שרידי רקמה רכה נמצאו במאובן טירנוזאורוס
פליאונטולוגים אמריקנים גילו ממצא מפתיע בתוך עצם מאובנת של טירנוזאורוס, שחי לפני כ-70 מיליון שנה: כלי דם, תאי עצם ואולי אף תאי דם. "עוד לא ידוע אם נצליח לשחזר בעזרתם את הדנ"א של הדינוזאור", אומרת החוקרת שחתומה על התגלית
רקמה רכה, הכוללת כלי דם ואולי אפילו תאים שלמים, התגלתה בתוך מאובן בן כ-70 מיליון שנה של טירנוזאורוס רקס, כך דיווחו השבוע דיווחו חוקרים אמריקנים. הפליאונטולוגים, שנאלצו לשבור את עצם הירך העצומה של הדינוזאור שהתגלתה במונטנה כדי להכניסה להליקופטר ולהטיסה, הופתעו לגלות ממצא שלא דומה כלל לאבן.
המאובן בן מיליוני השנים, ממצא 1125 של מוזיאון הרי הרוקי, הובא למעבדה. שכבת המינרלים שהוסרה ממנו באמצעות כימיקלים חשפה כלי דם שקופים, גמישים וחלולים, תאי עצם ואולי אפילו תאי דם. "במקרים מסויימים אפשר היה לסחוט את תכולתם של כלי הדם", אומרת הביולוגית מארי היגבי שווייצר (Mary Higby Schweitzer) מאוניברסיטת צפון קרולינה, שמובילה את המחקר שממצאיו פורסמו במגזין Science.
"הצורות המיקרוסקופיות שומרו במהלך מיליוני השנים שעברו", שווייצר מוסיפה, ומעידה כי "שימור מהסוג הזה מעולם לא נראה קודם לכן. נוצות, שיער ותוכנן של ביצים מאובנות כן – אבל לא רקמות רכות".
שחזור הדנ"א הדינוזאורי
חקר הרקמות הרכות שנמצאו יכול לעזור להשיב על שאלות רבות אודות דינוזאורים. "אם נוכל לבודד חלבונים מסויימים, אולי נוכל להתייחס לפיזיולוגיה שלהם", שווייצר אומרת. השאלה הגדולה היא, כמובן, האם אפשר יהיה לשחזר באמצעות הממצאים את הדנ"א הדינוזאורי. "אנחנו עדיין לא יודעים", היא מסתייגת. "אבל עבודת המחקר שאנחנו עושים במעבדה נראית מבטיחה".
שווייצר השוותה את הדגימות שנמצאו בעצם הירך המאובנת עם עצם שנלקחה מיען. היא בחרה ביען, מכיוון שציפורים נחשבות לבעל-החיים בן זמננו הקרובים ביותר לדינוזאורים. היא גילתה שכלי הדם של הדינוזאור והיען מכילים נקודות אדמדמות-חומות, שיכולות להיות גרעין התאים האנדותליים (תאי חיפוי המרפדים את כלי הדם).
הסרת המינרלים מעצמות הטירנוזאורוס ומעצמות היען – ניסוי פשוט שכל אחד יכול לבצע באמצעות שימוש בעצם של תרנגולת, למשל, וחומץ - הפיקה סיבים גמישים. בחינה שלהם באמצעות מיקרוסקופ מדגימה איך נראים תאי עצם הנקראים osteocytes של היען ושל הדינוזאור. בינתיים, אגב, שווייצר מצאה דגימות דומות של רקמה רכה במאובנים אחרים.
"הדברים הטובים נמצאים בפנים"
שותפה של שווייצר למחקר, הפלאונטולוג ג'ק הורנר (Jack Horner), אומר כי העצמות שנמצאו באזור מונטנה בארה"ב, מקור עשיר למאובנים, היו מכוסות כמות גדולה של אבן חול. "גילינו אותן בשטח, במקום מרוחק מאוד, ולכן היה עלינו להעבירן באמצעות הליקופטר". עצם הירך המאובנת היתה גדול מכדי להרימה, ובחוסר רצון החוקרים נאלצו לסדוק אותה.
בדרך כלל פלאונטולוגים מצפים מאובנים בחומר משמר מייד כשהם נמצאים. אבל שווייצר, שניסתה למצוא רקמה רכה במאובנים, מנעה את התהליך. הורנר אומר שהוא מקווה שחוקרים במוזיאונים ברחבי העולם יחלו לסדוק עצמות פתוחות כדי לחפש רקמות רכות בתוכן.
"דינוזאורים נחשבים לנדירים באופן יחסי, ואנשים בהחלט סבורים שהטירנוזאורוס רקס נדיר באמת – למרות שהוא אינו באמת כזה. לכן הם מעדיפים לא לשבור את העצמות או לחצות אותן", הוא אומר. "אבל כדי ללמוד את המבנה התאי והמולקולרי שלהם חייבים לעשות זאת. הרי דברים טובים", הוא מסכם, "נמצאים בפנים".
פורסם לראשונה 27.03.05, 13:04
צילום: איי אף פי
שרידי כלי דם, תאי עצם ואולי גם תאי דם. טירנוזאורוס רקס
צילום: גטי אימג' בנק ישראל
מומלצים
