בג"ץ הכיר ב"גיור קפיצה" לא-אורתודוכסי

מיהו יהודי? ברוב של שבעה שופטים מול ארבעה הורה הבוקר (יום ה') בג"ץ למדינה להכיר ביהדותו של מי שעבר "גיור קפיצה" רפורמי וקונסרבטיבי. שר הפנים, אופיר פינס, בירך על ההחלטה והודיע כי משרדו מתכוון ליישם אותה כלשונה.

הרכב מורחב ונדיר של 11 שופטי בג"ץ בראשות נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, דן במשך שש השנים האחרונות בעתירה, המהווה אחת הסוגיות הטעונות ביותר בבסיס המחלוקת בנושאי דת ומדינה. בג"ץ הכיר בגיורי "קפיצה" - גיורים הנערכים בחלקם בחו"ל - לצורך התאזרחות מכוח חוק השבות.

עם זאת, בג"ץ סירב להכיר ב"גיור הקפיצה" כגיור הנערך בישראל. בכך בעצם חמק מעיסוק מהותי בסוגיית ההכרה בגיור רפורמי וקונסרבטיבי הנערך בישראל וצמצם את הסוגייה להכרה ב"גיור הקפיצה" בלבד.

ג'ון אגודלו, שהגיע לישראל מקולומביה בשנת 1996 עבר את תהליך הגיור בארץ ובסופו נסע לארגנטינה לקבל את החותמת הסופית. עם מתן פסק הדין אמר: קשה להיות יהודי, אבל אני מאוד שמח עכשיו". עם זאת, הוסיף: "בשבילי זו גזענות. זה לא הגיוני שאנחנו עוברים גיור בתוך העם היהודי וצריכים לנסוע לחו"ל. זה לא הגיוני".

אוגוסטינה מארגנטינה הנמצאת כבר 21 שנים בארץ אמרה בעקבות ההחלטה: "זהו סוף טוב. חיכיתי כל הזמן הזה, ובמשרד הפנים כבר כולם מכירים אותי. לא ישנתי כל הלילה אבל עכשיו, ברוך השם, הכל בסדר. אני מתרגשת, חיכיתי כל-כך הרבה זמן לזה".

עורכת-הדין ניקול מאור מהמרכז לפלורליזם יהודי, שייצגה את העותרים, אמרה כי "בית המשפט קבע בעצם שאם המדינה רוצה לקבוע שיש גיור אחד מקובל, זה צריך להיות בחקיקה. השופטים אומרים שללא חקיקה לא ניתן להפלות את הזרמים השונים ביהדות. אני מקווה שהמדינה תבין את זה, ושהגר הבא יקבל מעמד עולה בלי פנייה לבית המשפט העליון".

"קפצו" לחו"ל להשלים את הגיור

ההחלטה התקבלה על דעתם של השופטים ברק, מצא, חשין, בייניש, ריבלין, נאור וחיות. זאת, כנגד דעתם החולקת של השופטים טירקל, פרוקצ'יה, לוי וגרוניס. בפסק דינו כתב ברק: "לא ברור כלל מדוע יש לצמצם את ההכרה בגיורים שנעשו מחוץ לישראל רק לאותם המתגיירים המבקשים להצטרף לקהילה המגיירת אותם.

"מקובל עלינו כי יש למנוע ניצול לרעה של הגיור מחוץ לישראל...", כותב ברק, אך תוהה: "מדוע ייגרע חלקם של גיורים על ידי זרמים אחרים ביהדות, שכלפיהם יש לנקוט, גם על-פי עמדת המדינה, ביחס של שוויון?"

ברק קובע כי אין לצמצם את ההכרה בגיור מחוץ לישראל רק למי שהשתלב בקהילה שבה גויר, וכותב: "אסור שהכללים וההסדרים יביאו לידי כך שהרצון לשלול את ההכרה בגיורם של מתגיירים המנצלים לרעה את זכות העלייה יביא לשלילת זכותם של מתגיירים, המנצלים לטובה את זכותם להצטרף לעם היהודי".

השופט ברק מתייחס גם לוועדת נאמן, הוועדה שהמליצה להקים הליך גיור ממלכתי אחד, שיהיה מוכר על ידי ישראל. הוועדה המליצה על הקמת מכון משותף ללימודי היהדות, שיהא משותף לכל שלושת הזרמים ביהדות, ושהליכי הגיור עצמם ייערכו בבתי-דין מיוחדים לגיור, שיהיו מוכרים על ידי כל הזרמים ביהדות.

השופט ברק קובע, כי הממשלה אינה מוסמכת לקבוע כי רק גיור שנערך במסגרת זו, יוכר על פי חוק השבות: "מקובל עלינו, כי הממשלה מוסמכת להקים מערך גיור, בדומה לזה שהוקם בעקבות המלצותיה של ועדת נאמן. עם זאת, הממשלה אינה מוסמכת לקבוע כי רק גיור הנערך במסגרת זו, יוכר על פי חוק השבות... סמכותה הכללית של הממשלה אינה יכולה לסתור את האמור בחוק השבות, או לפגוע בזכות אדם... כל עוד לא אמרה הכנסת כדין את דברה, יש לפתור את בעיית ההכרה בגיור בעניין חוק השבות, במסגרת פירושו של חוק השבות".

השופט אדמונד לוי חלק על ברק וקבע כי הגיור בישראל אינו רק אקט פרטי, כי אם בעל השלכה ציבורית ולפיכך טבעי שהענקת אזרחות תישלט על ידי רשות ממלכתית. כשם שיש פיקוח ממלכתי על אנשים שרכשו הכשרה מקצועית בחו"ל – כמו רופאים ומהנדסים. 

את שתי העתירות בהן הכריע בג"ץ הגישו המרכז לפלורליזם יהודי והארגון העולמי ליהדות מתקדמת בשם 15 אנשים השוהים בישראל באמצעות אשרות שהייה זמניות

ואשרות תייר. אותם 15 למדו לקראת הליך גיור בארץ ו"קפצו" לחו"ל כדי לסיים שם את תהליך הגיור. כששבו ארצה דרשו הכרה כיהודים מכוח חוק השבות - ונדחו. כעת הורה בג"ץ למדינה להכיר בהם כיהודים.

בחודש מאי האחרון אמור היה בג"ץ למסור החלטה עקרונית בדבר תקפות גיור רפורמי וקונסרבטיבי לצורך הכרה בחוק השבות. בג"ץ החליט אז לדחות את מתן ההחלטה ובמקום זאת ביקש מהמדינה את עמדתה העדכנית בנושא. בה-בעת קבע בג"ץ, בניגוד לעמדת המדינה, כי ההכרה על פי חוק השבות חלה גם על מי ששהה בישראל והחליט להתגייר, ולא רק על מי שכבר הגיע לאחר הליך גיור לארץ.

המשמעות: אזרחות, הכרה כיהודי וסל קליטה

לצרכי חוק ההתאזרחות וחוק הכניסה לישראל מכירה המדינה רק בגיור אורתודוכסי שנעשה בארץ, וזאת החל משנת 2002. בהחלטתו מחודש מאי, החזיר למעשה בג"ץ את המצב למקום שבו עמד לפני 2002, כאשר ההשלכה של ההחלטה אז הייתה שגיורים אורתודוכסיים שנעשים בארץ, ואשר ממילא מוכרים לצורכי התאזרחות, יוכרו גם על פי חוק השבות.

יחד עם זאת, בעתירות שהגישו 15 האנשים – בהם עובדים זרים החיים בארץ כבר שנים – לא ניתן פסק-דין. בכך למעשה דחה בג"ץ את ההכרעה העקרונית בדבר התקפות של הגיור הרפורמי והקונסרבטיבי לצורכי חוק השבות.

הכרה בגיור לצורך חוק השבות הינה בעלת השלכות רבות, ובהן הכרה במתגייר כיהודי, מתן אזרחות וכן מתן סל קליטה.

בעמדתה המעודכנת שהציגה המדינה לבג"ץ, לאור ההחלטה מחודש מאי, נכתב כי גיור שעבר אדם לאחר שכבר שהה בישראל פרק זמן מסוים, יוכר רק אם הוא נעשה במסגרת האורתודוכסית. גיור בחו"ל יוכר על פי כל זרם – גם רפורמי וקונסרבטיבי. המדינה מתנגדת עם זאת ל"גיור קפיצה" - גיור שהתהליך לקראתו נעשה כולו בישראל, ורק סופו הרשמי נעשה בחו"ל. לפי עמדת המדינה, מי שמתגייר בחו"ל צריך לשהות פרק זמן משמעותי בקהילה היהודית שבה הוא מתגייר, ולא לערוך "גיור קפיצה".