שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    ערב ההתנתקות: הורחבה הגדרת ה"הסתה"
    ספק אם החוק יעבור בכנסת, אך רבים רואים בעיתוי שבו הוצע התיקון לחוק ניסיון לסתימת פיותיהם של מתנגדי ההתנתקות. על פי התיקון לחוק, די באפשרות סבירה בהתרחשות מעשי אלימות בעקבות התבטאות של אדם כדי להעמידו לדין. היועץ המשפטי לממשלה מדגיש: "לא אפעיל את מערכת האכיפה אלא במקרים חריגים"

    משרד המשפטים השלים את הכנת הצעת החוק לתיקון חוק ההסתה והוא יובא לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה. כך נודע בכנס שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה בסוף השבוע.

     

    ספק אם החוק יוכל להשיג את הרוב הדרוש לו בכנסת. רבים רואים בתיקון לחוק, בעת הזאת, ניסיון לסתום את פיותיהם של המתנגדים לתוכנית ההתנתקות.

     

    היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הסביר כי מועד התיקון לחוק עלול להתפרש כנקיטת עמדה פוליטית, והודה כי דעתו אינה נוחה מהעיתוי: "דווקא המציאות הנוכחית עוררה התלבטויות לגבי התיקון, אותו היינו מבצעים בלב שלם יותר בתקופה רגועה יותר. התיקון נכון ונדרש, אבל במצב הנוכחי הוא בעייתי בגלל הקונוטציה והפרשנות שתתקבל לכך. אבל אנחנו מצויים בשלב מתקדם של ההתנתקות, הדיון הציבורי והטיפול בהתנתקות מלווים בתופעות לא קלות של ביקורת שגולשת גם לתחומים שהם בטיפול של מערכת האכיפה. הקושי של המערכת עם תופעות כאלה הוא רב".

     

    כיום, לא ניתן להעמיד לדין אדם על פי חוק ההסתה, אלא אם התביעה יכולה להוכיח כי יש אפשרות ממשית שהקריאה שהושמעה תביא בפועל למעשה אלימות.

     

    בתיקון לחוק מוצע כי די באפשרות סבירה בהתרחשות מעשי אלימות בעקבות הקריאה, כדי להעמיד אדם לדין. החוק מבחין בין שני סוגים של פרסומים אסורים של הסתה לאלימות: האחד קריאה ישירה לביצוע מעשה אלימות, והשני – פרסום דברים שאינם קוראים במישרין לאלימות, אך יש בהם משום שבח, עידוד והזדהות עם מעשי אלימות.

     

    "אנחנו נמצאים לפני אחת התקופות הקשות ביותר לדמוקרטיה ולפני התהליך הקשה ביותר מבחינת החברה. היו מספר דיונים במשרד, המצב הוא שאין מספיק כלים להתמודדות. אנחנו נמצאים בדקה שלפני", אמרה שרת המשפטים, ציפי לבני.

     

    עו"ד שי ניצן, המשנה לפרקליט המדינה ומי שעומד בראש היחידה החדשה לטיפול בהסתה במשרד המשפטים, הוסיף: "לטעמנו, החוק כיום אינו מספיק. שאלת העיתוי אמנם אינה פשוטה אבל הצענו במשרד המשפטים תיקון לחוק כבר לפני שלוש שנים".

     

    פרופ' מרדכי קרמינצר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, שהשתתף גם הוא בפאנל, אמר: "האיסור הקיים אינו מוצלח לטעמי וראוי שיתקנו אותו, אבל אני מפקפק אם העיתוי הזה הוא מוצלח. התיקון הזה ילווה במהלך קריאות מכיוון פוליטי מסוים ולכן הוא חשוף לטענה שזהו תיקון שבא לפגוע במחנה פוליטי וגם אם כולם ישוועו – זה לא יעזור ובאוזן הציבורית קשה שהיא לא תזכה לאהדה".

     

    "הערכים המוגנים הם שונים", הסביר מזוז. "הסוג הראשון הוא של קריאה מפורשת. האיסור נועד להגן על שיח דמוקרטי בלתי אלים, על מאבק רעיוני ודיאלוג ציבורי לא אלים, על מניעת זיהום של השיח הציבורי ומניעת אווירה שמאיימת על החברה ועל מנהיגיה. לעומת זאת, בביטויים עקיפים שאינם מתייחסים ישירות לאלימות, התכלית העיקרית היא להגן על מניעת אלימות ולכן כאן יש פוטנציאל של הגבלת חופש הביטוי וצריך לרסן את האיסור על ידי אינטרס נגדי".

     

    פרופ' מרדכי קרמינצר אמר: "יכול להיות שבאווירה של היום, קריאה של אישיות בעלת מעמד לרצוח את ראש הממשלה – בית משפט יגיד שאפשר באופן ממשי שייעשה בעקבותיה מעשה של אלימות. יש היום ללא ספק אנשים שהחליטו לרצוח את ראש הממשלה וההגנה העיקרית עליו תהיה פיזית ועל ידי ניסיון לשים יד על אותם אנשים. המבחן ההסתברותי הוא בעייתי, כי הוא מזמין את בתי המשפט להיכנס למשחק הספקולציות הפרוע. יש פה שאלה, אם ביטוי אחד הוא מרכז הכובד וממנו אנחנו חוששים, או שמא מיצירת אקלים ואווירה. אני חושב שהחשש אינו מהתבטאות יחידה".

     

    ראש ממשלה לא צריך לקרוא על הקיר 'לילי מחכה לך'

     

    מזוז חזר על דברים שהשמיע לא אחת, לפיהם הוא רואה בזירה הציבורית-חברתית את המקום העיקרי להתמודדות עם ההסתה לאלימות ולסרבנות: "המדיניות היום היא של ריסון מובהק. אני לא אפעיל את מערכת האכיפה אלא במקרים חריגים. אני סבור שהזירה העיקרית של התמודדות עם הסתה לסרבנות ולאלימות היא ציבורית, חברתית וחינוכית. זה ויכוח שגולש לעיתים מעבר לוויכוח דמוקרטי מקובל. הגישה שלי היא שלא צריך לנקוט בשימוש בחוק הפלילי אלא במקרים חריגים וקיצוניים, בלי קשר ליכולת הפורמלית לעשות זאת. גם אם החוק יתוקן – אין כוונה להתחיל להעמיד לדין ולפתוח בחקירות באופן סיטונאי", אמר מזוז.

     

    מזוז הוסיף כי הוא רואה בתיקון לחוק ההסתה דווקא ניסיון להגן על חופש הביטוי, למרות שבעיני רבים הדבר יכול להישמע מופרך. "אני רואה את התיקון הזה, באופן מהותי, כחיוני להגן על חופש הביטוי. הנזק העיקרי של הביטוי האלים הוא פגיעה בחופש הביטוי כמייצג את שוק הדעות שבו כל אחד אומר ומחליט מתוך רצון פנימי ולא מתוך שכנוע אלים ומתוך אילוץ".

     

    מזוז אמר, כי הוא מאמין שמרבית הקריאות הנשמעות כיום בחברה לא יהוו קריאה ישירה לעשיית מעשה אלימות, "אבל יש מסר חברתי חשוב, שאמירה כזו אינה לגיטימית. אותי מטרידה יותר התחושה, איך ייתכן שמישהו אומר לרצוח את ראש הממשלה? לאנשים קשה לחיות עם האווירה הזאת, עם השיח הציבורי האלים הזה. יש פה גם עניין של כבוד האדם. ראש ממשלה לא צריך לקרוא על הקיר 'לילי מחכה לך'. האם זה מייצג את חופש הביטוי של מדינת ישראל, שבו היא מתגאה מול אירופה וארצות הברית"? 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רויטרס
    מזוז. אי נוחות
    צילום: רויטרס
    צילום: גיל יוחנן
    "ראש הממשלה לא צריך לקרוא על הקיר" (ארכיון)
    צילום: גיל יוחנן
    צילום: אלכס קולומויסקי
    לבני. אחת התקופות הקשות
    צילום: אלכס קולומויסקי
    צילום: אלכס קולומויסקי
    קרמניצר. החוק לא יזכה לאהדה
    צילום: אלכס קולומויסקי
    מומלצים