בלעדי: גרסת קצין המשטרה הבכיר

בלעדי: ניצב משנה יורם לוי מעיד לראשונה על פרשת החשדות נגדו, שעל רובה הוטלו צווי איסור פרסום. במסמך שהגיע לידי ynet, וחלקו מובא כאן, טוען לוי: "מעולם לא עשיתי דבר וחצי דבר שיש בו משום חשד חשש לעבירה פלילית. מעולם לא קיבלתי או לקחתי דבר מאיש, בין אם עבריין, בין אם הוא אזרח נורמטיבי לחלוטין".

לגבי החשדות שנשמעו על מעורבות של דמות פוליטית בפרשה, אמר לוי לחוקרים: "אין לי שום קשר לשום פוליטיקאי כזה או אחר, בשום צורה שהיא. איש מהפוליטיקה לא נמנה עם מעגל חבריי או הסובבים אותי. ובכלל, מעולם לא נקטתי כל פעולה שהיא לתועלת כל אדם, כולל בני משפחתי שלי, שיכולה להתפרש כחריגה אסורה על פי חוק".

המסמך הזה הוא עדות אישית שחיבר לוי, מפקד ימ"ר דרום, והוקראה על ידו לחוקרי המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים, במהלך חקירתו בפרשה המטלטלת את המשטרה. לוי נחקר בשבוע שעבר במשך יומיים, במה שכינה "חקירה משפילה". אך גם עבור החוקרים לא היה מדובר בסוגייה טרוויאלית. בסך הכל מדובר כאן בחקירה של קצין בכיר בתפקיד רגיש, שנחשד בלא פחות מאשר קשרים אסורים, אולי אף קבלת שוחד בתמורה למתן "ביטחון" לעסקים המפוקפקים של משפחת פריניאן ממושב הודיה שליד אשקלון.

בסוף אותה חקירה מתישה, עוד בטרם יצא לביתו באשדוד, שאל נצ"מ לוי את חוקריו אם תם פרק השאלות. כשענו בחיוב, שלף תשעה עמודים מודפסים,

 עליהם פרש את עדותו האישית. עדות זו הוכנה על ידו בבית, כדי לסדר לעצמו מסכת האירועים המורכבת, מאז החלה החקירה שהטילה צל כבד על יושרו האישי והמקצועי. חקירת מח"ש נפתחה לאחר פרסום פרטים מהחשדות נגד לוי ב"ידיעות אחרונות" וכן בתכנית "עובדה" בערוץ 2.

מטבע הדברים, ובגין צווי איסור פרסום שהוציאו שני בתי משפט שונים בשתי פרשיות רצח שונות, ופרשה שלישית שפרטיה כרוכים בשתי אלה, איננו יכולים להביא את המסמך כולו לפרסום. לכן מובאים קטעים ספורים בלבד, שפרסומם מביא את גרסתו של לוי לטיב קשריו עם בני משפחת פריניאן, שלטענתו, היו ידועים היטב למפקדיו במשטרה ונעשו למען מטרה אחת בלבד - הרחבת המלחמה במשפחות הפשע ובעבריינות באיזור אשקלון ואשדוד.

עדות לוי: הקשר עם פריניאן ופרשת הסוללות

וכך מספר לוי על הקשר עם המשפחה: "כקצין אגף חקירות לכיש, פיקדתי גם על מאגר החוקרים של המרחב. מרחב לכיש היה מצוי בתקופה קשה יחסית, כאשר הן בעיר אשדוד והן בעיר אשקלון, רמת פשיעה חמורה, יחסית קשה. מקרי רצח רבים, ירי, השלכת רימונים ועוד... עיקר הפשיעה החמורה הייתה מסביב לאשקלון, חלקה באשדוד. מספר כנופיות פשיעה מתנהלות בערים אלו ומובילות תהליכים פליליים קיצוניים. 

"כניסתי לתפקיד חייבה הערכות מחודשת של כל מערך החקירות ומאגר חוקרים בלכיש. ראש לשכת מודיעין ובילוש בלכיש באותה עת היה רובי גלבוע. בשל מערכת קשרים טובה הקיימת בינינו, הצלחנו לחבר בין המודיעין לחקירות. בתקופה זאת אני יוצר קשר עם אדם מסוים (כך במקור, נציין שמדובר באותו אדם שבגינו יוחס בעתיד לנצ"מ יורם לוי החשד לקשר למשפחת הפשע פריניאן מהודייה – ר.ס.). אני מכיר אותו מתפקידי הקודמים במשטרה והן מתפקיד כמפקד התחנה בקרית מלאכי, עיר בה התגורר עם משפחתו.

"החלטתי לפנות לאדם זה ולבקש ממנו עזרה במסגרת הטיפול בפשיעה בעיר אשקלון. הפניה הייתה ישירה, לא שום הפעלת מניפולציה כלשהי. הפניה גם נבעה מתוך ההכרה, שיש לו את היכולת לדעת על דברים אשר מתרחשים באזור. זאת מתוך היכרות שלו עם כל הגורמים הפלילים הפועלים באזור. בשיחה זאת הסביר לי אותו אדם שאין לו קשר לעולם הפלילי. לדבריו, הוא עצמו השתלב בתחום העסקים הפרטיים ומקיים את משפחתו טוב ככל שניתן מבחינתו.

"סיכמנו שהוא יחשוב על ההצעה וייתן תשובה במועד אחר. אני מדגיש שבשיחה זאת לא עלה שום נושא של תמורה לשרותיו למשטרה, או כל עניין אחר בדרך שבה יוכל להסתייע בקשריו עם המשטרה. זאת משום שלדעתו, אין לו שום צורך במשהו מהמשטרה. זאת מכיוון שהוא לא עסק בפשיעה ומעולם לא עסק בתחום זה באופן חמור. הוא הסביר שלטענתו עסק בפלילים בתחום הרכב וגם זה בעבר הרחוק. ובכל מקרה, הסברתי לו בשיחה זאת כמה חשובה לי העזרה.

"זמן קצר לאחר השיחה, נפרץ מחסן לאחסון סוללות מסכות האב"כ בגן יבנה. כל הבטריות נגנבו ממנו. מדובר בימים בהם קיים מתח מדיני עם עיראק. התקשורת מדברת על האיום בירי טילים על ישראל. אני מחליט לנצל את המומנט. אני פונה פעם נוספת לאותו אדם, ומדגיש את האלמנט שהוא כבר אדם נורמטיבי. הבהרתי לו שהמדינה כרגע בבעיה, שכן אם יפלו טילים בעורף - לא תהיינה הסוללות הגנובות כדי להפעיל את מסכות האב"כ. המשמעות, כך הבהרתי לו, היא בעצם מוות לאנשים בוגרים ולילדים".

אמרתי לו: אל תדבר איתי על כסף

לוי המשיך, לדבריו, ללחוץ על האיש, כדי שיפעל בקרב הגורמים הרלוונטים בעולם התחתון. "אמרתי לו שאני מבקש שיסייע באיתור הבטריות והחזרתן למחסן ממנו נגנבו. לאחר מספר ימים, מתקשר איתי אותו אדם ואומר לי שאיתר את הבטריות. עוד הוא אומר לי שניתן להחזירם למקומן. הוא לא היה מוכן להגיד לי היכן הסוללות. הוא אמר שזה משהו באזור המרכז, למיטב זיכרוני. לדבריו, אם יקבל אישור מתאים יוכל להחזירם והוא יעשה זאת בעצמו. בדקתי את הנושא עם חנה מגד, מפרקליטות מחוז הדרום.הסברתי לה שניתן להחזיר את הבטריות, אך צריך לגבות את כל נושא ההובלה שלהן על ידי אותו אדם. ציינתי בפניה שאין גמול משטרתי לפעולה זאת. את הגמול אמור היה אותו אדם לקבל מחברת הביטוח שביטחה את המחסן. סופו של דבר - הסוללות אכן הוחזרו על ידי האיש.

"כך נוצרה מערכת של אמון בינינו. אציין שאת הגמול הוא אכן קיבל בסופו של דבר מחברת הביטוח, על פי הסדר שנקבע ביניהם. אני סירבתי להוות איזשהו צינור להעברת כסף מחברת הביטוח לאותו אדם שסייע למשטרה ולמדינה להחזיר את הסוללות לאן שהן שייכות. האדם אכן קיבל את הכסף, ולמיטב הבנתי היה מדובר בסכום גדול, שכן שווי הסוללות נאמד בעשרות מיליוני דולרים.

"לאחר שקיבל את הכסף, הגיע אלי אותו אדם הביתה ואף ביקש לתת לי חלק מהסכום שכן לדבריו אני דאגתי לכל סידור העניין. הבהרתי לאיש, באופן תקיף, שבנושא שכזה לא מדברים איתי. זאת העבודה שלי ואני נעלב מאד מעצם המחשבה שלו שהוא צריך לשלם לי כסף. הבהרתי לו שהגמול שלי הוא שהבטריות הוחזרו. אם בזה עזרנו במשהו לאזרחי ישראל - הרי שאני הרווחתי את זה. כך הבהרתי לו שזאת הפעם האחרונה שהוא מדבר איתי על כסף.

"לדעתי זו הייתה נקודת מפנה בתפיסה שלו. הוא הבין שאפשר לסמוך עלי ואין מה לחשוש. מכאן ואילך ניתן היה להמשיך ולפתח את הקשר המודיעיני בין שנינו, כאשר מבחינתי, הוא נתפס כמפעיל מקורות משלו באמצעות קשריו, עם דמויות שלמשטרה קשה להגיע אליהם מודיעינית. זאת הייתה תחילתה של אותה מערכת יחסים, שכפי שניתן להבין, הייתה ידועה היטב למפקדי ולפרקליטות מחוז הדרום".

הקשרים נשמרים - גם אחרי פרשת רצח

מספר לוי בעדות: "מספר ימים לאחר ההודעה על ההיעדרות, נמצאה הגופה באזור הפרדסים של צומת סילבר ליד אשקלון. לא ידעתי על מציאת הגופה ולא ביקרתי בזירה עצמה. ימ"ר דרום, שאיני נמנה על אנשיה, חוקרת את התיק. אני, מפקד אשקלון, לא יודע דבר על התנהלות החקירה. אבל האדם עליו סיפרתי בסוגיית מפעל הבטריות בגן יבנה ואחיו, בורחים מהאזור. למרות זאת הם ממשיכים לשמור על קשר איתי. אני מציע לימ"ר להוביל אותם לחקירה, שכן יש להם מה להגיד וכדאי לחוקרים לשמוע. אני נענה על ידי אנשי הימ"ר שלא להתערב בחקירה.

"ימים אחדים אחרי מציאת הגופה המדוברת נורה איש ונפצע איש אחר במושב הודיה (אותו איש שעל חקירת מותו שאירע לאחרונה מוטל צו איסור

 פרסום גורף, ואחד החשדות הנחקרים על ידי מח"ש, הוא על טיב קשריו עם של נצ"מ יורם לוי – ר.ס.) הקשור על פי החשד לבני פריניאן. האיש הזה מאושפז בביה"ח ברזילי ומוצבת עליו שמירה. בזמן שהיה מאושפז מתקבלת ידיעה בתחנת אשקלון שמציינת את כוונתו לברוח מביה"ח באמצעות אופנוע. המידע מועבר על ידי לימ"ר דרום. מידע זה לא מתממש.

"האיש משתחרר בהמשך מבית החולים. כעבור מספר ימים ואו שבועות הוא מנסה לצאת מהארץ דרך נתב"ג, בתחפושת ובתיעוד מזויף. אך משהו בנתב"ג מפחיד אותו, הוא עוזב את הציוד ובורח. מנתב"ג מודיעים על האירוע לתחנת אשקלון, הדיווח מועבר שוב לימ"ר דרום. אחרי פרק זמן נוסף ולמרות ההתרעות שהועברו לימ"ר מצליח האיש הזה לצאת מהארץ. אני לא יודע לציין איך הוא עושה זאת".

"פעלתי רק להוביל עבריינים לבתי הסוהר"

פרק נוסף בעדות עוסק בשיתוף הפעולה המלא שהעניק לדבריו ניצב משנה לוי, בעניין המידע המחשיד שהועבר נגדו, בטרם מונה בתחילת 2004 למפקד היחידה המרכזית בדרום: "עוד קודם להגעתי לפקד על ימ"ר דרום, נדרשתי על ידי מפקד המחוז לחקירה ולבדיקה. זאת בשל מידע או חומר אחר הקיים לגבי. הסכמתי מיד לכל בדיקה שתידרש ובכל רמה. ואכן נערכה בדיקה על ידי יחידת ביטחון שדה במטה הארצי ,לאחר שיחה עם ראש אמ"ן דאז ניצב אילן פרנקו. בסיום תהליך זה אושרתי למינוי.

"אין לי שום טענה על חקירה ומידע שהועבר בהקשר אלי בכל נושא שהוא. מעולם לא ביצעתי פעולה כל שהיא במסגרת תפקידי שיכולה להתפרש בצורה שונה אחרת. כל מה שביצעתי היה אך ורק לקדם את עבודת המשטרה ולקדם תחומי חקירה פלילית כזאת או אחרת, על מנת להוביל את העבריינים בסופו של דבר לבית הסוהר".

פרטיה של העדות הזאת נבדקים עדיין על ידי המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים ועל ידי היחידה לחקירות עבירות משמעת במטה הארצי של המשטרה. על הפרשה בשלמותה, כאמור, מוטלים מספר צווי איסור פרסום.