שתף קטע נבחר

מהי בעצם אסתמה

אסתמה (בעברית: קצֶרֶת או גנַחַת) היא מחלה שמאופיינת בהתקפים שבהם חלה היצרות של דרכי הנשימה, בעקבות כיווץ חזק של שרירים חלקים, בלתי רצוניים, המצפים את דרכי הנשימה, ובכך נגרמת התנגדות חזקה של דרכי הנשימה לכניסת אוויר

אסתמה (בעברית: קצֶרֶת או גנַחַת) היא מחלה שמאופיינת בהתקפים שבהם חלה היצרות של דרכי הנשימה, בעקבות כיווץ חזק של שרירים חלקים, בלתי רצוניים, המצפים את דרכי הנשימה, ובכך נגרמת התנגדות חזקה של דרכי הנשימה לכניסת אוויר. במקרים רבים מצטבר כיח רב בדרכי הנשימה ודפנותיהן מתרחבים. המקור הבסיסי להתקפים אלה הוא דלקת של דרכי הנשימה. דלקת זו מביאה לכך שהשרירים החלקים העוטפים את דרכי הנשימה הופכים להיות רגישים במיוחד, ולכן מתכווצים בחוזקה בעקבות גירויים שונים, כגון חשיפה לחומרים אלרגניים, פעילות גופנית, שימוש באספירין, חשיפה לאוויר קר, עישון (אקטיבי או פסיבי), זיהום אוויר, וירוסים, מצב רגשי ועוד. ההערכה היא כי 15%-10% מהילדים סובלים מאסתמה.

 

למרות ההתקדמות שחלה בהבנת המחלה ודרכי הטיפול בה, בשנים האחרונות חלה עלייה מדאיגה בהיקפה ובעוצמתה, במספר האשפוזים ואף במספר מקרי המוות הנגרמים כתוצאה ממנה. מחלת האסתמה מוגדרת כיום כליקוי בתפקודי מערכת הנשימה, המאופיין בהיצרות ובדלקת הפיכות של דרכי הנשימה, כתגובה למגוון של גירויים. העיקריים שבהם, אצל ילדים, הם זיהום ויראלי של דרכי הנשימה העליונות, אלרגנים שונים ופעילות גופנית - EIA(Exercise Induced Asthma).

 

בין השחקנים המרכזיים המעורבים בהתפתחות התקף אסתמה, מצויים תאי פיטום (mast cells) הנמצאים, בין היתר, ברקמות החיבור שבצינורות דרכי הנשימה. מגוון רחב של גורמים כגון אבק, חומרים כימיים שונים, נוגדנים ופעילות גופנית עלולים להביא לפריצת התקף אסתמה, שכן החשיפה אליהם מזרזת כניסת יוני סידן לתוך תאי הפיטום. שטף יוני הסידן לתוך תא פיטום גורר שחרור מתווכים כימיים (בעיקר היסטמינים) שבעקבותיו חלה עלייה בכיווץ השרירים החלקים העוטפים את צינורות דרכי הנשימה (כתוצאה מעלייה בריכוז יוני הסידן בתאי השרירים האלו) ולכן היצרות של דרכי הנשימה. בנוסף, חל גירוי של עצב הוואגוס ליצירת רפלקס להיצרות דרכי נשימה ומתחילה תגובה דלקתית המביאה להתנפחות רקמות. התסמינים המאפיינים התקף אסתמה הם, כאמור, קוצר נשימה, שיעול, כאבים בחזה וקולות צפצוף מהריאות. אצל חלק מהחולים מופרש כיח שלעיתים יכול להיראות מוגלתי.

 

תנאי מוקדם לכך שהתופעות המתוארות כאן אכן יתרחשו - כתגובה לגורמים השונים שהוזכרו - הוא רגישות יתר של דרכי הנשימה. ברוב המקרים מופיעה אסתמה לראשונה בגיל הילדות (כאשר היא מתרחשת אצל תינוקות היא מכונה ברונכיט ספסטית), אולם יכולה להופיע גם אצל מבוגרים. מעניין לציין כי במקרים רבים נמצא קשר משפחתי תורשתי.

 

כיום, רוב המחקרים מצביעים על הקירור והייבוש של דרכי הנשימה כגורם העיקרי ל- EIA. בזמן מאמץ נפחי אוויר גדולים עוברים דרך דרכי הנשימה. במהלך מעבר האוויר בצינורות דרכי הנשימה, הוא סופח אליו אדי מים ומתחמם. התוצאה היא קירור וייבוש של דופנות צינורות הנשימה.

 

ניזכר לרגע בתאי הפיטום (mast cells) שהוזכרו קודם לכן - כאשר אוויר יבש סופח אליו מים משטח פני תאי הפיטום (הנמצאים על פני רקמת דופן צינורות הנשימה) עולה הריכוז האוסמוטי (ריכוז מלחים וחומרים נוספים) בתוך תאים אלו. עלייה זו באוסמולריות של תאי הפיטום מהווה זרז לשטף של יוני סידן לתוכם, ומתחיל רצף האירועים של שחרור אותם חומרים מתווכים והיצרות של דרכי הנשימה. תיאוריה זו לגבי התפרצות התקף של EIA קיבלה חיזוק וביסוס כאשר במחקרים שונים נמצא כי ניתן למנוע EIA על ידיד שאיפת אוויר חם ולח.

 

באילו נסיבות, אם כן, יתפתח התקף של EIA? ההסתברות להתקף כזה תלויה בסוג המאמץ הגופני, פרק הזמן שעבר מביצוע הפעילות המאומצת הקודמת, פרק הזמן שחלף מאז לקיחת התרופות וכמובן, טמפרטורת ולחות האוויר הנשאף.
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים