שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מכת המדינה החדשה - הלנות שכר
    פעילי ארגון קו לעובד, ועורכי דין המייצגים עובדים במצוקה: אלפי עובדים ישראלים במגזר הפרטי סובלים מהלנת שכר ומספר התלונות גדל אשתקד ב-100%; טוענים: לרבים מהמעסיקים יש כסף לשלם, אבל הרשויות אינן יוצרות הרתעה. תמונת מצב

    עד לפני כעשרה ימים, היו עדיין כעשרת אלפים מעובדי הרשויות המקומיות ללא שכר או חלק ממנו. חג הפסח שעמד בשער זרז את העברת התשלומים לרוב העובדים, אולם נותר סימן שאלה גדול האם אכן נפתרה בעיית הלנת השכר ברשויות. שכן זה קרוב לשנתיים שרשויות מעכבות שכר לרבבות עובדים במשך חודשים. 

     

    מתברר כי עובדי הרשויות לא לבד. בארגון 'קו לעובד' המסייע לעובדים במצוקה, טוענים, שהם מוצפים גם בפניות של עובדים מהמגזר הפרטי, שמתלוננים שהם עובדים בלא שכר.

     

    האם יש במשק הישראלי "אופנה" מכוערת של הלנת שכר? בניגוד להלנות השכר ברשויות, שההסתדרות ומשרד הפנים עוקבים ובודקים את היקפן, אף גוף אינו מחזיק בסטטיסטיקה כוללת על היקף ההלנה במגזר הפרטי.

     

    במשרדי 'קו לעובד' התקבלו במהלך שנת 2004 כ-3,000 תלונות של עובדים ישראלים שטענו שהלינו את שכרם. "רוב-רובן של התלונות נמצאו מוצדקות", אומרת יו"ר הארגון, חנה זוהר, "יתרה מזאת: להערכתי, רק כ-20% מהעובדים שאינם מקבלים שכר פונים אלינו, כך שבפועל היו לפחות 15,000 מקרים כאלה, לא כולל עובדים זרים".

     

    מספר התלונות שהוגשו ל'קו לעובד' עלה אשתקד בכ-100% לעומת שנת 2003. "התופעה הולכת ומחמירה", אומרת זוהר, "כמעט בכל יום אנו שומעים על מעסיקים שמפעילים תרגילים שונים כדי לא לשלם שכר".

     

    אלו תרגילים?

     

    "יש עובדים שעוזבים את מקום העבודה שלהם, או מפוטרים, ומגלים שלא קיבלו את המשכורות האחרונות. כשהם דורשים את שכרם, המעסיקים מטרטרים אותם בלך ושוב. יש מעסיקים, שמפטרים את העובד אחרי תקופה קצרה, ואז אומרים: 'עשית עבודה גרועה', ומסרבים לשלם. יש מקומות שבהם מטילים על העובד כל מיני 'קנסות' פיקטיביים, וגוזלים שליש או חצי משכרו. ויש מקומות שמודיעים לעובדים חדשים, 'בשבועות הראשונים תהיה מתלמד ותעבוד בלא שכר.

     

    "יש מקומות שבהם כל העובדים מגלים פתאום ב-10 בחודש שאין משכורת. זה קורה הרבה במפעלים קטנים, בעיקר בפריפריה. לפעמים המעסיק מתייצב מול העובדים ומודיע: 'עקב מצבו הכלכלי הקשה של המפעל, המשכורת תתעכב קצת', ואחר כך הם מחכים שבועות וחודשים".

     

    מדוע התופעה קיימת, ומדוע היא מחמירה?

     

    "החברה הישראלית נעשית חסרת בושה יותר. למעסיקים יש ביטחון, כי הם מרגישים שכולם בעדם. הגישה השלטת היום היא שהמעסיקים הם מחוללי הצמיחה, הם 'נותנים' לנו תעסוקה, ואנחנו צריכים להודות להם ולא להטריד אותם בזוטות. בנוסף, המעסיקים מנצלים את העובדה, שהשכבות החלשות נעשות עניות עוד יותר".

     

    מה הקשר לעוני בשכבות החלשות?

     

    "העובדים כל כך חוששים מפיטורים, שאם לא משלמים להם הם מעדיפים להיות 'אנשים טובים': להמשיך לעבוד, לשתוק, ולהמתין לשכרם. המעסיקים מודעים לכך, ומנצלים זאת".

     

    "השבוע התקשרה אלי אישה שעבדה בחברת כלשהי, לא קיבלה שכר חצי שנה, ולא העזה להתלונן. בסופו של דבר, בעלה אמר לה, 'זה לא יכול להימשך כך', והיא עזבה את מקום העבודה. הוא ידע שזה מה שיקרה, אבל לא הצליח לשאת יותר את הבושה".

     

    המעסיקים לא מפחדים מסתבכות משפטית?

     

    "הם אמורים לפחד. החוק מאפשר לבתי המשפט לחייב את המעסיקים לשלם לעובד פיצויים גדולים. אבל יש מרחק בין המציאות והתיאוריה: בתי המשפט כמעט ואינם מחייבים לשלם פיצויי הלנה. לכאורה, הלנת שכר היא גם עבירה פלילית על חוק שכר המינימום, אבל משרד התמ"ת אינו מטפל בתלונות על הלנת שכר (ראה מסגרת)".

     

    איזה מין מקומות עבודה מלינים שכר?

     

    "המקומות הגרועים ביותר הם אלה שיש בהם תחלופה גבוהה של עובדים, כמו קייטרינג או סוכנויות מכירות. יש עסקים, כמו מכירות, שממש מבוססים על הלנת שכר. המעסיקים מנצלים את הלהט של הסוכנים החדשים, מבטיחים להם אחוזים מהמכירות, ושוכחים' לשלם את השכר השוטף, ובסוף הסוכנים מוכרים פחות ממה שחשבו ויוצאים קרחים מכאן ומכאן.

     

    "ואולם, התופעה קיימת ברוב הענפים. עד לאחרונה חשבנו שהיא אופיינית לעסקים פרטיים קטנים ולחברות כוח אדם. ואולם, לאחרונה אנחנו מקבלים פניות רבות מעובדים בחברות רווחיות שנסחרות בבורסה, כמו החברות הסלולריות, רשתות השיווק ורשתות המזון המהיר".

     

    האם יש בכלל קשר בין הלנת שכר למצוקה כלכלית של העסק?

     

    "אין שום קשר, ואנחנו בודקים בקפידה את מצב המעסיקים המלינים. בכלל, אם המשק אכן יצא מהמיתון וצמח, הרי שניתן היה לצפות שמספר ההלנות יקטן, אבל בפועל הוא גדל מאוד.

     

    "ואולם, אחד הדברים שנוכחנו בהם הוא, שהמעסיקים שפוגעים בעובדיהם פוגעים גם בלקוחות ובספקים שלהם. לא בגלל מצב כלכלי, אלא בגלל מנטליות מסוימת, מוסר ירוד, בגלל שהם מתרגלים לקחת בלי לתת בתמורה. חברות המידע העסקי מודעות לכך, ולכן הן נמצאות אתנו בקשר ואוספות מידע על הלנות שכר, כדי להזהיר גם את הספקים ובעלי החוב".

     

    כיצד אתם מסייעים לעובדים שפונים אליכם?

     

    "אנחנו מפעילים מרכז מידע בנושא זכויות עובדים. אנחנו מספקים ייעוץ משפטי, אבל מנסים לחסוך לעובדים את ההליכים הארוכים בבתי הדין. אנחנו קודם כל שולחים מכתבי דרישה לקבלת הכסף. ברוב המקרים, כשמדובר בעובדים ישראלים ולא בזרים, זה מספיק: המעסיקים נבהלים ומשלמים.

     

    "כשהמעסיק מתעקש לא לשלם, אנחנו תובעים אותו, ואחרי שאנחנו מנצחים, אנחנו מוסיפים את שמו לרשימה שמתפרסמת באתר האינטרנט שלנו. אנחנו רוצים שאנשים ידעו את שמותיהם של המלינים, לא יעבדו אצלם, לא יספקו להם סחורה ולא יקנו אצלם. זאת האכיפה הטובה ביותר".

     

    ל"רשימה השחורה" של קו לעובד הקש כאן.

     

    "הבעלים מפליג ביאכטה, העובדים רעבים"

     

    עורכת הדין גלילה הורנשטיין, המייצגת עובדים בחברות שבהליכי פירוק, סייעה בשנה שעברה לכ-3,800 עובדים, שמקומות עבודה בשלבי קריסה הלינו את שכרם. לדבריה, "99% מהחברות שנמצאות בהליכי פירוק, בכל הענפים, מתחמקות מתשלום שכר".

     

    הן יכולים לנהוג אחרת?

     

    "ודאי שכן. רבים מהמעסיקים מגישים בקשה להקפאת הליכים בעסק ב-8 בחודש. מדוע? כדי לא לשלם שכר ב-10 לחודש. הרבה מהמעסיקים שמפסיקים לשלם אינם חדלי פירעון. יש להם כסף, והם פשוט מושכים זמן על חשבון העובדים והספקים. הם יודעים שלמע"מ ולבנקים הם חייבים לשלם, אחרת הם ילכו לכלא. כשהעובדים מתלוננים בפניהם על ההלנה, הם צוחקים להם בפנים. אבל כשאני שולחת להם מכתב ומאיימת בהליכים, הם נכנסים למשא ומתן, ובסופו של דבר חלקם משלמים.

     

    "הבעיה האמיתית היא כשהמעסיק מרים ידיים ומבקש הקפאת הליכים. במקרה כזה, כשמעסיק מצהיר בפני בית המשפט בעצמו שאינו יכול לשלם שכר, האיומים שלי אינם עוזרים. כל מה שאני יכולה לעשות הוא לבקש שבית המשפט ימנה לחברה מפרק, כיוון שאחרי שהחברה פורקה העובד יכול לקבל חלק מהשכר האבוד מהביטוח הלאומי. הבעיה היא, שההליך לפירוק חברה בקשיים נמשך חודשים ושנים, ובינתיים העובדים לא מקבלים דבר".

     

    כיצד הם מסתדרים?

     

    "הם לא מסתדרים. אתה קורא את הכתבות על העוני במדינה, לא? הם חלק מזה. חלקם אוכלים בבתי תמחוי וחיים בזבל. חלקם מוצאים עבודה חדשה, לרוב בשכר נמוך מאוד.

     

    "מה שמרתיח אותי, היא העובדה שהעובדים, וגם הביטוח הלאומי, מסבסדים את מחיר הניהול הכושל של החברות שקרסו. המנהל נכשל, העובדים נדפקים, ואני לא בטוחה שנעשו חקירות כדי למצוא מי אשם בכך. אז נכון, שעכשיו חוקרים את טל יגרמן איך קרסו החברות שניהל, אבל יש עוד מאות כמוהו, שמסתובבים בחופשיות וממשיכים לעשות כסף.

     

    "העובדים תמיד מתקשים להבין, איך זה, שבזמן שהם רעבים, בעלי המניות והמנהלים של החברה שקרסה ממשיכים לנסוע ביאכטות ולאכול סטייקים במסעדות יוקרתיות. אני לא תמיד מצליחה להסביר להם, שככה זה עובד".

     

    יש בעלים שמשלמים לעובדים מכספם הפרטי, מרצונם?

     

    "פה ושם אני נתקלת באנשים בעלי מצפון שמשלמים. יגאל כהן אורגד שילם לעובדי דקו מכיסו, ואברהם שפירא שילם לעובדי שטיחי כרמל. אבל הם בגדר יוצא מהכלל שמעיד על הכלל. והכלל הוא לא טוב".

     

    לשכות המסחר: "תופעה לא מוכרת"

     

    נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, רואה את הדברים בצורה שונה מאוד מכפי שרואים אותם ב'קו לעובד'. "לא בדקנו את השאלה, אם יש הלנות שכר במגזר הפרטי", אומר לין, "ואולם, אני לא מכיר אפילו חברה פרטית אחת שמפגרת בתשלום שכר. בניגוד לגופים הציבוריים, כל חברי איגוד לשכות המסחר מקפידים מאוד על מוסר התשלומים".

     

    "חברות פרטיות חוששות מאוד מתביעות עובדים", אומר לין. "בצדק, כמובן. תשלום שכר הוא חובה קדושה, וכל ארגון וארגון חייב לשלם.

     

    "אם אכן יש מעסיקים שמלינים שכר, כל עובד יכול להגיש בקלות תביעה בבית הדין לעבודה. הליך התביעה בבית הדין הוא פשוט, מהיר וזול מאוד. הסנקציה נגד הלנת שכר היא קשה: למרות שמדובר בעבירה אזרחית ולא פלילית, מי שאינו משלם צריך להחזיר את הכסף בריבית מאוד גבוהה".

     

    האם אין עובדים שאינם מקבלים שכר אך אינם פונים לערכאות, מחשש שיפוטרו?

     

    "קשה לי להאמין. רוב העובדים אינם חוששים מהמעסיקים שלהם".

     

    האם אין הלנת שכר בחברות כוח אדם?

     

    "חברות כוח אדם מקפידות במיוחד לשלם שכר בזמן. חברת כוח אדם שאינה משלמת תאבד את לקוחותיה. הלקוח רוצה עובדים מרוצים, ואם הוא מגלה שהחברה הלינה את שכרם, הוא יחשוב שמדובר בחברה לא אמינה, ולא ישכור אותה יותר".

     

    מה המצב בעסקים הקטנים?

     

    "ייתכן שאצלם באמת יש קושי לשלם שכר. צריך לזכור, שיש עסקים קטנים שנאבקים על קיומם, שצריכים לשלם למע"מ עוד לפני שהרוויחו משהו, שהלקוחות לא תמיד משלמים להם ושהספקים ושבעלי החוב עומדים על צווארם. אבל זאת בעיה אובייקטיבית, והיא קיימת בכל מקום בעולם".

     

    "בעולם מטפלים בהלנות השכר בחומרה"

     

    האם תופעת ההלנות אכן קיימת גם במדינות מתועשות אחרות? זוהר טוענת שלא: "משיחותי עם אנשים בארה"ב ובאירופה, אני שומעת שמשרדי העבודה ובתי המשפט במערב מטפלים בהלנות שכר במלוא חומרת הדין, והמעסיקים מפחדים ואינם מלינים שכר".

     

    סהיזוי טומודה, בכירה בארגון העבודה הבינלאומי (ILO) אומרת: "הלנות השכר נפוצות בעולם השלישי. אין לנו כל מידע על הלנות במדינות מתועשות, אך זה אינו אומר שהן אינן קיימות. עובדה שלא היה ידוע לנו על הלנות שכר בישראל, עד שסיפרת לי על כך".

     

    ואולם, טומודה יכולה להעיד שהמצב בארצה - יפן - שונה לחלוטין מהמצב בארץ. "מהיכרותי המעמיקה עם שוק העבודה היפני, אני יכולה לקבוע בוודאות, שעסקים יפנים שאינם פושטי רגל לעולם אינם מלינים שכר", אומרת טומודה.

     

    לבריה, "גם בעל עסק יפני שפושט את הרגל מוכר את כל נכסיו, המכונות, המשרדים, הקרקע והציוד, לפני שהוא מפסיק לשלם לעובדים. רובם הגדול ימכרו גם חברות אחרות הנמצאות בבעלותם וגם את ביתם הפרטי, רכבם הפרטי ורכושם האישי, לפני שהם יפסיקו לשלם לעובדים".

     

    האם החוק היפני מחייב אותם לנהוג כך?

     

    "חלקם חייבים לנהוג כך, כיוון שמרבית העסקים הקטנים ביפן אינם רשומים כחברות בע"מ, והחוק מחייב אותם להעמיד את רכושם האישי כערבות לעסק. ואולם, גם אנשי עסקים גדולים פועלים כך, בגלל הלחץ החברתי. החברה היפנית אינה סובלת מצב שבו אדם חי בעושר וחייב כסף לזולתו. קשה להם לחיות מבלי לשלם את חובותיהם, במיוחד השכר".

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום חייו זיו
    זוהר: "עלייה של 100% בתלונות"
    צילום חייו זיו
    טומודה: "ביפן הבעלים מוכר את ביתו"
    לין: "חברות כ"א מקפידות במיוחד"
    מומלצים