שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    קנדידה: המצאה של נטורופתים או בעיה רפואית?
    הרפואה המשלימה נוטה בשנים האחרונות לאבחן מטופלים – ובעיקר מטופלות – רבים כסובלים מפטריית הקנדידה, ומותאם להם טיפול מסובך ויקר שאינו יעיל • מנגד טוענים הרופאים: זיהום בקנדידה הוא נדיר, קל לאבחן אותו כשהוא קיים ולטפל בו ביעילות • כל מה שרציתם לדעת על הפטרייה

    קרן רצתה להצר את מותניה ולהשטיח את בטנה רק עוד קצת. היא התלהבה מההזדמנות לפגוש רופא אלטרנטיבי, מהסוג שקובע את תפריט התזונה בהתאם לצבע הלשון או למרקם העור. אבל ההתלהבות היתה מוקדמת מדי. "שתי דקות לתוך הפגישה הגיש לי הדוקטור ערימת דפים שבראשה מתנוססת מילה אחת: קנדידה", מספרת קרן. "יש לך קנדידה, הוא אמר, והבטיח: כמעט לכל הנשים יש את זה. אני אתן לך תפריט שישמיד את הפטרייה הזו".

     

    קרן ניסתה להסביר לו שאין לה קנדידה, שהכל אצלה בסדר, אך הוא התעקש. "הצצתי בתפריט שלו ונבהלתי", היא משחזרת. "אסור לגעת בשום פחמימות משום סוג, כולל פירות, מוצרי חלב, אלכוהול, חומרים משמרים, צבע מאכל, אבקת אפייה, רוטב סויה ופטריות". את האבחנה עשה המטפל מבלי שהתבקשה למלא שאלון רפואי. אפילו בדיקות בסיסיות כמו לחץ דם לא נעשו לה, בעוד האלטרנטיבי קובע נחרצות שהיא מטפחת פטרייה עבשה.

     

    מאוחר יותר נשלחה קרן למרפאה פרטית כדי לבצע בדיקת צואה לנוכחות הפטרייה. המחיר: 1,000 שקל. "שאלתי מה רע במעבדה רגילה וחינמית של קופת חולים, אבל הוא אמר ששם הם לא מבינים מהחיים שלהם ולא מסוגלים לאבחן בעיות רציניות", היא מספרת. האלטרנטיבי שירבט רשימה נוספת של ויטמינים ותוספי מזון שאותם היא חייבת ליטול. כמובן שפקידת הקבלה שלו שמחה לתת לה אותם תמורת 1,200 שקל בלבד.

     

    יומיים בדיוק הצליחה קרן לעמוד בתפריטי התזונה המוזרים, עד שהחליטה לזנוח את עצותיו. חודש אחרי אותה אבחנה היא ניגשה לבדיקת קנדידה אצל רופאת הנשים, והתשובה לא איחרה להגיע: "שלילי לקנדידה".

     

    חיה איתנו בסימביוזה

     

    ויכוח עתיק יומין ניטש בין הרפואה המערבית לזו המשלימה בכל הקשור לפטריית הקנדידה. הרופאים הקונבנציונליים יאמרו שהיא תוקפת לעיתים רחוקות ורק אוכלוסיות מסוימות שסובלות ממערכת חיסונית ירודה, בעוד שהלא קונבנציונליים משוכנעים שהיא פוגעת בכשליש מאוכלוסיית העולם.

     

    קנדידה, ובשמה הרפואי 'קנדידה אלביקנס', היא סוג אחד מתוך כ-20 סוגים של פטריות שמרים שמסוכנות לאדם. הפטרייה מצויה באופן טבעי על העור ובריריות הגוף ואצל רובנו היא א-סימפטומטית, כלומר לא גורמת כל נזק וחיה עם האדם בסימביוזה. כשמערכת החיסון נפגעת מסיבה כלשהי – כמו אצל חולי איידס, אצל אלה שנוטלים תרופות סטרואידיות או אנטיביוטיקה באופן ממושך או אלה שסובלים ממחלות דם שונות – עלולה הקנדידה להתפשט ולגרום למגוון סימפטומים.

     

    כל המומחים שאיתם שוחחנו לצורך הכנת הכתבה מדגישים שהמקרים האלה הם נדירים וכאמור מתרחשים אצל אנשים חולים מלכתחילה ובעלי מערכת חיסונית פגועה. אצל אנשים בריאים לא אמורה הקנדי - דה לגרום לתסמינים משמעותיים. הקנדידה עלולה לתקוף מגוון מערכות ואיברים בגוף. בחלל הפה היא גורמת לפצעים בצורת כתם אדמדם ועליו חיפוי לבן. הפצעים האלה כואבים וגורמים לגירוי ולדלקת. הקנדידה עלולה להדביק גם את הלשון ולהיראות עליה כמשטח לבן.

     

    על העור גורם זיהום מקנדידה להופעת פריחה מגרדת, לרוב במקומות חמים ולחים כמו בתי השחי והמפשעה. קנדידה עלולה לגרום גם לפצעים בזקיקי השיער. הם נקראים 'פוליקוליטיס' ונראים כפצעי בגרות באזורים שעירים. הגירוד הוא הסימן המטריד ביותר והוא עשוי ללוות את החולה במשך כל שעות היממה.

     

    אצל חולי סרטן שמקבלים טיפול כימותרפי ומערכת החיסון אצלם ירודה עלולה הקנדידה לעבור מחלל הפה לוושט ולשאר מערכת העיכול, ושם לגרום לפצעים שדומים לאלה של כיב קיבה. הפצעים האלה גורמים לכאבים חזקים, לקושי בבליעה, לדלקת קשה בריריות מערכת העיכול ולדימומים עד חשד לקרע בדופן הוושט או הקיבה. חולה כזה יסבול גם מהקאות מרובות, יוריד במשקלו בשל הקושי לאכול ועלול גם לסבול מעייפות כתוצאה מדימום שגורם לאנמיה.

     

    מאבחנים בלי בדיקות

     

    מטופלים רבים שאיתם שוחחנו סיפרו שמומחי הרפואה המשלימה איבחנו אותם כלוקים בקנדידה, לאור הסימפטומים שאותם הציגו, אך מבלי שנערכו להם בדיקות רפואיות מדויקות. "אני נעלבת שאנשים ניגשים לרפואה המשלימה וזו התשובה שהם מקבלים", אומרת ד"ר עליזה זיידמן, מ"מ מנהל מחלקה פנימית בבית חולים השרון ומומחית ברפואה משלימה. "זה בהחלט לא מקצועי, ודאי מבלי לערוך בדיקות ותרביות לאיתור הפטרייה. הרפואה המשלימה עוסקת המון בכל הקשור לטיפול מקדים ולחיזוק של מערכת החיסון, והעובדה שהפטרייה פוגעת באנשים עם מערכת חיסון ירודה יצרה אולי את הקשר הזה ואת אבחון היתר".

     

    ד"ר זיידמן מבהירה שברוב המקרים שבהם מתלונן החולה על תסמינים שעשויים לרמז על קשר לפטרייה, לא מדובר בקנדידה, ושהסימפטומים עלולים לסמן בעיה רצינית ועמוקה הרבה יותר: "כדי שחולה ירגיש עייפות כללית בגלל קנדידה הוא צריך להיות חולה מאוד מאוד, עם זיהום פטרייתי קשה מסכן חיים. ייתכן מאוד שהעייפות היא גם ביטוי למחלה קשה אחרת, כמו לימפומה או סוכרת בתחילת דרכה. גם אם אדם מגיע עם סימפטומים של הקאות ובחילות, ייתכן שהוא סובל מכיב מדמם שדורש טיפול מיידי".

     

    "זה לא חכם לומר מיד שזו קנדידה, ותמיד יש צורך בבדיקות רפואיות מקיפות, שמגלות גם נוכחות של קנדידה או בעיה רצינית רפואית אחרת. אם יש קנדידה בגוף, אנחנו נראה את זה בבדיקות הרפואיות".

     

    את פטריית הקנדידה מאבחנים באמצעות בדיקות דם לאיתור ליקוי במערכת החיסון או בדם ובאמצעות נטילת תרביות דם, שתן או צואה, או תרביות מכל מקום חשוד. הטיפול בזיהומי הקנדידה מתבצע באופן מקומי או מערכתי בהתאם לאזור הפגוע ולחומרת הפגיעה. זיהומים חיצוניים על העור או על רירית הפה מטופלים במשחות אנטי פטרייתיות.

     

    אם הפטרייה חדרה לשכבות עמוקות יותר של העור או פגעה באיברים פנימיים, המצב עלול להיות מסכן חיים, על אף שהוא נדיר. במצב כזה מטופל החולה בתרופות אנטי פטרייתיות שניתנות דרך הפה או בעירוי תוך ורידי, לזמן ממושך. "קנדידה היא לא משהו וירטואלי", אומרת ד"ר זיידמן. "תמיד אפשר לבדוק אותה, ואסור להתפתות לאבחונים כאלה ואחרים שלא הוכחו מדעית. לא רק שהם לא יעזרו, הם גם עלולים להסתיר מחלה רצינית שמסתתרת עמוק בפנים".

     

    "האבחנה הלא מבוססת הזו של מטפלים אלטרנטיביים עלתה בצורה דרמטית בשנים האחרונות", טוען פרופ' דב פלדברג, מ"מ מנהל המרכז לרפואת נשים במרכז הרפואי רבין. "אני אישית מכיר לפחות שמונה מטפלים אלטרנטיביים שנוהגים להדביק למטופלות אבחנה של קנדידה בשל תסמיני עייפות, הפרעות בשינה, עצבנות, שינויים בריכוז או בעיות במערכת העיכול".

     

    "לטענתם, הקנדידה גורמת לזיהום 'שקט' שלא ניתן להבחין בו בבדיקות מעבדה, וכך הם מרשים לעצמם להדביק אבחנות בלי הוכחה. זו תופעה שאינה מקובלת עלי. המעבדות הבקטריולוגיות בישראל הן מהטובות בעולם, ואין שום בעיה להצמיח בהן כל פטרייה. מי שנותן אבחנה של קנדידה בלי תוצאת מעבדה הוא גימיקן מסחרי, וזו תופעה שלא תעלה על הדעת".

     

    "עוברת סבל נוראי"

     

    אחרי השחרור מהצבא התחילה רוני (השם המלא שמור במערכת) ליטול גלולות למניעת הריון. במקביל היא נתקפה בהקאות מרובות מדי יום, במיגרנות, בעייפות, בגירוד ובצריבה באזור איבר המין. "זה היה זוועת עולם", היא מספרת, "עד כדי כך שפשוט לא יכולתי לשבת. אל כל אלה התלוו סימפטומים שונים כמו שלשולים או עצירות עם הפרשות ואגינליות. הייתי חייבת להיות ליד שירותים, לא משנה איפה אני נמצאת. נעדרתי ימים שלמים מהעבודה ולא ידעתי מה לעשות".

     

    רוני התחילה סבב של ייעוצים מפרכים. היא התחילה אצל גינקולוגים, כי "היה לי הגיוני לקשר את זה לגלולות שהתחלתי לקחת, או אולי להריון". הגינקולוגים סברו שמדובר בפטרייה. היא קיבלה משחות מקומיות שלא עזרו, ותוצאות משטח מעבדתי שנלקח מאזור הנרתיק שללו זיהום פטרייתי.

     

    בעוד רופא המשפחה פוטר אותה כלאחר יד כאילו היא סובלת ממתחים, ניגשה רוני לרפואה הלא קונבנציונלית: "המליצו לי על נטו - רופתית, והיא עשתה לי בדיקת צואה וטענה שיש לי פטרייה במעיים, שעלולה לעבור לדם. היא הגבילה אותי ברוב המאכלים, אסרה עלי לגעת במטוגנים, חריפים, עגבניות, שלטענתה מגבירות חומציות, מתוקים, לחם או שמרים. היא אמרה שכל אלה מזינים את הפטרייה. היא גם מילאה אותי בכל מיני טיפות פרחי באך ואבקות – אבל שום דבר לא עזר". רוני חזרה לרפואה הקונבנציונלית, והפעם ניגשה לגסטרואנטרולוג. זה שלח אותה לסדרת צילומי רנטגן ואולטרסאונד של מערכת העיכול, אך אלה לא העלו דבר.

     

    משם המשיכה לנוירולוג, שרשם לה כדורים למיגרנה, שהקלו רק במעט את סבלה. מאוחר יותר העלה הנוירולוג את מינוני הכדורים, עד שכבר לא השפיעו עליה בכלל. "כבר הרמתי ידיים", היא מספרת. "כל הרופאים הקונבנציונליים אומרים לי חד משמעית שזו לא פטרייה, הרופאים המשלימים בטוחים שזו קנדידה, ובינתיים הסבל נוראי".

     

    הקנדידה נמצאת באורח קבע גם במערכת הרירית הנרתיקית אצל האישה. במצבים מסוימים, כמו בזמן מתן טיפול אנטיביוטי שמשנה את אוכלוסיית החיידקים שמגינים על רמת החומציות בנרתיק, או במחלות כמו סוכרת – הפטרייה מתעוררת, מפרישה רעלנים ואנזימים שפוגמים בשלמות הרירית הנרתיקית וגורמת לגירוי, לגירוד, לאודם מקומי, להתקלפות תאים ולהפרשה אופיינית שמכונה 'גבינת קוטג'. זוהי הפרשה לבנה גבישית וחסרת ריח. גם הריון, שגורם לשינויים הורמונליים, הוא מצב שמעודד את שגשוג הפטרייה, אלא שהיא לא פוגעת בעובר.

     

    למרות שהקנדידה שכיחה במערכת המין הנשית, זיהום של ממש בפטרייה מוגבל כמעט תמיד לריריות, לנרתיק ולאזור הגניטלי. "קשה להניח שמתוך הזיהום הזה, שמגיב כל כך טוב לטיפולים התרופתיים, יתרחש זיהום מערכתי שיגרום לעייפות, לכאבי בטן, לכאבי ראש ולתסמינים גופניים אחרים", אומר פרופ' פלדברג. "הסיכוי שאישה בריאה בדרך כלל תסבול מסימפטומים כלליים בשל הפטרייה הזו הם נמוכים ביותר. אם הם אכן קורים, ניתן לראות הכל בבדיקות מעבדה שגרתיות בבית החולים ולהכחיד אותה ביעילות בטיפולים תרופתיים מוכרים".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים