אזרחי עם חברו לשירות ובנוכחות נהג הרכב הנוסע אמר הנאשם לאחר שנישק את תמונת בנימין נתניהו 'הלוואי שיעלה כפרה' וכי 'צריך לרצוח את בקר, אני אתקע לו כדור בראש'. משהוער לו על-ידי נהג הרכב והנוסע על התבטאותו אמר: 'אני מוכן לשבת אפילו ארבע שנים על זה'".

בגזר דינו של השוטר נכתב כי "למותר לציין את החומרה שבעצם כל התבטאות פוליטית של איש משטרה במדים העומדת בניגוד לפקודות". הוא ננזף, הוטל עליו קנס, ודרגתו עוכבה בארבע שנים.