שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מחקר: סין השתכללה מאוד במאמציה לצנזר את האינטרנט

    קבוצת חוקרים מאוניברסיטאות מובילות בארה"ב קובעים כי סין מבצעת את הצנזורה היעילה והמתוחכמת ביותר באינטרנט. כלי הסינון, המותקנים במספר נקודות, בהן גם מנועי חיפוש, מאפשרים 'להעלים' לגמרי את התוכן, במקום להחליף אותו בהודעה שמסבירה כי מדובר בתוכן האסור לצפיה

    מאמצי הממשלה הסינית לשלוט על האינטרנט הפכו מתוחכמים יותר, ומאפשרים לה לחסום בהצלחה גילויים של התנגדות פוליטית ברשת, כך מגלה מחקר שפורסם ביום חמישי. המחקר נערך על ידי OpenNet Initiative, גוף של אוניברסיטת טורונטו, אוניברסיטת הארוורד ואוניברסיטת קיימברידג', העוסק בחקר ההשפעות של תופעת סינון התכנים, הצנזורה והרדיפה הפוליטית באינטרנט על ידי רשויות ממשל שונות בעולם. הפרויקט ממומן על ידי מכון Open Society של ג'ורג' סורוס.

     

    על פי המחקר, רמת הדיוק של אמצעי הסינון גבוהה במיוחד. הממשל הסיני מצליח כיום לסנן תכנים קריאות ספציפיות למתן עצמאות לטיבט, מבלי לחסום את כל ההתייחסויות באינטרנט לעניין טיבט, שאינן נוגדות למאבק על עצמאותה. כמו כן, הרשויות חוסמות ביעילות דיונים אודות תנועת הפאלון גונג, המנהיג הרוחני של הטיבטים, הדאלי למה, מאורעות כיכר טיאננמן ונושאים רגישים אחרים.

     

    כדי להבטיח את הצלחת אמצעי הסינון נדרש שיתוף פעולה בין סוכנויות ממשל רבות ואלפי עובדים במגזר הפרטי והציבורי. גורמים אלה מעורבים בחסימה בכל הרמות של גישה לאינטרנט: החל מהתשתית הפיזית, וכלה בבתי הקפה אינטרנט בחרבי המדינה, באמצעותם מתחברים אזרחים רבים בסין לרשת.

     

    "הגולש הסיני לא יודע מה אינו יודע"

     

    המחקר מגלה, כי המספר הרב של אנשים וגופים שעוסקים במשימה מאפשר להתאים את הכלי הסינון גם לכלי ביטוי מקוון חדשים יחסית, כמו בלוגים.

     

    "סין נחלה את ההצלחה הגדולה ביותר בעולם בכל הנוגע לסינון תכנים באינטרנט, זאת, למרות השינויים הטכנולוגיים המהירים בתחום", אמר ג'ון פאלפריי, אחד מעורכי המחקר, המכהן כמנהל מרכז ברקמן לאינטרנט ולחברה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת הארוורד.

     

    בערב הסעודית, למשל, מתבצע הסינון באופן מתוחכם פחות. כל תעבורת המידע מועברת דרך סוכנות מרכזית אחת, המנטרת את התכנים. גולשים המנסים לגשת לאתר אסור, מקבלים הודעה שהוא חסום, מציין פאלפריי. "סין הרבה יותר מתוחכמת. הגולש הסיני לא יודע מה אינו יודע. זה הרבה יותר יעיל מאשר מצב שבו הגולש יודע מה נאסר עליו לראות".

     

    לדבריו, כלי הסינון, המותקנים במספר נקודות, בהן גם מנועי חיפוש, מאפשרים 'להעלים' לגמרי את התוכן, במקום להחליף אותו בהודעה שמסבירה כי מדובר בתוכן האסור לצפיה. למשל, ענקית החיפוש גוגל הודתה כי מנוע חיפוש החדשות הסיני שלה - שעלה לרשת בגירסת ניסיון בסתיו שעבר – אינו מציג תוצאות מאתרים שנאסרו על ידי הממשל. החברה טוענת כי עשתה זאת על מנת שהגולשים לא ימצאו עצמם לוחצים על קישורים שאינם מובילים לשום מקום, מאחר והסינים סיננו את התכנים הללו.

     

    שרתי הפרוקסי משמשים לעקיפה

     

    סין, שאוכלוסיית הגולשים בה היא השניה בגודלה בעולם, לאחר ארה"ב, מקדמת את השימוש ברשת בקרב עסקים ומוסדות חינוך, ובמקביל, מגבילה את הגישה לאתרים העוסקים בנושאים שהממשלה הקומוניסטית מתייחסת אליהם כאל בעייתיים, ועוסקים למשל בהתנגדות פוליטית, פורנוגרפיה ועוד.

     

    אך גולשים רבים מצליחים לעקוף את הסינון והמגבלות, ולהגיע לאתרים האסורים, בין השאר באמצעות שימוש בשרתי פרוקסי, המאפשרים להם להסוות את מיקמום האמיתי. שרתי הפרוקסי הללו הם שאיפשרו לחוקרים, שנמצאים מחוץ לגבולות סין, לגלות כיצד מוצגים אתרים שונים מתוך המדינה. הם נעזרו גם במתנדבים המתגוררים בסין עצמה, על מנת שיבצעו מחקרים מעמיקים יותר.

     

    החוקרים השתמשו בכלי תוכנה וחומרה שנקראים "סניפרים" (Sniffers או מרחרחים), על מנת לנטר את התעבורה ברשת, ולנסות להעריך באיזו נקודה מתבצע

    הסינון עצמו. הבדיקות שנערכו קובעות, בין השאר, כי סינון התכנים מתבצע לרוב על בסיס מילות מפתח מסוימות המופיעות באתרי אינטרנט, ולא על פי כתובת IP או שם מתחם מסוים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: איי פי
    הדאלי למה. אסור להזכיר ברשת
    צילום: איי פי
    מומלצים