שוד יהלומים - תמיד יש מידע פנימי
כמספר היהלומים בבורסה ברמת-גן כך מספר השיטות והדרכים לשדוד אותם; בוקי נאה על סנפלינג באמצע הלילה, אינפורמטורים שפותחים חלונות, ומזכירות יפיפיות שנעלמות לחו"ל
הג'וב הצדדי המכניס ביותר בענף היהלומים היא להיות אינפורמטור. האינפורמטור (מודיע) מקבל 20%-15% משווי שלל כל שוד שאת המידע שהביא לביצועו סיפק. תפקידו של האינפורמטור, למשל, הוא להרים טלפון ברגע הנכון, ולהגיד לצוות שממתין בסמוך למלטשה או לבניין הבורסה שכרגע יצא האוביקט והוא בחולצה צהובה ומכנסיים כחולים, הולך ברגל לכיוון בניין הבורסה עם תיק בצבע אדום, ויש לו בתיק אבנים במיליון דולר". אם זה מצליח - 200-150 אלף דולר הם שלו.
אינפורמטור אחר יכול לספר ל"חבר'ה הטובים" על אבנים במיליון דולר שנשארו בכספת המפעל בסוף השבוע. הוא ירוויח עוד 15% אם בלי שאף אחד הרגיש הוא גם יוריד את המתג של מערכת האזעקה, יסיט הצידה את מצלמות הבקרה, ישאיר את החלון פתוח או יספק לחבר'ה את קוד הפתיחה של הכספת. לאחר כל שוד של מלטשה או פריצה לכספת מלטשה נשלחים כל העובדים ביוזמת המשטרה וחברת הביטוח לבדיקת פוליגרף, כדי לנסות לאתר ביניהם את קצה החוט שיביא לפענוח - האינפורמטור שסיפק את המידע.
סנפלינג באישון לילה
מאז ומתמיד תפס מתחם הבורסה ברמת-גן כותרות שמנות במדורי הפלילים. חוץ מיהלומים, יש שם גם הרבה זונות ובתי הימורים שצצו במהלך השנים, כדי לספק בילויים זמינים לאנשי הענף ביום ובלילה.
מכל אירוע פלילי במתחם הבורסה אפשר לעשות סרט מתח ובארונות חדרי החקירות של משטרת תל-אביב הצטברו במהלך השנים עשרות ואולי מאות תיקים בלתי מפוענחים מענף היהלומים - לצד עשרות תיקים שפוענחו. חברות הביטוח משקיעות הרבה יותר כסף, כח אדם ואנרגיה בחקירת פרשות שוד יהלומים מאשר המשטרה, בגלל רצונן לחסוך כסף בתשלום הפיצויים לנשדדים.
האירוע האחרון במתחם הבורסה ברמת-גן היה לפני כחודש. שומר של אחד מבנייני המשרדים הבחין שעל בניין סמוך ברחוב דב פרידמן נמצאים כמה ברנשים שמשתלשלים מהגג עם חבלים באמצע הלילה. הוא הזעיק את המשטרה, שתפסה אותם על חם. הם כמובן טענו שבסך הכל עלו לבניין כדי להתאמן בסנפלינג, סיפור שמבחינת החוק נשמע הגיוני - כיוון שהם עדיין הם לא הספיקו להיכנס לתוך המלטשות שבבניין, עבירת הפריצה והגניבה עדיין לא בוצעה. על פי הערכות המשטרה החבורה הזאת, שנתפסה בין שמיים וארץ, עמדה להיכנס לאחת המלטשות דרך חלון שהושאר פתוח, לפצח את כספת היהלומים באמצעים מתוחכמים ולהיעלם משם עם שלל רב. עשרות פעמים התרחשו אירועים כאלו - שלא פוענחו עד היום - במתחם מלטשות הבורסה ברמת-גן.
באף לא אחד מהמקרים האלה השודדים פתחו את הכספת ומצאו אותה ריקה. תמיד היה להם מידע פנימי טוב אינפורמטור, אחד העובדים של המלטשה או בית המסחר שסיפק את המידע ולאחר מכן קיבל את חלקו בשלל. החלק הזה נקרא בעולם הפלילים הפנסיה", ולכל מי שמשלב עסקי יהלומים ופלילים יש באיזשהו מחבוא את חבילת הפנסיה שלו. שנים אחרי שנשדדה או נגנבה היא מוצאת מהמחבוא ונמכרת, ואיש אינו יכול לשייך אותה לאיזושהי חבילה שנגנבה או נשדדה בעבר.
זה מוביל גם לרצח
בסנפלינג לא משתמשים רק כדי להיכנס לתוך מלטשות היהלומים באישון לילה. יש שודדים אמיצים שעושים את זה מוקדם בבוקר, דקות לאחר שכספת המלטשה נפתחת. במתחם הבורסה ברמת-גן היו בשנים האחרונות כמה אירועים שבמהלכם רגע אחרי פתיחת הכספת החלון עף פתאום פנימה, שודדים חמושים חדרו דרכו בחבלי סנפלינג, הכניסו את הסחורה שבכספת לתיקים ועוד לפני שמישהו הספיק להבין מה קורה השתלשלו לתחתית הבניין ונעלמו על אופנוע או במכונית.
לא סתם כשמתרחש שוד או פיצוח כספת בבורסת היהלומים השאלה הראשונה שמפקדי המשטרה שואלים ברשת הקשר המשטרתית היא אם יש נפגעים. אם אומרים שלא הם נרגעים, כי ממילא כל היהלומים מבוטחים, אלא שלפעמים שוד היהלומים מביא גם לרצח. אורי שליבובסקי, למשל, היה מתווך בבורסה, ובאחד מימי שישי של 90' הזמינו אצלו חבילת יהלומים גדולה. הקונים הגיעו עם משקפי שמש ובזהות בדויה, לקחו את חבילת היהלומים וירו בו למוות. רק למחרת נמצאה גופתו במשרד. תיקי המודיעין של משטרת תל-אביב מייחסים את רצח שליבובסקי לעבריין אבי ספן משיכון בבלי, אך לא נמצאו נגדו מספיק הוכחות ולכן הוא לא נעצר.
שנים לאחר רצח שליבובסקי הסתבכה הרפתקאה פלילית אחרת שבה היה מעורב ספן: הוא חטף את החיילת קרן גרטלר, נכדתו של היהלומן משה שניצר, וביקש עבורה כופר. מבצע החטיפה שלו הסתבך באמצע, המשטרה איתרה את מכוניתו ובקרב יריות עם השוטרים הוא חוסל.
משפחת שניצר גרמה לפני כמה שנים לפנצ'ר נוסף לשודדי היהלומים: שני השודדים הוותיקים, מיכה פפה רוקנשטיין ומאיר חביב, שכבר ביצעו בעבר כמה מבצעים דומים, שכחו הפעם להכין שיעורי בית.
מוקדם לפנות בוקר הם המתינו כשהם חמושים באקדחים במדרגות הבניין, חצי קומה מעל המלטשה של משפחת שניצר. ברגע שבעל המפתחות הראשון הגיע לפתוח את הדלתות ולנטרל את מערכות האזעקה הם קפצו עליו רעולי פנים, הצמידו לו אקדח לרקה וסיפרו לו איך הם הולכים לירות לו לתוך המוח אם הוא לא פותח את המלטשה וממשיך לעשות את כל הפעולות כאילו אין לו אקדח צמוד לרקה. מכיוון שהחיים הרבה יותר חשובים מכסף, שתי דלתות הביטחון נפתחו, בעל המפתחות נקשר באזיקי פלסטיק והושכב על הריצפה אחרי שהפעיל את קוד פתיחת הכספת. כל מי שהגיע בחצי השעה הבאה, עד שהכספת נפתחה, נקשר באזיקים ועייניו נחבשו. רגע אחרי שהכספת נפתחה השניים נעלמו עם השלל.
אלא שבניגוד לשני השודדים, שמואל שניצר, בנו של משה, דווקא הכין שיעורי בית: הוא נענה להצעה של חברה שפיתחה מצלמות ממוחשבות, להרכיב את המערכת שלהם לנסיון על הבניין שלו במתחם הבורסה ברמת-גן. המערכת הזו עבדה 24 שעות ביממה, ותפסה על חם את רוקנשטיין וחביב מגיעים למלטשה בלי תיקים - ויוצאים ממנה עם תיקים גדולים בריצה, רגע אחרי שהיה שם שוד. השניים קיבלו בגלל הסרט הזה תשע שנים בכלא.
המזכירה ברחה עם החבילה
פנצ'ר שחשף את ערוותו של ענף היהלומים אירע לברנש בשם גבריאל מירלשווילי. בשלהי 99' הוא שדד את היהלומן יעקב קימחי במתחם הבורסה. קמחי התנגד ונורה ברגלו. למשמע היריות נזעקו אנשים והתנפלו על השודד, שירה באוויר ותוך כדי גם ירה לעצמו בטעות כדור אחד ברגל. בבית החולים "אישפזו" לידו בלש, שדובב אותו והוציא ממנו סיפורי אלף לילה ולילה על מעשי שוד נוספים בענף היהלומים, על אינפורמטורים, שודדים ובעלי מלטשות שקונים סחורה גנובה. יותר מעשרה אנשים הושלכו לכלא בזכות הפנצ'ר הזה של מיראלשווילי.
כל שוטר וכל חוקר מטעם חברת ביטוח שמקבל לידיו תיק של שוד או מרמה בענף היהלומים מסמן לעצמו כחשוד ראשון את בעל המלטשה - ושולח אותו ראשון לבדיקת הפוליגרף. מאז שהענף קיים הראתה ההיסטוריה שהרווחים הכי קלים נעשים ביום שוד: מעלים את סכום הביטוח, שבועיים לאחר מכן מזמינים שני שודדים חמושים ורעולי פנים שיכפתו ויאיימו וישדדו - והכל בכאילו, כדי שחברת הביטוח תשלם את הפיצוים ותשאיר את בעל המלטשה עם היהלומים.
ככמות היהלומים בבורסה כן כמות השיטות והתרגילים שנעשו כדי לגנוב אותם. עם קצת מחשבה והשקעה אפשר לעשות הרבה כסף בענף הזה. לפני כמה שנים, למשל, הושתלה עובדת זרה יפיפיה כמזכירה בחברה לסחר יהלומים במתחם הבורסה. היא ומתכנן השוד חיכו עד שבכספת החברה היו הרבה מאוד יהלומים, וברגע האמת המזכירה הרימה טלפון לחברת נסיעות, קנתה כרטיס, רוקנה את הכספת וברחה מהארץ עם החבילה.
לפנייה לכתב/ת 
פפה רוקנשטיין. השודד הוותיק
צילום: ג'רמי פלדמן
מומלצים
