שתף קטע נבחר
 

יוצאים מהדיכאון: כל הדרכים לעשות את זה

לכבוד היום השנתי למניעת דיכאון, החל היום: מזיגמונד פרויד אבי הפסיכותרפיה, ועד התרופות החדישות - הטיפול בדיכאון הולך ומשתכלל עם השנים וההצלחות המרשימות מדברות בעד עצמן: החולים חוזרים לשיגרת החיים, והמחלה הנפשית כבר אינה "בושה". הכל על הדרכים לצאת מהדיכאון מהר

הופעת הפרוזאק בשלהי שנות השמונים חוללה מהפיכה של ממש בטיפול בדיכאון. המנגנון החדש שנמצא כמסייע להשאיר את המעביר העצבי "סרוטונין" זמן רב יותר בין סיבי העצב, הביא להצלחה כה מסחררת, עד כי גם אלה שלא ענו על הקריטריונים הפסיכיאטריים לדיכאון החלו לצרוך את "הגלולה השמחה". תופעות הלוואי והאכזבות לא איחרו להגיע, והפסיכיאטרים נזעקו להזהיר: פרוזאק אינה תרופת פלא.

 

הטיפול בדיכאון כולל מספר מרכיבים: תרופות, פסיכותרפיה, תמיכה סוציאלית ובמקרים קשים – גם נזעי חשמל. בלא התמיכה הנפשית בחולה, הצלחת הטיפול התרופתי מוגבלת, והחולה לא תמיד מצליח לחזור לשגרת חיים רגילה. הטיפול הנכון בדיכאון, הוא טיפול כוללני המתייחס לכלל המרכיבים הללו.

 

על הספה

 

זיגמונד פרויד היה אבי הפסיכותרפיה, וממנו צמחו אסכולות שונות שפיתחו את השיטה. הפסיכותרפיה של היום לא נראית כמו דרך הטיפול בה נקט פרוינד, והנטייה היום היא לגעת בדברים שקורים לנו כאן ועכשיו, ופחות באלמנטים מהעבר בהם עסק פרויד. פעמים רבות, מתייחס הטיפול לקשר בין המטפל והמטופל, כדרך ללימוד על הקורה לחולה בעולם החיצוני.

 

חלק מהמטפלים נצמדים לאחד מזרמי הפסיכותרפיה, אחרים משלבים זרמים שונים ומסגלים אותם גם למטופל עצמו, למצבים או לסיטואציות שונות במהלך הטיפול. לעיתים, הטיפול הוא קצר וממוקד, מתוך הרצון להוציא את החולה כמה שיותר מהמצב הדכאוני. וכך לעיתים נמשכת פסיכותרפיה 10-12 טיפולים בלבד.

 

אולם לא כל חולה דיכאון מתאים לטיפול פסיכותרפי. ראיון פסיכיאטרי מקיף, מגלה למטפל מה המשאבים העומדים לרשות החולה. הפסיכותרפיה נועדה לתקן את העיוותים בתפיסה של החולה, ובהם תפיסה שלילית של העצמי, ערך עצמי נמוך, תפיסה של העולם מסביב כעויין ודורשני, ותפיסה של העתיד ככזה הגורם סבל וכרוך בכשלונות עתידיים.

 

טיפולים פסיכותרפיים אחרים, מתייחסים לקשר של האדם עם הסובבים אותו, כפי שהם מתבטאים בדיכאון. הם רלוונטים לאותם אנשים הסובלים מהשפעות של הקשרים האלה כחלק דומיננטי בדיכאון שלהם. דיכאון כזה הקרוי "ריאקטיבי" מתעורר בדרך כלל בשל יחסים עכורים במשפחה, בזוגיות, בעבודה, או לאחר חוויות קשות בחיי היום-יום.

 

פסיכותרפיה, אף שנתפסת לעיתים כטיפול מעורפל ולא מדוייק, היא חשובה, דומיננטית, והדבר הוכח מדעית: מחקרים שהשוו בין טיפולים תרופתיים לבין הפסיכותרפיה, מצאו שהפסיכותרפיה יעילה לא פחות מתרופות.

 

מפרוזאק ועד ציפראמיל

 

שלושה שבועות של ציפייה דרוכה עוברת על החולים המטופלים בנוגדי הדיכאון. התרופות, גם החדישות שבהן, גורמות לשינויים המשפיעים על סיבי העצבים, מביאה לאיזון בגורמי גדילה ולהתבטאויות גנטיות שחלקן הגדול עדיין לא ידועות לעולם הרפואה. אולם עד שהשינויים הנדרשים מתרחשים ומשפרים את מצב הדיכאון, עובר פרק זמן קריטי, אותו מדגישים המטפלים בפני החולה.

 

חלק מהתרופות החדישות, כך מבטיחות חברות התרופות, מצליחות להביא לשיפור ניכר כבר אחרי שבוע. אולם חזרה אמיתית לחיי שיגרה אורכת זמן. השיפור קורה בשלבים: תחילה קיים שיפור במרכיבי השינה ובתיאבון, בהמשך מתווספים אנרגיה וחשק, ובסוף התהליך שעשוי לארוך מספר שבועות קיים שיפור ממשי במצב הרוח ובהרגשה האישית. לכן, גם אם קיימת תחילה תגובה חלקית לטיפול, מנסים המטפלים להדגיש בפני החולה שאל לו להישבר, ושיש להמתין בסבלנות עד להשפעה.

 

מעכבי ספיגה מחודשת של סרוטונין – SSRI

 

הפרוזאק, פורצת הדרך, הייתה התרופה הראשונה ממשפחה זו, בעקבותיה הגיחו תרופות נוספות ובהן פבוקסין, לוסטרל, סרוקסט, ציפראמיל, ציפראלקס ואחרות. הדיכאון נגרם הן בשל הפרעה בוויסות שני שליחים עצביים: סרוטונין ונוראדרנלין. התרופות מקבוצת ה-SSRI מצליחות להשהות את הספיגה של סרוטונין, וכך משאירות אותו זמן רב יותר במרווח בין תאי העצב (מרווח הקרוי סינפסה), כך הוא משפיע למשך זמן רב יותר, ומשפר את מצב הרוח.

 

לתרופות מקבוצת ה-SSRI יתרון במיעוט תופעות הלוואי, בהשוואה לתרופות אחרות. בתחילת השימוש מופיעות מעט בחילות, כאבי ראש, והארכת זמן עד לשפיכה (יתרון אצל אלה הסובלים גם משפיכה מוקדמת), לעיתים מתלווה גם השמנה מעטה. אולם תרופות אלה גורמות פחות לישנוניות, אצירת שתן ויובש בפה בהשוואה לתרופות האחרות, והן מאפשרות אורח חיים נוח וקל יותר.

 

מעכבי ספיגה מחודשת של נוראפינפרין – NRI

 

הדיכאון מושפע כאמור הן מהמעביר סרוטונין, והן מנוראדרנלין. תרופות ממשפחת ה-NRI הן חדשות יחסית, המערכות ספיגה מחדש של נוראדרנלין, וכך מתאימות פעמים רבות לאלה אצלם הדיכאון כולל כבדות, עייפות, קושי לתפקד או לקום מהמיטה, מתוך רצון שבאמצעות עירור המערכת הזו אפשר יהיה להחדיר "אנרגיה" למטופל ולהשיב אותו לתפקוד מלא. מקבוצה זו מוכרת בארץ התרופה אדרונקס.

 

אולם גם לתרופה זו יש חסרונות: כאבי ראש, הזעות, עצירות, סחרחורות והפרעות שינה. תופעות הלוואי אינן מתרחשות אצל כל מטופל, ופעמים רבות חולפות לאחר מספר שבועות של טיפול.

 

מעכבי ספיגה מחודשת של סרוטונין ונוראפינפרין – SNRI

 

אפקסור, וונלה, ויאפקס, ואקסל הן תרופות פופולריות מאוד, הפועלות הן על מסלול הסרוטונין והן על מסלול הנוראדרנלין. הן יעילות יותר בדכאונות קשים שלא הגיבו לתרופות האחרות. גם כאן, תופעות הלוואי כוללות בחילות, הזעות, כאבי ראש, הפרעות בתפקוד המיני ולעיתים גם עליה בלחץ דם. עם זאת, יצרני התרופה "אקסל" הצרפתית, טוענים כי לתרופה פחות תופעות לוואי משאר התרופות בקבוצה זו.

 

מעכבי MAO

 

התרופה נרדיל מקבוצה זו, מונעת את פירוק המעבירים העצביים סרוטונין, נוראדרנלין, וגם מעביר נוסף – דופמין. קבוצת תרופות זו נמצאת פחות בשימוש היום, והיא מתאימה בעיקר למצבים עמידים לתרופות האחרות.

 

הבעיה עם תרופות מקבוצה זו היא תופעות לוואי קשות מאוד במקרה של צריכת גבינות, יין ושוקולד בשל מרכיב הקרוי תיראמין המצוי במזונות אלה, וגורם לאינטראקציה מסוכנת ביותר עם התרופה.

  

טריציקליים

 

אלאטרול, אנאפרניל, טופראניל, פרימוניל, לודיומיל, ומלודיל בקבוצה זו הן תרופות יעילות, אך עם תופעות לוואי קשות יחסית לתרופות אחרות. הן פועלות הן על הסרוטונין והן על האדרנלין, ונמצאות בשימוש בעיקר באישפוזים אצל חולים שלא הגיבו לתרופות קודמות. לרוב פונים אליהן כש"כלו כל הקיצים". הן גורמות לישנוניות, עליה משמעותית במשקל, טשטוש ראיה, יובש בפה, עצירות, הפרעות במתן שתן, הפרעות קצב לב וקושי בתפקוד המיני.

 

נזעי חשמל

 

הטיפול החשמלי אף שזכה לסטיגמות קשות בסרט "נפלאות התבונה", נחשב לאחד הטיפולים היעילים ביותר לדיכאון, עם מיעוט תופעות לוואי ושיעור הצלחה גבוה. אפשר לטפל בו גם אצל חולים עם מחלות קשות שמגיבים קשה או חלקית לתרופות נוגדות הדיכאון.

 

הטיפול הוא בטוח, מתבצע בהרדמה מלאה, תחת השגחה של צוות מרדים. תופעות הלוואי שלו כוללות כאבי ראש ושיכחה זמנית – החולפים. הטיפול מתאים לחולים אובדניים מאוד ברמה המיידית, להם נשקפת סכנת חיים.

 

התגובה לטיפול בנזעי חשמל צפויה כבר אחרי טיפול או שניים, אולם הממוצע עומד על כ-12 טיפולים. הטיפול בנזעי חשמל אינו עומד בפני עצמו, והוא דורש שילוב של תרופות, או המשך טיפולים בנזעי החשמל בתדירות נמוכה.

 

פוטותרפיה

 

דיכאון עונתי, המתעורר בעונת החורף בשל שעות חושך ממושכות וחשיפה מועטה לאור השמש, שכיח יותר בארצות סקנדינביה. הטיפול אינו שכיח בארץ, וכולל חשיפה לאור מלאכותי מספר שעות ביום.

 

טיפול לדיכאון עונתי, בו רוב האפיזודות מופיעות בעונות בעיקר בחורף. מבצעים חשיפה לאור ממושכת יותר. הטיפול אינו שכיח בארץ, אבל שכיח מאוד בארצות סקנדינביה שם שעות החושך ממושכות.

 

שאלות? דברו על זה בפורום דיכאון, כאן ב-ynet.

  

ייעוץ רפואי: ד"ר שי קונס, מומחה לפסיכיאטריה, המרכז הרפואי גהה

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מריאן הול
דיכאון. טיפול כוללני
צילום: מריאן הול
זיגמונד פרויד. התחיל את הכל
פרוזאק. מהפיכה בטיפול
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים