שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    5 עצות לזוכות

    הקפידו על העברית, הורידו את הווליום, תגוונו בתוכניות, השקיעו בילדים - ואל תשכחו להיזכר מדי פעם במה שהבטחתן

    ברכות לזוכות. ועכשיו, אנא קירבו אל המסך ואגל סוד קטון על אוזניכן "קשת" ו"רשת" יקרות: רוב הציבור ממש לא יודע מי אתן ומדוע, ויתרה מזאת – לא אכפת לו. אל תעלבו, בבקשה.

     

    גם אנוכי, לא בדיוק חיית טלוויזיה אבל מוכנה לצפות לפעמים, נדרשתי לתדרוך מהיר של בקיא ממני והוא הזכיר לי ש"רשת" עשתה את הברבשים לדורותיהם, את יאיר לפיד, את "סוף הדרך" ואת "תעביר את זה הלאה". ו"קשת"? את "קחי אותי שרון", דודו טופז, "ארץ נהדרת", "כוכב נולד" וארז טל. הפסדה של "טלעד" במכרז, ככל שזה נוגע לי ולצופים שמבקשים מעט איכות בטלוויזיה שלהם, פירושה שאילנה דיין כרגע הומלסית. הנה נבואה מושכלת: זה ייפתר תוך ימים ספורים.

     

    ועכשיו מה? זכיתם – ובמה נזכה אנחנו, האנשים שהביאו אתכם עד הלום בדבקותם המופתית בכורסה, האנשים שהצמיחו שורשים במקום שעליו נהוג לשבת, האנשים שהסלון שלהם מתהדר בחפץ פולחני רבוע ממנו הם מפיקים הנאה לרוב?

     

    נגד כל הסיכויים, וכיוון שזו שעת חסד שנדיבותם של זוכים נבחנת בה, אני מבקשת חמש בקשות צנועות משתיכן, יצרניות הערוץ הכי מסחרי שיש. אף אחת מן הבקשות שלי לא תעלה לכם אגורה. רק השתדלות ורצון טוב. אם יש, אנא הוכיחו שיש – אני אשמח לצפות ולעקוב ולשבח ולהמליץ.

     

    1. בבקשה, תעשו משהו בעניין העברית הקלוקלת הנהוגה אצל מגישיכם, מנחיכם ואורחי האולפנים שלכם. השפה המדוברת בערוץ 2 מחפירה. היא נמוכת-מצח, מתפקעת מרוב סופרלטיבים חסרי כיסוי, ומחליקה במורד המדרון בו גלשו פעם אורנה דץ ודודו טופז. אין בלשון העילגת הזאת כל חן שהוא, והיא מבטאת זלזול עמוק באינטליגנציה ובהעדפות התרבותיות של צופיכם. האקדמיה ללשון העברית תשמח לסייע לכם בייעוץ, ואם תבקשו יפה, או שתתנו להם שקופית חסות פעם בשנה, אולי תעשה זאת גם ללא תמורה – וכולנו נזכה.

     

    2. אנא, הקשיבו לעצמכם. הקשיבו לעוצמה ההיסטרית של הקדימונים שלכם, להבטחות חסרות הכיסוי הנשפכות מהם – ובעיקר לעוצמת הקול. שתיכן מייצרות טלוויזיה זועקת, מייבבת, צווחת ומתייפחת. כשזר מזדמן נקלע אל המרקע שלכן, הוא מבין מייד שכאן זה העולם השלישי. במדינות מתוקנות יותר הטלוויזיה מדברת בלשון שיחה, לא בלשון צרחה. ובאותה הזדמנות, הקפידו גם על עוצמת הקול של הפרסומות שחלק מתוכניותיכן מהווה אך תירוץ לשידורן. העוצמה בלתי נסבלת.

     

    3. בבקשה, צאו לטייל בארץ. תמצאו בה המוני אנשים טובים שלא מתעניינים כלל בכם ובמלחמותיכם הפנימיות, והם כמהים לטלוויזיה קצת יותר מגוונת מזו שאתם מציעים. טוב, נו, לא בפריים טיים – אבל יש גם שעות אחרות ביממה. יש נושאים שאינכם מטפלים בהם כלל, והדוגמאות רבות: ממוזיקה קלאסית ועד תוכניות-שירות לאזרחים, ממשדר איכותי שדן בספרות (אולי תקחו את רם אורן מ"כאן", שיעשה לכם תוכנית. הוא יודע לשווק ספרות גבוהה ופופולרית באותה מידה של חמדה ובהצלחה גדולה) ועד לתוכנית אקטואליה שאין מצווחים בה אלא רק מדווחים בה.

     

    4. אנא, השקיעו בילדים. לא בחיקוי של ערוץ ההיסטריה לצרכנים נמוכים הקרוי גם ערוץ הילדים, אלא במחשבה על ילדי המחר וצרכני המחר שלהם. ככל שתקדימו להציב בפניהם מסך איכותי, כך תוכלו – ברבות השנים – לעשות טלוויזיה לאנשים חושבים, והרי שתיכן מתהדרות ברצונות שלכן לעשות כן.

     

    5. ולבסוף – תחינה של ממש: שנאתם את המכרז ואת תנאיו. עמדתם בו בגבורה. ידוע לי שמחר עם שחר, כשיפוגו אדי השמפניה מן המסיבות שלכם, תתכחשו לו לחלוטין. אבל אם אפשר בשעת חסד זו לבקש בקשה אחרונה בהחלט, הייתי רוצה לראות אתכם מעיינים בו פעם בשנה, מגרדים בפדחות ואומרים: ואללה? אולי יש בו משהו בכל זאת? כאילו, נשים וכזה? וקול לפריפריה? ויהדות-לייט? וייצוגי קבוצות אוכלוסין? כי באמת יש בו משהו, ואם תשכילו לא לשכוח אותו, תגלו להפתעתכם שכל האוכלוסיות שממש לא בראש שלכם מצטרפות לאחוזי רייטינג רבים וטובים. אז אנא, שובו ועיינו במכרז – רק כי זה כדאי לכם. בהצלחה, ושתהייה לכולנו טלוויזיה טובה מכפי שהיתה עד הלום.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הקשיבו לעצמכם. אבי ניר, מנכ"ל "קשת"
    וגם אתם שם ב"רשת"
    לאתר ההטבות
    מומלצים