כל מה שרציתם לדעת על כתב סתרים
מה עושים כשרוצים להעביר למישהו מֶסֶר סוֹדִי, שאף אחד אחר לא יבין? כותבים צוֹפֵן! ואז, אפשר להעביר ידיעות על כל נושא שבעולם... ואפילו לנצח בְּמִלְחָמוֹת. גָּלוּ בְּסוֹדֵי סוֹדוֹת את כל מה שרציתם לדעת על צְפָנִים וְקוֹדִים סוֹדִיִּים, ויש גם ניסויים שאפשר לעשות בבית וחידה
נניח שאתם רוצים לשלוח הודעה ממש חשובה לחבר שלכם, שיושב בספסל הראשון בכיתה. אבל אתם גם לא רוצים שמישהו אחר יקרא את מה שכתוב בפתק (ובמיוחד לא המורה). אז מה עושים? משתמשים בְּצוֹפֵן סוֹדִי שידוע רק לשניכם, וכך - גם אם הפתק יגיע במקרה לידיו של "האויב" הוא לא יצליח לְפַעְנֵחַ את הכתוב בו.
אז בואו נגלה לכם סוד... השימוש בצוֹפֵן סוֹדִי הוא בהחלט לא המצאה שלכם. כבר לפני שנים רבות מאוד העבירו בני האדם מְסָרִים זה לזה, וכדי לוודא שֶׁהַמֶּסֶר שלהם לא יגיע לידיו של האדם הלא נכון, הם המציאו כל מיני שיטות סוֹדִיות כדי לשמור עליו.
תקשורת סוֹדִית, שהמטרה שלה היא להסתיר את עצם קיומה של ההודעה, מכונה סְטְגַנוֹגְרָפִיָה, שפירושה בִּיוָנִית היא: כיסוי וְהַסְתָּרָה של הכתוב.
מספרים, שֶׁבְּיָוָן הָעַתִּיקָה נהגו לְגַלֵּחַ את רָאשֵׁיהֶם שֶׁל הַשְּׁלִיחִים ולאחר מכן לכתוב את המֶּסֶר הסוֹדִי על הראש הקירח. הַשְּׁלִיחִים יצאו לדרך רק לאחר שֶׁשֵּׂיעָר ראשָׁם צמח, וכשהם הגיעו למקום היעד גילחו שוב את שערות ראשם וכך יכולים היו לקרוא את המֶּסֶר. בעולם העתיק, לעומת זאת, נהגו לכתוב מֶּסֶר סוֹדִי על פיסת עץ ולאחר מכן לְכַסּוֹתָהּ בְּשַׁעֲוָה. רק מי שידע על הַתַּכְסִיס יכול היה להסיר את שכבת השעווה ולגלות את המֶּסֶר. בְּסִין נהגו לכתוב הודעות סוֹדִיות על בַּדֵּי מֶשִׁי עדינים, לגלגל אותם לכדור קטן ולעטוף אותו בשעווה. לאחר מכן היה השליח בולע את הכדור... ואתם כבר בטח יכולים לנחש איך הגיעה לבסוף ההודעה לְיַעֲדָהּ, נכון? אבל זה עוד לא הכל...
לכל אורך הַהִיסְטוֹרְיָה הָאֱנוֹשִׁית חיפשו בני אדם שיטות להעברת מֶּסֶרים, וככל שעבר הזמן הִשְׁתַּכְלְלוּ גם השיטות. במאה ה-15, למשל, הצליח מַדְּעָן אִיטַלְקִי מפורסם להסתיר ידיעה סוֹדִית בתוך ביצה מבושלת. איך הוא עשה את זה, אתם שואלים? ובכן, הוא בישל את ביצה וכתב את ההודעה הסוֹדִית על קליפת הביצה בעזרת דְּיוֹ מיוחד, שהורכב מִמֶּלַח וְחומֶץ. תְּמִיסַּת הדְּיוֹ חדרה דרך קליפת הביצה וְהוטְבְּעָה על שֶׁטַח הַחֶלְבּוֹן. כמובן שמי שרצה לקרוא את ההודעה היה חייב לְקַלֵּף את הקליפה ממש בעדינות.
בהמשך פותחו שיטות הסתרה רבות, כמו שימוש בִּדְיוֹ סְתָרִים ומֶּסֶר מִיקְרוֹסְקוֹפִּי (ממש קטן) שֶׁהוצְפַּן בְּתוֹךְ סִימַן פִּיסּוּק במכתב רגיל ותמים. אבל, ככל שעבר הזמן, הבינו האנשים כי שיטות אלה הן מעט בְּעָיָתִיּוֹת. תארו לעצמכם מה היה קורה אם לדוגמה האויב היה מצליח לתפוס את השליח או את כדור השעווה ולגלות את הסוד שמסתתר בהם. זה היה ממש לא נעים ואפילו מסוכן, נכון? ולכן, החליטו להיעזר גם בצוֹפֵן סוֹדִי, שהאויב לא יצליח להבין.
מבלבלים את האויב
ובאמת, זה בדיוק מה שעשו חַכְמֵי הָעֵת הָעַתִּיקָה. הם המציאו כל מני שיטות, בעזרתן ניתן להצפין את המֶּסֶר. שיטה זו של הַצְפָּנַת מְסָרִים נקראת בִּיוָנִית קְרִיפְּטוֹגְרַפְיָה. בשיטה זו אנחנו לא רק מחביאים את המֶּסֶר במקום סוֹדִי, אלא גם כותבים אותו בצורה שתהיה מובנת רק לנו ולמקבל המֶּסֶר, וכך אנשים אחרים שיקראו את המכתב הסוֹדִי שלנו יתבלבלו ולא יבינו מה הייתה כַּוָּנָתֵנוּ. כדי ליצור צוֹפֵן סוֹדִי יש להמציא כמובן מַפְתֵּחַ או שיטה בעזרתה מְפַעְנְחִים את הכתוב. שני הצדדים – מי שכותב את המֶּסֶר ומי שמקבל אותו, צריכים להסכים מראש על מַפְתֵּחַ הצוֹפֵן ולהבין את דרך השימוש בו. ואם רוצים שהצוֹפֵן יהיה סוֹדִי באמת, רצוי שכמה שפחות אנשים יכירו את מַפְתֵּחַ הצוֹפֵן.
כל אחד והצוֹפֵן שלו
מספרים, כי כבר לפני יותר מ-2,000 שנה העביר מֶלֶךְ סְפַּרְטָה מֶּסֶרים מוצְפָּנִים לחייליו בִּשְׂדֵה הַקְּרָב. היו אלה יְמֵי הַמִּלְחָמָה שבין סְפַּרְטָה לְאָתוּנָה ומֶּסֶר סוֹדִי שנופל לידיים הלא נכונות עשוי היה לְהַכְרִיעַ את הַמִּלְחָמָה. לכן, מֶלֶךְ סְפַּרְטָה נֶעֱזַר בְּשִׁיטַת הַמּוֹט וְהַסֶּרֶט. על מוט זהב מיוחד נהג לכרוך סרט ועליו לכתוב את ההודעה הסוֹדִית. הסרט הועבר לשליח וזה העביר אותו לְשַׂר הַצָּבָא שישב בשטח. לְשַׂר הַצָּבָא, שהיה איש סודו של המלך, היה מוט זהה בְּקוטְרוֹ לזה של המלך. את הסרט לִיפֵּף שר הַצָּבָא על המוט וכך יכול היה לפענח את הוראותיו של המלך.
קוד צוֹפֵן מפורסם נוסף, הוא הקוד בו נעזר יוּלְיוס הַקֵּיסָר שנהג להחליף את סדר האותיות וכך הִקְשָׁה על אוֹיְבָיו לפענח את מכתביו האישיים. גם כַּת הָאִיסִיִּים, שחיה לפני אלפי שנים בְּאֵזוֹר קוּמְרָאן שֶׁבַּנֶּגֶב, נָקְטָה אמצעי זהירות רבים כדי שֶׁסּוֹדוֹתֶיהָ הַכְּמוּסִים לא יִדְלְפוּ החוצה. באחד מֵהַכְּתָבִים הָעַתִּיקִים שנתגלו בקוּמְרָאן נמצא מכתב סוֹדִי שנכתב בִּכְתָב עִבְרִי עתיק, שלא היה מוכר לרבים. ובנוסף, על מנת לְהַקְשׁוֹת בְּפִעְנוּחַ הַמִּכְתָּב, שינה גם מְחַבֵּר המכתב את כיוון כתיבת האותיות.
מספרים גם שֶׁהָאָמָּן הַמְּפורְסָם לֵאוֹנַרְדוֹ דֶה וִינְצִ'י כתב את כתביו הסוֹדִיים על הָאָנָטוֹמְיָה שֶׁל גּוּף הָאָדָם ועל עוד כל מני המצאות חשובות עליהן חשב, בִּכְתַב רְאִי. כל מי שניסה לקרוא את הכתבים שלו ממש התבלבל ולא הבין דבר. רק שנים לאחר מותו הצליחו לגלות את סודו. גם כְּתַב רש"י, שבטח שמעתם עליו, שימש במשך שנים רבות ככתב יד סוֹדִי מוצפן, שאת סודותיו ידעו רק מעטים.
סודה של הָאֶנִיגְמָה
סיפור מפורסם הקשור בְּהַצְפָּנָה התרחש בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִייה. בְּמִלְחָמָה, כמו שאתם בטח יודעים, די מסוכן לדבר בטלפון רגיל, כי אי אפשר לדעת האם הָאוֹיֵב מאזין לך מהצד השני. ולכן, לשימוש בִּצְפָנִים ישנה חֲשִׁיבוּת בִּיטְחוֹנִית וּצְבָאִית גדולה מאוד.
ואכן, בְּמֶרְכָּזוֹ של הסיפור שלנו עומדת לה ה"אֶנִיגְמָה" מכונה קטנה בעלת מקלדת ומערכת של נורות וגלגלים. מכונה זו הומצאה בשנת 1918 על ידי מְהַנְדֵּס גֶּרְמָנִי ותפקידה היה להצפין הודעות ולפענח אותן באמצעות מיקום מיוחד של הגלגלים במערכת. למקבל ההודעה היה מכשיר זהה וכשהוא הציב את הגלגלים לפי קוֹד מוסְכָּם הוא הצליח לפענח את ההודעה.
ואתם בטח מבינים מה רב היה תִּסְכּוּלָם של הַצְּבָאוֹת, הַלּוֹחֲמִים נגד הַגֶּרְמָנִים, שהצליחו להשיג את ההודעה המוצפנת, אך לא הצליחו לפענח אותה, נכון?
טוֹבֵי הַמָּתֶמָטִיקָאִים הַבְּרִיטִים וְהָאָמֶרִיקָנִים ישבו ימים רבים וְשָׁקְדוּ עַל פִּעְנוּחַ צוֹפֵן האֶנִיגְמָה, אולם התשובה הגיעה דווקא מִמָּתֶמָטִיקַאי פּוֹלָנִי בְּשֵׁם מַרַיַאן רַזְ'בַּסְקִי, שגילה את מַפְתֵּחַ הצוֹפֵן. רַזְ'בַּסְקִי, שנהג לעקוב מדי יום אחר הַתִּשְׁדּוֹרוֹת שֶׁל הַגֶּרְמָנִים, זיהה בהן שִׁיטָתִיּוֹת וּמַחְזוֹרִיּוֹת, ובעזרת מערכת חשמלית שבנה - הצליח לזהות את המַפְתֵּחַ היומי של הַגֶּרְמָנִים לפענוח ההודעות. וכך, בזמן שהַגֶּרְמָנִים חשבו שֶׁמַּעֲרֶכֶת הַהַצְפָּנָה שלהם היא סוד כמוס, האזינו כּוֹחוֹת הַבִּיּוּן הַבְּרִיטִים וְהָאָמֶרִיקָאִים לתִּשְׁדּוֹרוֹת וידעו מתי מתכננים הַגֶּרְמָנִים לתקוף מטרות. פענוח צוֹפֵן האֶנִיגְמָה הביא בסופו של דבר לְחִיסּוּל צִי הַצּוֹלְלוֹת הַגֶּרְמָנִי ותרם לניצחונן של בְּנוֹת הַבְּרִית בַּמִּלְחָמָה.
גם בחיי היומיום
אבל שלא תחשבו שרק מְרַגְּלִים וְאַנְשֵׁי כּוֹחוֹת הַמּוֹדִיעִין עוֹסְקִים בְּהַצְפָּנָה. למעשה, הצפנים והקודים הסוֹדִיים מלווים אותנו כמעט בכל מקום. נשמע לכם קצת מוזר? ובכן, אם ביקרתם לאחרונה בַּסּוּפֶּרְמַרְקֶט, ודאי הבחנתם בְּבַּרְקוֹד הַפַּסִּים, המוצמד לכל המוצרים. הַקּופָּאִית מעבירה את אותו בַּרְקוֹד דרך סוֹרֵק אֶלֶקְטְרוֹ-אוֹפְּטִי מיוחד שֶׁמְּפַעְנֵחַ את הקוד ומזהה את המוצר, ורק לאחר מכן אתם משלמים עליו.
גם על כַּרְטִיסֵי הָאַשְׁרַאי, בהם משתמשים הוריכם, מוטבע קוֹד מוצְפָּן, שֶׁמְּאַפְשֵׁר לְזַהוֹת את בְּעָלָיו שֶׁל כַּרְטִיס הָאַשְׁרַאי (ובכך מְּאַפְשֵׁר לו לִרְכּושׁ סְחוֹרוֹת וְשֵׁירוּתִים). ואם אתם מתעניינים באינטרנט, בטח נתקלתם באתרים בהם ניתן לרכוש מוצרים, נכון? ובכן, גם באתרים אלה ישנן שיטות הצפנה מיוחדות, הַמְּאַפְשְׁרוֹת לַקּוֹנֶה לרכוש מוצר בביטחון. כיום, נושא אַבְטָחַת הַמֵּידָע בַּמַּחְשְׁבִים הוא נושא חשוב ורציני ביותר. תְּחוּם הַהַצְפָּנָה הפך בעצם לְנַחֲלָתָם של מָתֶמָטִיקָאִים וְאַנְשֵׁי מַחְשְׁבִים שצריכים לפענח ולהמציא כל הזמן צְפָנִים חדשים.
אז, בפעם הבאה שבה תרצו לשלוח מכתב לחבר בכיתה, כדאי לכם לזכור כי מוטב להיעזר בצוֹפֵן סוֹדִי שידוע רק לשניכם...
צוֹפֵן תוצרת בית
רוצים לייצר צוֹפֵן וכתב סוֹדִי בבית? לפניכם מספר שיטות, באמצעותן תוכלו לעשות זאת בעצמכם:
כְּתַב סְתָרִים חָמוּץ
החומרים
חצי לימון, נייר לבן, מקל ניקוי אוזניים, נר וגפרורים
מה עושים?
1. סוחטים את הלימון לקערה.
2. טובלים את מקל האוזניים או את המכחול במיץ הלימון.
3. כותבים הודעה סוֹדִית על הנייר.
4. עכשיו, מחכים שמיץ הלימון יתייבש וקוראים את ההודעה.
איך? לוקחים נר, מדליקים אותו ומקרבים לנייר. מיץ הלימון, שֶׁהַטֶּמְפֶּרָטוּרָה הדרושה לְהִתְלַקְּחוּתוֹ נמוכה מזו של הנייר, ייחרך אך שאר הנייר יישאר לבן.
שִׁיטַת הַסֶּרֶט וְהַגָּלִיל
אם אתם רוצים להעביר הודעות ממש כמו שעשו החיילים בימי סְפַּרְטָה... קלי קלות!
החומרים
גליל קַרְטוֹן (אפשר להשתמש בגליל פנימי של נייר טוּאָלֶט או של מגבת נייר), סרט נייר ארוך, עט או עיפרון, נייר דבק
מה עושים?
ועכשיו... כל שעליכם לעשות הוא לכרוך את סרט הנייר מסביב לגליל באלכסון, ולהדק את קצוות הסרט בנייר דבק כדי למנוע תזוזה. כעת, לאחר שעטפתם את הגליל ובדקתם שאף אחד מהליפופים לא עולה על חברו, כתבו מֶּסֶר כלשהו על הנייר המלופף. לאחר מכן הסירו את הסרט. אחד מחבריכם, שייעזר בגליל בעל אותו קוטר, יוכל ללפף את הסרט על הגליל ולפענח את המֶּסֶר שלכם. מגניב, לא?
חידה
נסו לנחש מה נכתב בצוֹפֵן הסוֹדִי שלפניכם:
(הרמז - אותיות שהופכות למספרים)
20, 30 5 , 20, 2, 6, 4
5, 90, 30, 8, 400, 40 2, 40, 300, 10, 40, 5
1, 400, 40 10, 20, 6, 30, 10, 40
30, 5, 10, 6, 400 40, 200, 3, 30, 10, 40
40, 40, 300 40, 6, 90, 30, 8, 10, 40
לפנייה לכתב/ת 
