לידה נדירה: התאום נולד שבועיים אחרי אחיו המת

הסיפור העצוב והשמח של האם הטרייה הסתיים השבוע בהתרגשות גדולה במחלקת היולדות בבית-החולים "ליס" בתל-אביב עם לידת בנה הבריא בניתוח קיסרי. אך הלידה החלה שבועיים וחצי קודם לכן.

האישה, תושבת מרכז הארץ בשנות ה-30 לחייה, נכנסה להריון ראשון לאחר כמה חודשים שבהם עברה טיפולי פוריות להגברת הביוץ. ברחמה נקלטו תאומים, וההריון התפתח בצורה תקינה. אולם בשבוע ה-15 להריון התגלה כי

אחד העוברים סובל ממום התפתחותי במערכת העצבים המרכזית הגורם לרקמת המוח לצאת ממקומה. שיעורי התמותה של עוברים במקרה כזה מגיעים ל-80 אחוזים, וגם במקרה שהעובר שורד הוא עלול לסבול מפגיעה שכלית חמורה.

"במקרה כזה אין לנו כרופאים אלא להמליץ על הפלה או על הפחתה של אחד העוברים אם מדובר בהריון מרובה עוברים", מסבירה ד"ר יסכה לנדסברג, רופאה בכירה ביחידה להריון בסיכון גבוה בבית-החולים "ליס", שבה התאשפזה הצעירה.

"בשבוע ה-17 הזרקנו לרחמה של האם חומר כימי שמפסיק את פעילות הלב של העובר החולה. בדרך כלל לאחר מות העובר אמור ההריון להמשיך כרגיל עד הלידה, למעט העובדה שהריונות לאחר הפחתת עוברים נוטים להסתיים בלידה מוקדמת. ברוב המקרים גם כשאחד העוברים מת, לידת התאומים מתבצעת יחד".

האישה התאשפזה כבר בשבוע ה-23 לאחר שסבלה מלחצים בלתי פוסקים. בשבוע ה-25 להריונה החלה לסבול מצירי לידה חזקים. ד"ר לנדסברג: "היות שמדובר בשבוע מוקדם מאוד ניסינו להרגיע את הצירים, אבל לבסוף היא ילדה את העובר המת.

"בשלב זה ציפינו שהלידה השנייה תהיה קרובה. בספרות הרפואית העולמית מתועדים כ-200 מקרים דומים, וברובם ההפרש בין לידות העוברים היה עד כמה ימים בלבד. אבל במקרה הזה החלטנו שלמען התינוק החי צריך לעכב את הלידה.

"בהליך הזה יש סיכונים רבים. למשל, שחיידקים יחדרו לרחם, יגרמו לזיהום ויסכנו את חיי האם והעובר. לכן לאחר שנתנו לאם טיפול תרופתי לחסימת הצירים, אישפזנו אותה במחלקה תחת מעקב רפואי צמוד ונתנו לה אנטיביוטיקה".

משפחתה של הצעירה לא עזבה את מיטתה בכל תקופת ההמתנה. ההתמודדות הנפשית עם ההריון שהתחיל כתאומים והסתיים כלידת יחיד היתה לא קלה. גם העובדת הסוציאלית של המחלקה להריון בסיכון גבוה היתה מעורבת בטיפול.

השבוע, 17 יום לאחר לידת העובר הראשון, נולד אחיו התאום בניתוח קיסרי. האם המאושרת יכלה סוף-סוף להירגע מעט. הצלחנו להביא לכך שהתינוק עבר תקופה שהיא קריטית להתפתחותו בתוך הרחם", אמרה אתמול ד"ר לנדסברג. "שבועיים קודם לכן הוא שקל בקושי חצי קילו, וסיכויי ההישרדות שלו היו קלושים. ההבדל של השבועיים משמעותי גם להתפתחות תקינה ולבשלות מערכות מעבר לצבירת המשקל. עכשיו התינוק בפגייה, מתפתח וגדל מיום ליום, והאם המותשת יכולה לנוח ולצפות לטוב".