מי ינהיג מיליארד מאמינים?
אחרי שיסתיימו טקסי האבלות יתכנסו 117 חברי מועצת הקרדינלים בקפלה הסיסטינית ויאלצו להכריע - מי יירש את האפיפיור בהנהגת הכנסיה הקתולית? לפי שעה אין מועמד מוביל ולכן יצטרכו הקרדינלים להכריע מוצאו של מי מהמועמדים, גילו של מי מהם, ניסיונו ואופיו הם שישיבו לכנסיה את שאבד לה עם לכתו של יוחנן פאולוס השני. אלה המועמדים הבולטים - מאיטליה ועד הרפובליקה הדומיניקנית
כעת, כאשר האפיפיור הלך לעולמו,
משימתה הבאה של הכנסיה הקתולית היא לבחור את מי שיעמוד בראשה במקומו, ויהיה לא רק מנהיגם הדתי של מיליארד מאמינים מכל פינות הגלובוס אלא גם אחד האנשים המשפיעים ביותר בעולם.
את ההחלטה יקבלו 117 חברי מועצת הקרדינלים. בעוד כשבועיים, לאחר שיוחנן פאולוס השני יובא למנוחה אחרונה, הם יסתגרו בקפלה הסיסטינית ולאחר דיון שעלול להימשך מספר ימים יבחרו בהצבעה את אחד מהם למנהיג. רק אז הם יאפשרו לעשן הלבן להיפלט דרך ארובה הוותיקן ויסמנו לקתולים ברחבי העולם שיש להם אב קדוש חדש.
מות האפיפיור
כך ימונה היורש
ynet
הליך הבחירה נתון בידיהם של 117 קרדינלים, שינהלו טקס סבוך אך מוגדר היטב, שבסופו ייבחר יורשו של יוחנן פאולוס השני. במקרה שבו לא יגיעו המצביעים להכרעה, יובערו פתקי ההצבעה בחומר כימי מיוחד שיפיק עשן שחור. אם נפל דבר - עשן לבן ייתמר מעל כנסיית סנט פטרוס
המומחים תמימי דעים בהערכה כי אין לפי שעה מועמד מוביל, ולכן הקרדינלים יתבקשו להפעיל בהחלטתם מספר שיקולים כבדי משקל – מוצאו של האפיפיור, גילו, נסיונו ואופיו.
שאלת המוצא
אחת השאלות הבולטות היא האם ראוי שהאפיפיור הבא יהיה איטלקי, או שמא ראוי יותר לבחור קרדינל שמוצאו ממדינת עולם שלישי, שם הדת הקתולית נמצאת במגמת פריחה אך במקביל עדיין מאויימת על ידי דתות מתחרות?
בחירתו בשנת 1978 של הפולני קרול ווייטילה לתפקיד הייתה מפתיעה, שכן הוא היה האפיפיור הראשון מזה 455 שנה שלא היה איטלקי. לפיכך ישנם מומחים המעריכים כי הכוחות השמרניים בכנסיה - אלה החוששים שסימני הזמן וכהונתו הגלובלית של יוחנן פאולוס השני הרחיקו מעט את הכנסיה משורשיה - יבקשו כעת להחזיר עטרה ליושנה ולמנות איטלקי לתפקיד.
מן העבר השני ישנם את אלה הטוענים שכיום יש יותר קתולים במדינות עולם שלישי מאשר באירופה, ושמינוי של אפיפיור ממדינה שכזו יסמן לעולם כי הקתוליות אינה עוד דת אירופית אלא דת אוניברסלית.
בהקשר זה של מוצא האפיפיור מעריכים המומחים, תוך הסתייגות ונקיטת משנה זהירות, כי יש יסוד להניח שהמינוי יבוא מבין הקרדינלים האירופים או הדרום-אמריקנים. הם מסבירים שהנסיבות הפוליטיות של המלחמה בעיראק והעובדה שלאמריקה יש מספרי כוח בעולם שוללות כמעט לגמרי מינוי של אמריקני. מינוי של אסייתי יהיה מהלך רגיש מדי נוכח האיום על הקתוליות באסיה (ממדינות כמו סין למשל) ומינוי של אפריקני אינו מתאים בשלב זה משום שהכנסיה הקתולית האפריקנית נחשבת לצעירה באופן יחסי.
שאלת הגיל והניסיון
שאלת גילו של האפיפיור הטרידה את הכנסיה מזה שנים רבות. זו גם הסיבה שמבין כל הקרדינלים, רק "הצעירים" - אלה שביום מותו של האפיפיור טרם מלאו להם 80 שנה – זכאים להשתתף בבחירה ובעצם להיות מועמדים בעצמם לתפקיד.
כהונתו של יוחנן פאולוס השני התפרשה על פני 26 שנים, והייתה השלישית באורכה בהיסטוריה של הוותיקן. דעיכת בריאותו בערוב ימיו תהדהד בוודאי בראשם של הקרדינלים בבואם לבחור את המנהיג הבא. מחד הם יעדיפו אפיפיור צעיר באופן יחסי, שיוכל לתפוס את מקומו באופן טבעי גם כמנהיג פוליטי בינלאומי, שידבר אנגלית טובה ו"יתחבר" למאה ה-21, ולחידושים הטכנולוגיים שהביאה עימה ולשילובם בתוך הכנסיה.
מנגד הם חוששים שאפיפיור כזה יתפוס את הכס הקדוש לפרק זמן ארוך, או שלא יהיה מנוסה מספיק כדי לנווט את דרכו בין מוקשים רגישים. לפיכך ההערכה היא שמי שייבחר בסופו של דבר יהיה אחד הקרדינלים המצוי בשנות ה-70 של חייו.
שאלת הניסיון והשמירה על הדוקטרינה היא שאלה כבדת משקל. מחד ירצו הקרדינלים אפיפיור שיעמוד איתן נוכח הלחצים המופעלים על הכנסיה בנושא רגישים כמו שימוש בקונדומים כדי להילחם באיידס, סוגיית המתת חסד או הארכת חיים באופן מלאכותי, הפלות, נישואי כמרים, הכנסת נשים לתפקידי כמורה, הומוסקסואליות, המלחמה בטרור העולמי ועוד.
מנגד, הם ירצו מישהו שירענן את הכנסיה, וישיב לה את זקיפות הקומה לאחר המבוכות כגון פרשיות הפדופיליה של כמרים אמריקנים ואירופים והניהול הכושל של השנים האחרונות. העובדה ש-114 מתוך 117 הקרדינלים מונו לתפקידם על ידי יוחנן פאולוס מגבירה את הסיכוי שמי שייבחר ילך בתלם השמרני שהוא התווה בנושאים הרגישים הללו, אך במקביל יהיה גם חדשני ופתוח לשינויים. "אם הם יבחרו באיטלקי זקן זה יהיה קצת מאכזב", אמר אחד המומחים, עיתונאי וסופר שעבד שנים רבות בוותיקן.
איזה אפיפיור אנו רוצים?
אך השאלה המעניינת ביותר שישאלו עצמם הקרדינלים תהיה בוודאי "איזה סוג של אפיפיור אנו רוצים? אילו תכונות צריכות להיות לו?".
יוחנן פאולוס השני, שבנעוריו היה חבר בקבוצת תיאטרון והופיע לא מעט על במות, היה גם בימי כהונתו כוכב אמיתי בעל כריזמה סוחפת. כבר בדקות הראשונות של כהונתו, מיד לאחר שהסכים לקבל עליו את בחירת עמיתיו הקרדינלים, הוא שבה את לב קהל מאמיניו.
היה זה כשיצא הקרדינל הפולני להמונים שהתכנסו בכיכר פטרוס הקדוש בבגדי השרד ואמר להם באיטלקית: "אני לא דובר מספיק טוב את השפה שלכם אבל אני מקווה שאתם תתקנו אותי". את המילה "תתקנו" הוא היגה באופן שגוי, ולמשמע הטעות פרצו ההמונים בתשואות וקריאות עידוד.
מסעותיו ברחבי העולם, המעורבות הפוליטית שלו והפתיחות שגילה לחידושים טכנולוגיים שינו את פני האפיפיורות באופן בלתי הפיך. לעולם ולכנסיה יש ציפיות גבוהות מהאפיפיור שייבחר ולפיכך סבורים המומחים כי ככל הנראה יעדיפו הקרדינלים אפיפיור "תקשורתי ופתוח", ולא מנהלן קפדן ומתון.
גם כאן, העובדה שרוב הקרדינלים מונו לתפקידם על ידי יוחנן פאולוס הפעלתן מגבירה את הסיכוי שמי שיכנס לנעליו, גם ילך בעקבותיו.
עוד לפני רשימת שמות המועמדים, חשוב לציין דברים שכתב מומחה הוותיקן פיטר סטנפורד לעיתון הבריטי "אובזרבר": "בין כל הספקולציות של הימים הבאים, יש לזכור שני דברים. הראשון הוא ניסיון העבר, שמלמד שהקרדינלים שנכנסים לקונקלבה (תהליך הבחירה – ר.ב) כמועמדים בולטים לעיתים נדירות יוצאים כמנצחים... השני הוא שהדת הקתולית מלמדת שכאשר קרדינלים בוחרים הם אינם עושים בחירה אישית אלא מונחים על ידי רוח הקודש. ולרוח הקדוש יש נטיה להעדיף את המועמדים הכי פחות צפויים, כמו יוחנן פאולוס השני.
המועמדים הבולטים לאפיפיורות:
דיוניג'י טטמנצי, בן 71 מאיטליה. הארכיבישוף של מילאנו שנחשב למועמד האיטלקי הבולט (לאיטלקים יש 20 קרדינלים בגוף הבוחר – רוב משמעותי – ר.ב). הוסמך לכמורה בגיל 20 ובגיל 63 היה קרדינל. עסק שנים רבות בהוראת כמרים ומחזיק בדעות דומות לאלו של יוחנן פאולוס השני בנושאי אמצעי מניעה ונושאי מין. מומחים סבורים שבחירתו תסייע להילחם בירידת קרנה של הקתולית באירופה, במיוחד באיטליה.
ג'ובאני בטיסטה רה, בן 71 מאיטליה. ראש קהילת הבישופים. הוסמך בגיל 20 ובגיל 53 היה ארכיבישוף. נחשב מתון בעמדותיו. שימש גם כשר החוץ של הוותיקן תחת פאולוס השישי. חסרונו – תמיד שירת בוותיקן ומעולם לא ניהל קהילה משלו.
אנג'לו סקולה, בן 61 מאיטליה. הפטריארך של ונציה. אינטלקטואל שרכש השכלה אקדמית בארה"ב. מתעניין במדע.
אנג'לו סודנו, בן 78 מאיטליה. מחזיק במשרה השנייה בחשיבותה בכנסיה הקתולית, שר החוץ של הוותיקן. איש כנסיה שהוא דיפלומט ופוליטיקאי מנוסה. עשה חיל במשך 10 שנים כשליח האפיפיור בצ'ילה תחת משטר פינושה. יועץ בכיר של האפיפיור ושמרן בדעותיו. מבקריו טוענים שהוא ביורוקרט קפדן וחסר חוש הומור. חסרונו - לא ניהל קהילה משלו וגילו המבוגר.
קמילו רואיני, בן 73 מאיטליה. הקרדינל של רומא. הוסמך לכמורה בשנת 1954 והתקדם בהיררכיה הכנסייתית עד למשרתו הנוכחית, ניהול ענייניה של הקהילה של רומא, החשובה ביותר של הכנסיה. שמרן בדעותיו אך נמרץ ושאפתן.
חורחה מריו ברחוליו, בן 69 מארגנטינה. הארכיבישוף של בואנוס איירס, שבולט בסגנון חייו הצנוע. הוא מתגורר בדירה פשוטה ולא במגורי השרד הרשמיים ונוסע באוטובוס. בשנת 2000 קרא לכל קהילת הכנסייה בארגנטינה לעטות בגדי אבל בגין חטאי שנות הדיקטטורה הצבאית.
דריו קסטיון הויוס, בן 76 מקולומביה. מועמד מרכזי בעל ניסיון רב בקולומביה, שהרחיק את כנסיות אמריקה הלטינית מדוקטרינה ליברלית שנויה במחלוקת ותוגמל על ידי יוחנן פאולוס השני כשמונה על ידו לתפקיד בכיר בוותיקן.
קלאודיו הומס, בן 71 מברזיל. הארכיבישוף של סאו פאולו שנחשב מועמד בולט באמריקה הלטינית. נודע כלוחם נחוש למען העניים ולמען זכויות אדם.
אוסקר אנדראס רודריגז מרדיאגה, בן 63 מהונדורס. דובר שפות רבות והיה נשיא ועידת הבישופים של דרום אמריקה. אם ייבחר יהיה האפיפיור שמונה בגיל הצעיר ביותר.
ניקולס דה חזוס לופז רודריגז, בן 69 מהרפובליקה הדומיניקנית. שמרן ומתנגד חריף לתאולוגיות ליברליות שביקשו לערב בין קתוליות ומרכסיזם באמריקה הלטינית. נחשב תקשורתי מאוד לאחר שצבר ניסיון בהטפה בתוכניות טלוויזיה במדינות דוברות ספרדית ובארצות הברית. חסרונו – לא מנוסה בביורוקרטיה של הוותיקן.
פרנסיס ארינזה, בן 73 מניגריה. מוביל מזה 20 שנה את יחסי הכנסיה הקתולית מול האיסלם. אם ייבחר יהיה האפיפיור השחור הראשון מאז גלסיוס הראשון שכיהן בין 492 ל-496. מומחים סבורים שבחירתו תהיה ניסיון של הכנסיה להאבק בלחץ להתיר שימוש באמצעי מניעה נגד התפשטות מחלת האיידס.
איוון דיאס, בן 69 מהודו. נולד בבומביי אך את רוב שנותיו בתפקיד עשה כנציג הכנסיה בעולם. שמרן ודובר שפות רבות.
גודפריד דנילס, בן 72 מבלגיה. הארכיבישוף של בריסל שנחשב למועמד הליברלי ביותר. עשה גלים כשקרא לשלב נשים בתפקידים השמורים לקרדינלים, להשתמש בקונדומים כדי להילחם באיידס ואמר: "על האיסלם לעבור רפורמות אם הוא רוצה להשתלב באירופה".
יוזף רצינגר, בן 78 מגרמניה. יועצו הנאמן של יוחנן פאולוס השני, הנחשב שמרן בדעותיו. מונה לאחראי על שימור דוקטרינת האמונה ולראש האקדמיה לקרדינלים. חסרונו הגדול הוא גילו המבוגר.
כריסטוף שונבורן, בן 60 מאוסטריה. הקרדינל של וינה, שהוסמך לכומר בגיל 25 ובגיל 53 כבר היה קרדינל. בלשן ותיאולוג מוכשר, כריזמטי ותקשורתי, מומחה בפסיכולוגיה ופילוסופיה. מועמד שרוב המומחים רואים כבולט, אך רק גילו "הצעיר" עומד לו לרועץ.
לפנייה לכתב/ת 
טטמנצי. המועמד האיטלקי הבולט
צילום: איי אף פי
סקולה. למד בארה"ב
צילום: איי אף פי
רצינגר. יועץ האפיפיור
צילום: איי אף פי
רואיני. שאפתן ונמרץ
צילום: איי אף פי
בטיסטה רה. לא ניהל קהילה
צילום: איי פי
שונבורן. כריזמטי ותקשורתי אך "צעיר"
צילום: ששון תירם
מומלצים
