שתף קטע נבחר

ורטיגו והיהלומים: באים פשוט

יצירתה החדשה של הכוריאוגרפית נעה ורטהיים, כוח האהבה האנושית, הביאה לבמה המהודרת של המשכן בת"א פשטות נקייה וחן

איך הופכים במה שרוחבה 26 מטר ועומקה 18 מטר לחדר אינטימי שמשדר חמימות? מסתבר שלהקת "ורטיגו" הירושלמית יודעת לעשות את זה.

 

השבוע עלתה בבכורה עולמית על במת המשכן לאמנויות בת"א יצירתה החדשה של הכוריאוגרפית נעה ורטהיים, "כוח האהבה האנושית". זו הפעם הראשונה בה הופיעה הלהקה במשכן, שנחשב לאחת הבמות היוקרתיות והיקרות בישראל ויש לקוות שאין מדובר באירוע חד פעמי, שיתאפשר רק במסגרת ערבי התרמה כמו זה שנערך עבור חוות הנוער הציוני בירושלים.

 

"ורטיגו" הצליחה להביא לבמה המהודרת של המשכן פשטות נקייה וחן שהתלבשו עליה בטבעיות האופיינית לה.

הבמה הענקית סומנה במלבן נורות שהונחו על הרצפה כמו לקראת מסיבה ומשני צדדיה השתלשלו מן התקרה נברשות ששיוו לה גוון אינטימי וחגיגי. ביחד עם שלושה ורדים בצבע דם שצוירו על הקיר האחורי השתלטה על הבמה עוד לפני שנולדה התרחשות אווירה של פיתוי.

אל הבמה נכנסו שניים – גבר ואשה. עיניה קשורות בחבל עבה וארוך שנכרך סביב צווארה ומסתלסל לאורך הגוף. בינה לבינו החבל קושר, כובל אבל גם מאזן. הוא מושך והיא נמשכת, הוא משחרר והיא משתחררת או אולי להיפך.

 

האור נדלק עדין על אקורדיוניסט לבוש בחליפה ובכובע, אליו מצטרפים לאט הבס, הגיטרה והתופים של חברי להקת "היהלומים" למקצב מסתורי ומשכר שצובר תאוצה. אל הזוג מצטרפות שלוש רקדניות במשחק נשיות רך ומתעגל בתנועת האגן שמתפשטת הלאה לשאר האברים ומשתלטת על הגוף. זה משחק של נשים בשמלות וגברים בחליפות שבו התפקידים ברורים. בתוך המשחק הזה הופכת תנועת האגן המתעגל שכל כך מזוהה עם ורטהיים לאמירה על השימוש בנשיות להשגת מטרות.

 

בקדמת הבמה מזדחלת לאיטה רקדנית פורשת לכל האורך שובל של הינומה לבנה והאקורדיון מתחיל לנגן שוב, הפעם שיר שנשמע תמים ומתיילד אבל במידה שווה אפל, מטורף ומלא תשוקה. מכאן והילך מתחילה מערבולת שהולכת ומתגברת בקרשנדו מוזיקלי ותנועתי. לפרקים יש חזרה לשפת הקונטקט שבאה לידי ביטוי לא מעט בעבודה הקודמת של ורטהיים, "לידת הפיניקס". הפעם היא משתמשת בקונטקט בכדי לסמן רהבתנות מצ'ואיסטית שמזכירה קרב תרנגולים.

 

לאורך העבודה מתקבלת לא פעם התחושה של שימת דגש מוגזם על מימיקה ותיאטרליות שמטרתן לנקד את הערב באתנחתאות הומוריסטיות אך בפועל מתקבלים רגעים אלה כמשוחקים מדי ולא הומוגניים לעבודה. המוזיקה הנפלאה של רן בגנו ולהקת "היהלומים" לא רק מלווה את העבודה אלא מעניקה לה עומק ומלבישה אותה בגוונים שונים ומשתנים. זהו לא פחות קונצרט מאשר מופע מחול וביחד – חגיגה.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דורית טלפז, מירי ינאי
פשר הקשר. על כובל ונכבל, מושך ונמשך
צילום: דורית טלפז, מירי ינאי
לאתר ההטבות
מומלצים