גירעון קרנות הפנסיה ירד ל-63 מיליארד שקל

הגירעון האקטורי של חמש קרנות הפנסיה שהולאמו על ידי המדינה לפני כשנתיים עומד על 63 מיליארד שקל. לפני כשנתיים, עם כניסת התוכנית להבראת קרנות הפנסיה, הצהיר משרד האוצר כי הגירעון עומד על סכום כפול מזה.

מדובר על קרנות הפנסיה מבטחים, מקפת, קג"מ, קרן פועלי הבניין וקרן החקלאים. הנתונים עולים מהמאזנים השנתיים שפירסמו הקרנות אתמול מעל דפי העיתון - כמתחייב בחוק.

כאשר הכריז שר האוצר על התוכנית להבראת קרנות הפנסיה, טענתו העיקרית היתה כי הניהול הכושל של ההסתדרות הביא לכך שלקרנות יש גירעונות אקטואריים של 120 מיליארד שקל. כלומר, אם מחשבים את כל ההכנסות העתידיות של הקרנות ומפחיתים מכך את כל ההוצאות העתידיות שלהן (כלומר הפנסיה שהן יצטרכו לשלם לעמיתים) התוצאה היא שחסרים 120 מיליארד שקל.

עם ההצהרה על התוכנית התחייבה המדינה המדינה לסבסד את מרבית הגירעון - 84 מיליארד שקל. נקבע כי את היתר יסבסדו העמיתים עצמם, על ידי הפחתת סכומי הפנסיה שישולמו להם בעתיד, העלאת גיל הפנסיה ופגיעות נוספות בזכויותיהם. עוד לפני שהתבררו מימדי הגירעון האמיתיים, החליטה מינהלת קרנות הפנסיה, המורכבת מהמנהלים המורשים שמונו לקרנות על ידי המדינה, להפחית את הפנסיה של העמיתים בקרנות הוותיקות ב-40%-20%.

ככל שעבר הזמן עידכן האוצר את הערכת הגירעונות האקטואריים כלפי מטה. בתחילה הסכום ירד לכ-110 מיליארד שקל. לפני שנה הוציא האוצר מסמך ובו נכתב כי אם לוקחים בחשבון את ההרעה בתנאים של העמיתים, הגירעון של הקרנות עומד על כ-74 מיליארד שקל בלבד.

ואולם מהדוחות שפורסמו אתמול עולה כי נכון לסוף 2004, הגירעונות עומדים על סכום של 63 מיליארד שקל - 11 מיליארד שקל פחות ממה שצוין בהודעה לפני שנה. נראה כי הסיבה לכך היא הצעדים שבהם נוקטים המנהלים המורשים - בעיקר בפתיחת הסכמים ישנים, רישום נכסים לטובתם הקרנות ועוד.

עוד עולה מהדו"חות כי הסבסוד הנדרש מהמדינה כדי לסגור את הגירעונות התחייבויות המדינה כלפי הקרנות לסבסוד הגירעונות עומדות על כ-53 מיליארד שקל. כלומר, לפי שעה, הסבסוד הנדרש ממנה כדי לכסות את הגירעונות נמוך בכ-30 מיליארד שקל מהתחייבויותיה מדינה לפני שנתיים, שעמדו כאמור על 84 מיליארד שקל. המדינה התחייבה עם הלאמת קרנות הפנסיה כי אם יתברר שכספי הסיוע של המדינה יכסו בעתיד את כל הגרעונות של הקרנות, אזי היא תבטל את הרעת התנאים שהושתו על העמיתים.