איינשטיין, מאחוריך: הממציאים הצעירים של ישראל

שישים ותשעה מדענים צעירים ושאפתנים (ו-39 עבודות) מכל רחבי הארץ יתמודדו היום על תואר "המדען הישראלי הצעיר לשנת 2005", במסגרת שבוע המדע הבינלאומי שמתקיים במוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים. עבודתו של הזוכה המאושר תוצג, יחד עם עבודותיהם של בני-נוער מ-40 מדינות, בתחרות העולמית של חברת "אינטל", שתתקיים זו השנה השמינית ברציפות.

הילה מנקין ורעות כהן מקדומים, תלמידות כיתה י"ב באולפנא להבה, בחרו להתמודד עם סוגיית ההפסדים בייצוא פרחים לחו"ל בו מתמחה היישוב שלהן. "התברר שהפסדים גדולים נגרמים לענף הפרחים שמייצא את התוצרת שלו לאירופה, כשעלי הגרניום, שמגיעים ליעדם באיחור של שלושה-ארבעה ימים, נובלים ומזדקנים מוקדם מדי", הן אומרות.

אחרי לא מעט ניסויים ומחקרים שקראו, הגיעו השתיים למסקנה כי החומרים הכימיים ניקוטין-אסיד וניקוטינאמיד, שאובחנו כמעכבי הזדקנות של שמרים, דחו באופן משמעותי את נבילת עלי הגרניום. "הערך הכספי של התגלית הזו הוא כ-5 מיליון דולר בשנה ואנחנו מקוות שהיא תאומץ על ידי המגדלים", הן מעדכנות.

"באחד הניסיונות חשבנו שהחומר הנמצא בקליפת הענבים, רסברטול, יסייע לעיכוב ההזדקנות בגלל הסגולות שמייחסים לו הצרפתים, אבל הוא השפיע באופן מזערי על הגרניום". שתיהן, אגב, גם מקוות שהתגלית שלהן תתגלה בעתיד גם כיעילה לעיכוב הזדקנות העור אצל בני-האדם.

בלי חברת החשמל

נועה ניר-קושניר, תלמידת י"ב במגמת פיזיקה, מדעי המחשב ומתמטיקה ב"עלה תיכון למדעים", מבאר-יעקב, פיתחה שיטה חדשה לשיפור איכותה של תמונה דיגיטלית. "העבודה שלי היא בתחום עיבוד האותות בתמונה הדיגיטלית על ידי המחשב, ומציגה גישה המבוססת על שיטות ומחקרים קיימים, אבל משודרגת ומשופרת", היא אומרת ומתגאה שהתוכנה שפיתחה הצליחה להשיג את התוצאות הגבוהות ביותר מול שיטות קיימות כמו "מדיאן" ו"אבראג'", הן מבחינת השיעור הממוצע של השגיאה והן מבחינת המראה החזותי שלה.

יבגני וולצ'ק סמיון סמיונוב דניס גולקו תחרות המדען הצעיר ב מוזיאון המדע (צילום: דן בלילטי)

דניס גולקו, יבגני וולצ'ק וסמיון סמיונוב, תלמידי י"ב בתיכון הדתי "מקיף אמי"ת" בבאר-שבע, פיתחו שיטה חסכונית להאיר דרכים וכבישים מבלי להזדקק לשירותי חברת החשמל. כרגע, הבעיה ביישום השיטה היא, כמובן, עלות החומרים. השלושה מציעים להתקין את המצברים החדשניים ואת הפאנלים הסולאריים במקום החיבור לחשמל, כך שהאנרגיה שיאגרו הפאנלים מהשמש תומר לאנרגיה חשמלית, והחיסכון, לאחר עלויות ההתקנה, יהיה מקסימלי.

מדובר גם במערכת תאורה חכמה המתחילה לעבוד עם רדת החשיכה. "כרגע, התקנה של הטכנולוגיה הזו אמורה לעלות 20 מיליון דולר ל-100 ק"מ כביש, אבל אנחנו מעריכים שתוך 10-15 שנה, כשהייצור של הטכנולוגיה הזו יהיה המוני, זה יהיה אפשרי ויעיל. בכל מקרה, אם מתקינים את המצברים והפאנלים בעלות שלהם כיום, הם מחזירים את ההשקעה תוך 40 שנה".

למען ילדים נכים

דניאל מזור מכפר-יונה והראל כהן ממושב גן-יאשיה בעמק חפר, תלמידי י"ב ב"קריית חינוך מעיין שחר", החליטו שאם כבר טכנולוגיה, אז למען הקהילה. בעקבות שיתוף פעולה בין בית-הספר שבו הם לומדים לבית-הספר "גל אור" לנכים בחדרה, החליטו לפעול למען ילדים נכים.

"החלטנו שאנחנו רוצים לעשות משהו למען האוכלוסייה הכל-כך מקופחת הזו, בייחוד כשמדובר בילדים עם נכויות קשות, שלא מגיבים, לא מדברים ועושים פעילויות לא רצוניות", הם מדגישים. "התמקדנו בבעיה העיקרית של תחושת הגוף. רוב הנכים שאנחנו מדברים עליהם לא יודעים איפה מתחיל ונגמר הגוף שלהם. יש ילדים, שכשנוגעים בהם, הם מרגישים כאילו הכאיבו להם ולהפך".

הם החליטו ללכת על חליפת לחץ שתחליף את הפיזיותרפיה הדנית שמקבלים הנכים מדי יום, על-ידי המדריך הצמוד, לצורך שיפור וחידוד התחושה באיברים. "לקחנו מוצר קיים של שרוולים המולבשים על הגפיים של הנכה, ובאמצעות מחשב המתחבר אל השרוול, מעלים לאט לאט את מידת הלחץ על הגוף – מ-0 ועד 40 מ"מ כספית. זהו עיסוי לשרירים ולגידים, והוא משפר את התחושה באיברים.

"הוספנו לפעולה הזו, תוכנת אנימציה ממוחשבת, שמלמדת את הנכה להכיר את גופו טוב יותר. כך, במקום שהילד ישכב על המזרן, הוא שוכב מול מסך או מקרן גדול, ביחד עם כל מיני אנימציות נחמדות. זה גם לימודי קואורדינציה, גם משחק וגם טיפול. האנימציה הכי מתוחכמת מלמדת אותו איזה איבר הוא מרגיש ומתי".

בני ביליק, תלמיד י"ב במגמה הביו-טכנולוגית של מכללת אורט בגבעת-רם בירושלים, בחן אם יש קשר בין הנהגת תלבושת אחידה בבתי-הספר לרמת האלימות בהם והגיע למסקנות מעניינות. לצורך המחקר ראיין 300 תלמידים משלושה בתי-ספר בירושלים: אחד שמונהגת בו תלבושת אחידה, אחד שלא ושלישי שהחל במסורת רק השנה.

ביליק: "באמצעות ניתוח סטטיסטי גיליתי שאין קשר מובהק בין תלבושת אחידה לאלימות, אבל שהתלבושת האחידה ממתנת את רמת האלימות ומשפיעה על התפיסה הקוגניטיבית של התלמידים את המושג אלימות. מסקנת המחקר היא שאין פתרון אחיד לכל בתי-הספר, ושיש לבדוק את כל המרכיבים, ובהמשך לנסות לבדוק את מכלול האספקטים בנושא, למשל אילו דרכים נוספות יעילות להשלטת משמעת".

יתר העבודות בתחרות מציגות רובוטים לאבטחה, רובוט למשחק כדורגל, והיו גם תלמידים שהתמודדו עם חיפוש פתרונות רפואיים למחלות חשוכות מרפא, התגברות על ליקויי בטיחות, הקטנת הקרינה הרדיואקטיבית והטבעית הנפלטות בבתי מגורים ועוד.