ג'ורג'י אקירוב

"הוא ניסה את מזלו בכל מיני עסקים, אבל בסופו של דבר תמיד חזר לאבא", מספר גורם במגזר העסקי על ג'ורג'י אקירוב (35). ככה זה כשאתה בנו הבכור של אלפרד אקירוב, בעליה של ענקית הנדל"ן אלרוב: "אתה יכול לנסוע לחו"ל, לחפש את הדרך שלך, להשתעשע קצת בהקמת מיזמים עצמאיים - אבל בסוף אתה מוצא את עצמך עובד אצל אבא".  

ילדות: ג'ורג'י (גיא) הוא בנם הבכור של אלפרד וחווה אקירוב, ויש לו שתי אחיות - שרון (32) וקרן (16). הוא נקרא על שם סבו, אביו של אלפרד, שעלה לישראל מבגדד ב-54' והפך לקבלן מצליח.

כשג'ורג'י נולד, אלפרד כבר היה איש עשיר: הוא פיתח בהצלחה את המפעל של משפחת אשתו, חווה טאוב, החל לייצר בגדים, התרחב ועבר לפעילות אינטנסיבית בתחום הנדל"ן. באותם ימים כמעט ולא ראה ג'ורג'י הקטן את אביו, שהיה יוצא לעבודה מוקדם בבוקר וחוזר בשעות הלילה המאוחרות (אך הקפיד לקרוא לאחד מעסקיו המוקדמים גיא טקסטיל, על שם בנו הבכור). גם אמו עבדה בעסק, בחנות המכירות של המפעל. לעתים רחוקות היתה המשפחה יוצאת לחופשה ביחד, בדרך כלל לאילת או לטבריה.

נעוריו של ג'ורג'י עברו עליו בפנטהאוז המפואר של משפחתו במגדלי פנקס בצפון תל אביב, שם הירבה אביו לארח את צמרת ההון והשלטון. לעתים קרובות היו מתכנסים בביתו אנשי עסקים לפגישות עם שר האוצר דאז, שמעון פרס, לדיונים על מצב המשק. מדי שנה, לקראת יום העצמאות, היה אקירוב האב עורך בפנטהאוז מסיבה ענקית, שהפכה לשם נרדף לחגיגות הנוצצות של האלפיון העליון: צמרת העסקים והשלטון בישראל היתה חוגגת בין דוכני הדגים והבשר שהוצבו במרפסות.

ג'ורג'י התגייס לצבא ושירת בתפקיד לא קרבי. זמן קצר לאחר שהשתחרר, בתחילת שנות ה-90, פתח בתל-אביב את בית הקפה בריזה, במגדל האופרה שבבעלות אביו. שותפו לעסק היה יורם צרפתי, בנו של מרדכי (מנטש) צרפתי - בעל חברות הובלה שהוזכר בזמנו כאחד מראשי הפשע המאורגן בישראל (טענה שמעולם לא הוכחה). ג'ורג'י היה מגיע לשם די הרבה, נזכר השבוע אחד מהעובדים לשעבר בבית הקפה, בדרך כלל היו באות איתו כל מיני נשים יפות, כל פעם מישהי אחרת.

מכריו של ג'ורג'י מספרים כי תמיד אהב לחגוג: הוא היה אורח קבוע במועדונים בתל-אביב, יצא עם דוגמניות ונחשב לבליין פרוע למדי. גם לאביו היתה בעברו תקופת בילויים ראוותנית: בשנות ה-60 כונה אקירוב בשם אלפרד ניקלים, על שם הניקלים שעיטרו את המכונית האמריקאית הפתוחה - והצהובה - בה היה נוהג ברחובות תל-אביב. האגדה מספרת כי אקירוב האב נהג לבקש מבחורות שיצאו איתו להתאים את בגדיהן לצבע המכונית.

ג'ורג'י מכר את בית הקפה לאחר שנים ספורות, נסע לחו"ל (לבדוק - לניו-יורק), השלים תואר שני במינהל עסקים והחל לעבוד בחברת השקעות בניו-יורק. העסק פתוח לקלוט אותו מתי שרק ירצה, אמר אקירוב בראיון בשנת 98', אך ג'ורג'י ניסה לפתח את עצמו כאיש עסקים עצמאי: הוא גילה עניין בתחומי היי-טק והקים - יחד עם יאיר אפרתי ורוני שטרנבך - חברה בשם סיד2 נט, שהעניקה תמיכה למיזמי אינטרנט. בין המשקיעים נמנה גם אביו: מקורביו מספרים כי אלפרד היה גאה כשג'ורג'י הקים לבדו את עסק ההון-סיכון.

ג'ורג'י יושב בעיסקים שלי, אבל את רוב הזמן הוא משקיע אצלו, סיפר בראיון שנתן בקיץ 2000. עם זאת, דרכם של האב והבן בהיי-טק לא צלחה, והסבה לאלפרד הפסדים כבדים.

מספרים עליו: מכריו של ג'ורג'י מתארים אותו כלארג' עם כסף וכטיפוס חיובי וחברותי. "אין בו טיפה של שחצנות", אומר אחד מחבריו. עם זאת, החיים בצלו של אב קשה וריכוזי כאלפרד אקירוב (שהתגאה בעבר כי בחר אישית אפילו את הידיות בהילטון ירושלים שבנה) הקשו עליו למצוא את דרכו. "בסופו של דבר, הוא עדיין נמצא מתחת לסינר של אבא שלו", מעיד מכר, "אקירוב ניסה להוביל אותו לכל מיני כיוונים, סידר לו עבודה בחו"ל, אבל הוא עדיין לא בא לידי ביטוי".

ג'ורג'י ואחותו שרון קיבלו דירות הסמוכות לפנטהאוז בו התגוררו ההורים במגדל האופרה, ובאחרונה קיבל ג'ורג'י גם דירה במגדלי פנקס בתל-אביב - גם הם בבעלות אביו.

עסקים: לג'ורג'י יש משרד ומזכירה בבית אלרוב בתל-אביב, והוא פעיל בעיקר בעסקי ההיי-טק של קבוצת אלרוב, שבבעלות אביו. כשהשקיע אקירוב האב בערוץ 10 בתחילת דרכו, הוא מינה את ג'ורג'י כדירקטור. עם זאת, במגזר העיסקי אומרים שאלפרד אינו משתף יותר מדי את בנו בעסקים, ולא מינה אותו לדירקטור בחברות העיקריות שבשליטתו. טביעות אצבעותיו של ג'ורג'י לא מורגשות בעסקי הקבוצה, אמר אחד ממקורביו.

אחים: שתי אחיותיו הצעירות של ג'ורג'י, שרון וקרן, אינן מעורבות בעיסקיו של האב. קרן עדיין נערה, ושרון היא עורכת דין, שעשתה את הסטאז' שלה במשרדו של עוד רם כספי - ידיד ותיק של אביה.