שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    בעקבות הביקורת: נייקי חושפת מידע על מפעליה
    לאחר שנים בהן ספגה טענות לניצול עובדים, חושפת נייקי שמות ואתרים של יותר מ-700 מפעלים, ומודה כי בחלקם מתקיימים תנאי העסקה פוגעניים
    אחרי שנים של טענות לניצול עובדים במפעלי נייקי, חושפת החברה לראשונה שמות ואתרים של יותר מ-700 מפעלים המייצרים את נעלי הספורט שלה, הביגוד ומוצרים אחרים. החשיפה מהווה חלק מדו"ח האחריות התאגידית שפרסמה נייקי היום (ד'). בכך הופכת נייק ליצרנית הביגוד הגדולה הראשונה שחושפת מרצון את כל שרשרת האספקה שלה.

     

    בדו"ח מודה נייקי כי בחלק מהמפעלים שלה מחוץ לארה"ב מתקיימים תנאי העסקה פוגעניים, שכוללים בין השאר הטרדות פיזיות ומילוליות, מניעת גישה לשירותים ולמי שתייה, וחיוב עובדים לעבוד שעות נוספות.

     

    נייקי חושפת בדו"ח את שמותיהם של 124 מפעלים בסין, 73 מפעלים בתאילנד, 35 בדרום קוריאה, 34 בויאטנם, ומפעלים נוספים באסיה, דרום אמריקה, אוסטרליה,
    קנדה, איטליה, מקסיקו, טורקיה וארה"ב. הדו"ח מפרט גם את ממצאיה של ביקורת שערכה נייק ב-569 מפעלים בשנים 2003 ו-2004.

     

    בביקורת נמצא כי ברבע ממפעלי החברה בדרום אסיה התרחשו מקרים של "יחס פוגעני" מילולי או פיזי לעובדים, וכי ב-25% עד 50% ממפעליה באזור הוגבלה גישתם של העובדים לשירותים ולמי שתייה במהלך יום העבודה. בנוסף, מצאה הביקורת כי ביותר ממחצית מהמפעלים בדרום אסיה וביותר מ-25% ממפעלי החברה בכל העולם עבדו העובדים כ-60 שעות נוספות בשבוע. ביותר מ-10% מהמפעלים שנבדקו סירוב לעבוד שעות נוספות גרר עמו ענישה מסוג כלשהו.

     

    במשך שנים דרשו פעילים מנייק ומחברות גדולות נוספות לחשוף את מיקום המפעלים שלהן, כדי לאפשר למשגיחים בלתי תלויים להגיע למפעלים ולהעריך את תנאי העבודה במקום. התאגידים נמנעו מלפרסם את המידע, בטענה כי במפעלים נמצאים הסודות המסחריים שלהם, וחשיפת מיקומם עלול לגרום להדלפת הסודות למתחרים.

     

    דובר נייק, לי ויינסטיין, אמר כי למרות הסיכון התחרותי, "אנו מעוניינים בצעד זה אם החשיפה תסייע בהנעת התעשייה קדימה בהתייחסות לסוגיות המקומיות". ה"סוגיות המקומיות" האמורות הן ההאשמות שהושמעו כנגד נייק ואחרות בנוגע לתנאי העסקה פוגעניים.

     

    עולם העסקים החל בתהליך של אימוץ עקרונות של "אחריות תאגידית", וחברות רבות מקוות שיזכו בלקוחות על ידי שקיפות גדולה יותר. מסקר שנערך ב-2004 על ידי AccountAbility הבריטית עולה כי 72 מ-100 החברות הרווחיות ביותר בעולם מפרסמות דו"חות אחריות תאגידית שנתיים.

     

    לדברי פרופסור דבורה ספאר מבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד, "בעבר, כשכל הדברים האלו התפרסמו, מנהל נייקי אמר "אני לא יודע מה קורה ואני לא יודע שאני צריך לדעת". עכשיו הם הבינו שהם חייבים לדעת".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים