אורגני: על המדף ועל המדוכה
כיצד מגדירים מהו מזון אורגני, מהי החקלאות האורגנית ומהם המאפיינים שלה, למה מתכוונים כשאומרים "מחלה אורגנית", ועוד שאלות בנושא המושג המופשט שכולנו משתמשים בו כל הזמן. כתבה שנייה ואחרונה
לחלק הראשון של הכתבה לחצו כאן
נעיר כי דשנים "כימיים", אף אם הם באים כאבקות לבנות ארוזות בשקים, מקורם לעתים טבעי – כמו למשל אשלג, המשמש כדשן אשלגני. ואולם דשן אשלגני "כימי", גם אם מקורו "טבעי" (כמו – מי ים המלח) שימוש בו יוצר ריכוז גבוה בקרקע ושטיפה מהירה שלו; זאת בניגוד לאשלגן שניתן כמרכיב של "דשן אורגני".
אחת ההגדרות המקובלות לחקלאות אורגנית היא: מערכות אורגניות לייצור מזון, שנועדו לייצור אופטימלי של כמויות מזון שאיכותו התזונתית גבוהה, וזאת באמצעות שיטות המאפשרות להימנע משימוש באמצעים כימיים, ולמזער את הפגיעה בסביבה ובחיי הבר.
אך אם נניח (לרגע) את חיי הבר ואת רווחתם של בעלי החיים שמספקים לנו מזון, עולה השאלה: האמנם "מזון אורגני" הוא טוב יותר עבור צרכן המזון ממזון "לא אורגני", שנוצר בחקלאות האינטנסיבית, ה"מתועשת", העושה שימוש רב בדשנים "כימיים", בחומרי הדברה, ובמשק החי – בתרופות ובהורמונים?
במאמר סקירה שפרסם לפני כשלוש שנים ויליאמס (C. M. Williams) מאוניברסיטת רדינג, אנגליה, בכתב העת של החברה לחקר התזונה (Proc. Nutr. Soc. 61, 2002) הוא טוען כי לא פורסמו מספיק מחקרים שיכולים להוכיח– או לשלול – חד משמעית את הטענה לפיה מזון "אורגני" הוא בריא יותר לצרכן המזון ביחס למזון שנוצר בחקלאות "רגילה".
ויליאמס טוען כי במחקרים – שמספרם, כאמור, מועט מדי לדבריו – בהם הישוב ערכים תזונתיים של תוצרי חקלאות "אורגנית" לעומת תנובת החקלאות ה"קונוונציונלית" נמצאו רק הבדלים קטנים למדי, אף שבאופן קבוע מוצאים ריכוזים גבוהים יותר של חנקות (ניטרטים, שנמצא קשר בין ריכוז גבוה שלהן לסוגי סרטן מסוימים) וריכוזים נמוכים יותר של ויטמין C (אסקורבט) בגידולים "רגילים" לעומת "אורגניים", ובמיוחד כך בירקות עלים. טענתו העיקרית של ויליאמס היא כי התפישה בדבר חשיבותו הבריאותית של מזון "אורגני" זקוקה עדיין לאישוש במחקרים מדוקדקים.
במאמר סקירה שפרסמו ב- 2003 החוקרים היוונים Magkos, Arvaniti & Zampelas מאוניברסיטת הָרוֹקוֹפּיוֹ באתונה, מציינים גם הם את דלות המחקרים המהימנים הנוגעים להשוואת איכותם של מזונות שנוצרו בחקלאות "קונוונציונלית" לעומת חקלאות אורגנית. גם הם מצביעים על תכולה גבוהה יותר של ויטמין C בירקות עלים, וכן בתפוחי אדמה "אורגניים". הם גם מצביעים על תכולה נמוכה יותר של חלבונים בירקות ובדגניים "אורגניים" ביחס לגידולים רגילים, אך מציינים כי איכות החלבונים משובחת יותר בגידולים האורגניים. עוד הם מציינים כי בריאותם ופריונם של בעלי חיים שמזונם "אורגני" טובים במעט מאלה של בעלי חיים שהואבסו בשיטות המקובלות.
ארשה לעצמי להזכיר כאן כי מעֵבר לשיקולים של פגיעה ארוכת טווח באיכות הסביבה בה אנו חיים ולאחריותנו המוסרית לרווחתם של בעלי החיים המזינים אותנו, השימוש המאסיבי בחומרים אנטיביוטיים במשק החי פוגע ביעילות התרופות האנטיביוטיות – השימוש הנרחב בחומרים אנטיביוטיים (לא לצורך ריפוי מחלות, אלא לשם הגדלת יעילות השימוש במזון) מעודד הופעתם של זני חיידקים עמידים לסוגי אנטיביוטיקה שונים, והדבר מסכן את בריאות האדם. כמו כן, השיטה של "שיפור איכות המזון" הניתן לפרות – העלאת תכולת החלבון שבו בדרך של הוספת שאריות פסולת שמקורן בתעשיית הבשר – היא שגרמה, כנראה, להתפשטות מחלת "הפרה המשוגעת".
שֵד לא אורגני?
מחלה "אורגנית" מוגדרת כמחלה שניתן לייחס את תסמיניה לאיזו חריגות אנטומית (מִבנית) או פיזיולוגית (תפקודית, במובן של תפקוד הגוף). הגדרה נראית "תמימה" למדי, ואולם נדמה שניתן להצביע על בעיה עקרונית הצפונה בה. אם אכן יש מחלה אורגנית, הנובעת מאיזו חריגות, תקלה מבנית או פיזיולוגית, משתמע שתיתכן מחלה שאינה נובעת מחריגות במבנה גופני כלשהו או בתפקודו. וזו טענה כלל וכלל לא "תמימה", אלא מעוררת קושי גדול.
כמעט מתבקש שהאפיון "מחלה אורגנית" (או ליקוי אורגני, או פגם אורגני) ישמש בעיקר כשמדובר באורגן (organ, לאמור – איבר) המכונה מוח. זאת משום הקשר ההדוק של המוח להתנהגות, שבאדם היא מורכבת ביותר, רבת פנים (התנהגות בחברה, עירנות, דיבור, קריאה וכתיבה, חישוב, ציור, הפעלת מכשירים, תפקוד בעבודה, ועוד ועוד), מחד גיסא, וכרגיל לא מקושרת לאיזה גורם גופני קל לזיהוי, בבדיקה של מרכיבי דם למשל, מאידך גיסא.
השפעה על ההתנהגות
לשינויים קלים במוח, שהם חמקמקים מבחינת שיטות הזיהוי – הגם שאלו השתכללו באורח מדהים בעשורים האחרונים – יכולה להיות השפעה ניכרת על ההתנהגות. נובע מכך שהאפיון "ליקוי אורגני" כשמדובר בליקוי התנהגותי-תפקודי מעיד יותר על שלב התפתחותן של שיטות האבחון מאשר על אופיה האמיתי של המחלה. האלטרנטיבה היא הטענה שקיימות מחלות שאין להן בסיס אורגני, גופני.
במאות הקודמות אכן התייחסו לפגמים התנהגותיים קשים, ואפילו לסתם התנהגות חריגה-אקסצנטרית, כאל "מחלות רוח", "שיגעון", "טירוף", חדירה של שֵד, השתלטות של דיבוק, של איזו ישות לא-גופנית, לא אורגנית. זו הבעיה, כמדומני, בשימוש ה"תמים" באפיון "מחלה אורגנית". יש מחלות שהמקור הגופני שלהן בולט מאוד, ויש שהוא חמקמק יותר; יש מחלות שנגרמות עקב תקלה גופנית הפיכה, ויש כאלו שנגרמות עקב תקלה שאינה ניתנת לתיקון, ויש מחלות ניווניות, שחומרת הליקוי מחריפה והולכת. אבל – וזו הטענה – למען הדיוק, לכל המחלות ולכל הליקויים יש איזה בסיס "אורגני", כלומר גופני, ולו זעיר, חמקמק, הפיך וחולף.
אכן, אחת המחלות המוגדרות "אורגניות" היא "תסמונת מוח אורגנית" (OBS, Organic Brain Syndrome), שהיא למעשה שם קיבוצי לשורה של תסמונות מוח אורגניות. ביניהן: שיטיון (דמנציה), שיכחון (amnestic syndrome), הזיות "אורגניות" (organic delusions) ועוד. סיבות "אורגניות" רבות עלולות לגרום ל"תסמונות מוח אורגניות", ביניהן המחלה הזיהומית-גנטית קרויצפלדט-יקוב (CJD), המחלה הניוונית-גנטית הנטינגטון, המחלות הניווניות אלצהיימר ופרקינסון, חבלות במוח, אירוע מוחי (פגיעה בהספקת דם לחלק מן המוח), חוסר הספקת חמצן, זיהומי מוח מיקרוביים, אלכוהוליזם, גידול במוח, וכן – בעיות לב.
אולי על רקע אותה תחושה שהמונח מערים קשיים, יש המכנים כיום את "תסמונות המוח האורגניות" בשם: הפרעות נוירו-התנהגותיות.
פתחנו בכעין ידיעה בדיונית שבה האפיון "אורגני" שימש בשלושה מובנים שונים. והנה הדגמה לכך שאפשרות כזו אינה רחוקה מן המציאות. במאמר סקירה שפרסם M. Olkinuora בנושא תסמונות מוח אורגניות מצאנו את המשפט הבא, המתורגם כאן מלה במלה: "תסמונות מוח אורגניות הנגרמות עקב כימיקלים תעשייתיים הן לא ספציפיות; בעקבות חשיפה ממושכת לתמיסות אורגניות, התופעות האופייניות הן עייפות, אי-יציבות רגשית ובלבול".
אכן, האפיון "אורגניות" מופיע כאן באותו משפט עצמו בשני מובנים שונים לחלוטין. שניהם, אגב, שליליים, בניגוד לאפיון "אורגני" כמו למשל בצירוף "גבינות אורגניות".
לפנייה לכתב/ת 
