סוף טוב, הכל טוב

כבר שנים רבות שגוראן ברגוביץ, חצי בוסני חצי קרואטי במוצאו, הוא השגריר הנאמן ביותר של המוזיקה הצוענית ברחבי העולם. אחרי שהביא את הבשורה דרך סרטיו של אמיר קוסטריצה, להקות החתונות והלוויות שלו ושורת אלבומים מצליחים - הוא מתפנה כדי לגאול מייסוריה את האופרה "כרמן". האופרה הקלאסית של ביזה לא ממש מציגה את הצוענים במיטבם, וגם הסוף שלה לא ממש שמח. ברגוביץ' החליט לפיכך ליצור גרסה משלו וביום שני הקרוב הוא יעלה אותה אצלנו בהיכל התרבות בת"א (ביום שבת הקרוב הוא יעלה הופעה רגילה בבית גוברין).

ברגוביץ כבר הפך לבן בית קבוע כאן בישראל. הוא הופיע בעבר בפסטיבל בעכו, במסגרת פסטיבל "שומעים עולם" וב"ג'אז בים האדום" - וזוכה לאהדה רבה. כמו כן זכור שיתוף הפעולה שלו עם עפרה חזה ב"המלכה מרגו". "ישראל מזכירה לי את הבית שלי", הוא אומר ל-ynet בשיחה רגע לפני הגעתו לישראל, "כבר בפעם הראשונה שהגעתי לפה לעבודה עם חזה הרגשתי את זה. כולם פה מכניסים אותך הביתה, מזמינים אותך לאכול, ונותנים יחס חם. בגלל המצב אצלכם אנשים מרגישים יותר חיים, ואני מרגיש נוח עם זה".

פרסומו של ברגוביץ בעולם הגיע בעיקר בזכות שיתוף הפעולה שלו עם הבמאי אמיר קוסטריצה. ברגוביץ הלחין את המוזיקה בסרטים "שעת הצוענים", "חלום אריזונה" ו"מתחת לפני השטח" - סרטים בהם למוזיקה היה חלק לא פחות חשוב מלעלילה. לאחר מכן נפרדו דרכי השניים, בין השאר בגלל מחלוקות הקשורות בענייני אגו וקרדיט. קוסטריצה, מוזיקאי בעצמו, הופיע בישראל עם להקתו בהצלחה לפני חודשים אחדים, אך השניים לא ממש נמצאים בקשר בימים אלה. "הוא היה זקוק לשינוי ואני לשינוי, עבדנו ביחד הרבה בעבר. אני עדיין אוהב את סרטיו", מבהיר ברגוביץ.

ההחלטה ליצור עיבוד חדש ל"כרמן" גמלה בליבו של ברגוביץ בעת שצפה באופרה וניסה לדמיין איך יכולה להשתלב בה להקת החתונות והלוויות שלו. היה לו ברור שהאופרה זקוקה לעיבוד מחודש - כדי שתתאים לרוח הצוענית כפי שהוא תופס אותה. בעתיד הוא מתכנן להפיק מהגרסה שלו סרט, ובינתיים הוא מריץ את המופע, שעלה כבר באיטליה ובארגנטינה, וזכה לביקורות משבחות. "זאת אותה האופרה, אבל עם שאיפה להיות משהו אחר", הוא מסביר, "הכרמן האמיתית של ביזה זה משהו שצריך 300 מוזיקאים בשבילו, במה מכובדת ומימון מהממסד, כל מה שלצוענים אין. הגרסה שלי כתובה ככה שהיא יכולה להיות מוצגת על ידי צוענים באירועים הקשורים לחיים האמיתיים שלהם - חתונות, לוויות, מסיבות - זאת באמת אופרה לצוענים".

משחקי פיתוי

ברגוביץ נטל לעצמו חירות אמנותית והחליט גם לשנות לא מעט את העלילה ובעיקר את סופה של האופרה. "אם לנו, לצוענים, יש רק אופרה אחת, לפחות שיהיה לה סוף טוב, לא?", הסביר. ב"כרמן" שלו תמצאו צוענייה עם קול מלאכי שעובדת במפעל טבק. לאחר שפיתו אותה בהבטחות שווא על עתיד זוהר, היא מוצאת את עצמה עובדת ברחובות העיר הגדולה, שם היא פוגשת את אהוב הנעורים שלה - כשברקע משחקי פיתוי, אהבה שורפת, ריקודים ושירה. המוזיקה באופרה מקורית, פרי עטו של ברגוביץ. "הצוענים, כמו כולם, אוהבים סוף טוב. הם מאמינים בו גם אם בצורה נאיבית מעט", הוא מסביר.

הטרנד הצועני פשט בשנים האחרונות ברחבי העולם וגם בישראל, לא מעט בזכותו של ברגוביץ. "גוגל בורדלו", "בום פם" ה"בלקן ביט בוקס" - הם רק חלק מההרכבים הישראלים שמנגנים מוזיקה עממית שמושפעת מהבשורה שלו - שילוב של מוזיקה עממית ומסורתית עם כלי נגינה ועיבודים עדכניים. "אני חושב שהעולם נהיה סקרן בשנים האחרונות והחל לגלות סוגי מוזיקה שלא מגיעה מ-mtv, אני שמח לדעת שהמוזיקה הצוענית הפכה לטרנד", אומר ברגוביץ, "לצערי היחס לצוענים עצמם לא ממש השתנה. תמיד אהבו את המוזיקה של הצוענים, אבל התיחסו אליהם באכזריות".

ברגוביץ אמנם ידוע בעולם בעיקר בזכות המוזיקה הצוענית, אבל במקור הוא החל את דרכו כחבר בלהקת רוק. כבר באמצע שנות השישים הוא החל את דרכו כנגן בס בלהקת רוק מקומית. כעשר שנים מאוחר יותר הוא היה חבר בלהקת Bijelo Dugme - אחת החשובות והמשפיעות ביותר ביוגוסלביה, שהוציאה עשרה לאבומים שנמכרו במיליוני עותקים. בימים אלה הוא עומד לאחד אותה מחדש, לאחר 15 שנה. "היה לחץ גדול עלינו והסכמנו לקיים שלושה קונצרטים", הוא אומר, "עד עכשיו היו מעט מאוד הזדמנויות להפגיש שוב בין כל האנשים, ועכשיו נוכל להיות שוב ביחד, ולהביא משהו חיובי".

מופע האיחוד המחודש יעלה שלוש פעמים: בזאגרב שבקרואטיה, בסארייבו הבוסנית ובבלגרד הסרבית - מה שמסמל במידה רבה את הרגיעה במצב הפוליטי בשנים האחרונות במדינות יוגוסלביה לשעבר, אחרי שנים של מלחמה שקרעו חברים ומשפחות ופגעו אנושות בתרבות ובאמנות. "אצלנו תמיד צריך להיות מוכן לקבל חדשות רעות", שומר ברגוביץ על זהירות, "בהיסטוריה שלנו תמיד חיינו בגלים של אופטימיות וייאוש, עכשיו אנחנו בתקופה של אופטימיות ואיכשהו הדברים נראים קצת יותר טוב".

• האתר של ברגוביץ