מס וחלילה ב' - מתחת לפני השטח

אחרי שמבצע "מס וחלילה" של רשות המסים החדשה הפך לאימת חייבי מס הכנסה והכניס לקופת המדינה לא פחות מ-800 מיליון שקל, החליטו ברשות לנצל את רוח הקרב ולפתוח במערכה נוספת במלחמת הגבייה, הפעם נגד חייבי מס המקרקעין - מבצע "מס וחלילה ב'".

משרד מיסוי מקרקעין בת"א (צילום: עידו אפרתי)

אצבע קלה על הדק מכתבי העיקול

ואכן האצבע על הדק מכתבי העיקול קלה, אולי קלה מדי. עו"ד ח' (השם המלא שמור במערכת - ע.א.) מספר: "מכתבי העיקול מבוססים כנראה על פלט מחשב לא עדכני. כך יצא שרבים מלקוחותי, שתשלומיהם הוקפאו כחוק בעקבות טיפול בהליך או בבקשה, קיבלו פתאום מכתבי עיקול. גם לקוחות ששילמו את חובם במסגרת המבצע, קיבלו מכתבי עיקול מספר ימים לאחר התשלום. קיים חוסר תאום בין מה שקורה בלשכות למה שקורה בשטח".

במקרה אחר נשלח מכתב לחייב המזמין אותו להתייצב בלשכת מיסוי המקרקעין ב-11 באפריל על מנת להסדיר את החוב. אבל שבוע קודם לכן מצא על דלתו מכתב התרעה לפני עיקול, עוד בטרם נתנה לו ההזדמנות לשלם.

המבצע יוצר סוג של מלכוד לחלק מהחייבים שנמצאים בהליכים שונים. עו"ד אמיר אריק, מייצג לקוח אשר הגיש בקשה לפטור מתשלום שומה בטרם החל המבצע. עם תחילת המבצע הוקפא הטיפול בבקשה והותיר את לקוחו במצב שאם בקשתו תדחה הוא לא ייהנה מההטבות שמקנה המבצע. אם יבחר לשלם את חובו במסגרת המבצע ובקשתו תתקבל לא יקבל את כספו חזרה.

מסחרה של הטבות

בגין חוב דמיוני של 42 אלף שקל.

יש קריטריונים, אך הם לא פורסמו

משרד מיסוי מקרקעין בת"א (צילום: עידו אפרתי)

אך מתברר שישנם קריטריונים, הבעיה שהם לא פרסמו לציבור. לידי ynet הגיע מסמך עליו חתום סמנכ"ל בכיר לאכיפת הגבייה, עו"ד זאב פורת, בו הוא מגדיר מהם הקריטריונים להטבות.

תחילה מדגיש פורת כי ההקלות הניתנות במסגרת המבצע הן במסגרת שיקול דעתו של משרד מיסוי מקרקעין ועשיית השימוש בהן נבחן בהתאם לנסיבות כל מקרה לגופו. להן הסמכויות שניתנו למשרדי מיסוי המקרקעין:

• גמר תשלומים עד 30 במאי 2005 - ויתור עד 100% מיתרת ההצמדה והריבית.

• גמר תשלומים עד 31 ביולי 2005 - ויתור עד 90% מיתרת ההצמדה והריבית.
• גמר תשלומים עד 31 במרץ 2006 - ויתור עד 75% מיתרת ההצמדה והריבית.
• גמר תשלומים עד 1 באפריל 2006 - ויתור עד 50% מיתרת ההצמדה והריבית.

שתי מטרות הוגדרו על ידי רשות המסים למבצע: העמקת הגבייה מבעלי חובות ממסוי מקרקעין והגברת ההרתעה וכושר האכיפה. כיום היקף החובות ממסי מקרקעין עומד על כ-1.9 מיליארד שקל. את ההצלחה הכלכלית של המבצע קשה למדוד בשלב זה, אבל בנוגע לכושר ההרתעה - המטרה הושגה במלואה.

לא מוטלים כאן בספק הצורך והמשמעות של קיום המבצע, אחרי הכל, אכן מדובר בהחזר כספי מדינה שיוצאים מהכיס של כולנו. עם זאת, ראינו כבר מבצעי גבייה מתכוננים ומתואמים יותר, שלא הפילו לצד הדרך קורבנות תמימים. קבלת מכתב התראה לפני עיקול זו אינה חוויה מרנינה, בטח לא אם הוא נשלח בטעות.    

תגובת רשות המסים

דוברת רשות המסים, עידית לב זרחיה מסרה את התגובה הבאה:

• אכן מבצע הגבייה הוגדר כנושא שעומד בראש סדר העדיפויות ובהתאם לכך, מוקצים משאבי המשרדים האזוריים. יחד עם זאת, המשרדים הונחו וכך הם אף פועלים, להמשיך בפעילות השוטפת ובפרט לתת מענה לכל עניין או בעיה דחופה.

•  במבצע מס וחלילה ב' לא ננקטו עדיין כל אמצעי אכיפה קשים, כמו תפיסה פיזית של כלי רכב ורכוש, ולכן שום כלי רכב לא נלקח מבעליו. אנו נמצאים עדיין בשלב בו ניתנת לחייבים הזדמנות לשלם את חובם ללא ביקור המעקלים. במקרה המצויין בכתבה מדובר בחייב שקיבל התראות על חובו ולאחר מכן הוטלו עיקולים רישומיים בלבד על רכבו וחשבונו כדי להבטיח תשלום החוב. כך שבניגוד לניטען לא בוצע אצלו שום עיקול פיזי של רכוש.

• באופן כללי,במכתב שנשלח לחייבי המס, הובא לידיעתם גובה חובם תוך דרישה לתשלומו המיידי. כמו-כן, זומנו החייבים למשרדי מס מקרקעין ביום הקבוע במכתב, זאת באם הם חולקים על גובה החוב הנקוב במכתב. במקביל, ננקטו הפעולות הבאות לגבי חלק מהחייבים:

1. בוצעו "הדבקות" בבתי החייבים - הדבקת התראה על דלת הבית של הנישום כהודעה אחרונה לחייב לפני "תפיסת" נכסיו.
2. הוטלו "עיקולים מינהליים" (רישומיים בלבד) על כלי רכב ונכסים של חייבים.

מטרת פעולה זו, הינה למנוע מהחייב להבריח את נכסיו על ידי מכירתם. כך שאם לא יסדיר את חובו בהמשך, ניתן יהיה לתפוס נכסים אלה.

•  משרדי מס מקרקעין תוגברו בכח אדם נוסף לטובת המבצע. על אף האמור, בעקבות היענות הציבור למבצע, אכן נוצרים תורים במשרדים. יצויין כי מדובר בחייבים ותיקים שהיה עליהם להסדיר את חובם זה מכבר ורק "המבצע" גרם לבואם למשרדים. יובהר, כי במסגרת הפנייה בכתב לחייבים, בוצעה חלוקה של מועדי זימון החייבים למשרדים על מנת למנוע היווצרות תורים ארוכים.