סוף עידן הטינטון (וזו לא טעות)
סעיף אחד קטן ונחבא נכלל בין קיצוצי התקציב: קיצוץ בקיצבאות הביטוח הלאומי לנפגעי עבודה שהתלוננו על "צלצולים באזניים". מתברר שהקיצוץ בסעיף זה לבדו יחסוך למדינה 150 מיליון שקל בשנה. וגם, גן הילדים של שינוי שבו משחקים ב-700 מיליון שקל
השבוע נפל דבר בישראל. באיחור של 3 חודשים יצא לדרך תקציב 2005, על הגזרות (לא רבות), הרפורמות (שתיים מהן לפחות עתידות לחולל שינוי של ממש בחיינו - ניידות המספרים הסלולריים והקוויים וזו של הרדיו הדיגיטלי), וההטבות (תוספת לקצבאות הזקנה למשל).
אבל הכותרת האמיתית של התקציב הזה מגיעה לטעמי מסעיף קטן, שלא דובר בו הרבה, והוא הקיצוץ בתשלומים למי שנפגעו בעבודה ותבעו כספים מהביטוח הלאומי.
במהלך הדיונים על התקציב התברר שישראלים רבים גילו לאורך השנים את הפוטנציאל הכספי הגלום בתלונה על צלצולים באוזניים שנגרמו מחשיפה לרעש בעבודה. העסק הזה הפך לנפוץ כל כך, שמדינת ישראל שילמה 150 מיליון שקל מדי שנה רק על הסעיף הזה.
הדינמיקה כאן פשוטה למדי: עובד במפעל פונה לרופא בביטוח לאומי ומדווח לו על צלצולים באוזניים. לרופא אין ממש דרך לבדוק אם הטענה נכונה ובלית בריריה הוא היה מאשר לעובד נכות זמנית ומכאן הדרך קצרה לקבלת תגמולים.
צלצולים באוזניים הם תופעה מוכרת בעולם הרפואה ואפילו יש לה שם - טינטון. הטינטון הזה יכול להוציא אדם מדעתו. את פקידי האוצר הוא ממש הטריף. כדי לטפל בתופעה הרווחת נקבע כי מעתה לא ניתן יהיה לקבל תגמולים מביטוח לאומי על פגיעות קלות מעבודה ובהן הטינטון. מי שירצה לעשות קופה על הסעיף הזה ייאלץ מעתה להוכיח שחוץ מצלצולים באוזניים הוא סובל גם מירידה בשמיעה, ובקיצור הוא יצטרך להתאמץ הרבה יותר והמדינה מעריכה שבדרך ייחסך לא מעט כסף.
"כמו ילדים שקיבלו דמי חנוכה"
מי שנמצא בצד של המרוויחים הגדולים מהתקציב היו אנשי שינוי, שהבטיחו את תמיכתם בו תמורת 700 מיליון שקל שיוקצו לסעיפים שונים על פי החלטת חבריה. ביום ראשון יובא תפוח האדמה הלוהט של הקיצוץ הנדרש למימון התוספת הזו, לפתחה של המשלה והוא צפוי לעורר שם מהומה לא קטנה.
אחד מאנשי האוצר, שהיה מעורב במהלך השבוע האחרון בדיונים עם שינוי על האופן בו יחולק הסכום הזה, עמד משתהא לנוכח חוסר יכולתם של חברי הכנסת של הסיעה להחליט כיצד יחולק הכסף. "חברי שינוי התנהגו כמו ילדים שקיבלו דמי חנוכה לרכישת צעצועים", הוא סיפר. "כשהם היו בתוך החנות הם לא ידעו מה לקחת ועל מה לוותר".
עוד מספרים באוצר, שההתנהלות מול שינוי היתה מסובכת בהשוואה לזו שמכירים שם מול המפלגות החרדיות. "אצל החרדים הכל ברור. לוקחים 3-4 סעיפים של תמיכה בישיבות ובאברכים ומעבירים את הכסף. אצל שינוי, לעומת זאת, רוצים הכל: גם מדע, גם סטודנטים, גם חיילים משוחררים ותאונות דרכים, וגם מניעת איידס ואלכוהול".
ובכלל, על חברי שינוי עברו ימים לא קלים. מרגע שהוחלט על העברת הכספים לסיעה הפכו חבריה לאוזן קשבת לכל ארגון חסד וצדקה, לכל עמותה ולכל חולה. כולם רצו נתח מהכסף. רבים גם הצליחו, כמו למשל חולי הסרטן שיקבלו 30 מיליון שקל, או המקלטים לנשים מוכות, שהצליחו לקבל כמה מיליונים משל עצמם. העסק הזה לא הוסיף כבוד לאף אחד והוא עוד עדות קטנה לנורמה שהולכת ומשתרשת כאן בעת האחרונה, ולפיה מי שקרוב לצלחת ומי שמצליח לעורר יותר רחמים מקבל משהו. ומה עם אמות מידה אובייקטיביות של צדק? ומה עם סדרי עדיפויות והוגנות? כל אלה יחכו לעידן פוליטי אחר.
מה באמת מעסיק את טומי לפיד
שעות ארוכות נמשכו הדיונים על התקציב במליאה. רבים מנציגי האופוזיציה, כמו יוסי שריד או אלי ישי, כיוונו חיצים מושחזים היטב לעבר יו"ר שינוי יוסף (טומי) לפיד. לפיד ישב במליאה ולא הגיב, הוא למעשה אפילו לא הרים את הראש. הוא היה כל כך עסוק, עד שאפילו בהצבעות לא נטרדה שלוות רוחו. מה שהעסיק את לפיד היה ספר ולא ספר התקציב.
לפיד קרא וקרא והוא למעשה קורא עד עכשיו את אותו הספר. ואם תהיתם במה מדובר, יש לנו תשובה עבורכם. שמו של הספר הוא "האוריינטליסט" (במקור באנגלית) והוא נכתב על ידי העיתונאי האמריקני תום רייס.
הספר הזה עוסק בחייו של לב ניסנבאום, יהודי שנולד באזרבייג'ן בשנות ה-30 של המאה ה-20 והתחזה למוסלמי. ניסנבאום כתב אז ספרים שהפכו לרבי מכר ולאחר מכן נעצר על ידי הנאצים ומת בגיל 35 באיטליה. מישהו כבר אמר השבוע שמדובר באינטלקטואל אירופי.
עידן גרינבאום הוא העורך הכלכלי של ערוץ 10
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
