פתרונות GPS: שאלה של מיקום
A-GPS היא טכנולוגיית האיכון (איתור ומיקום) שמסתמנת כמועדפת יתרונה: היא מנצלת הן את רשת הלוויינים והן את רשת הסלולר ומספקת תוצאה מדוייקת ובעיקר מהירה
בשבועות האחרונים מתחיל השוק הישראלי להתוודע אט-אט לפתרונות איכון (מיקום) לווייניים. מירס למשל השיקה פתרון משולב עם חברת Telmap הישראלית (ברשת Iden), ופלאפון (ברשת Cdma) עורכת מזה תקופה ניסוים ביישומי ניווט קוליים שאותם היא מתעתדת להשיק בקרוב מאוד.
בחודשים הקרובים עומדת להתחולל מהפכה של ממש בתחום גם בקרב ספקיות ה-GSM (סלקום ופרטנר), שישיקו פתרונות משולבים כמו מקלטי GPS נפרדים, המקושרים למכשירים באמצעות טכנולוגיית בלוטות'.
בשוק ה-GSM נסמכו עד כה על טכניקות רשת שונות כ-E-OTD, שאיפשרו לאתר את המשתמש באמצעות חישובים מתמטיים.
הרעיון התבסס על הבדלי הזמנים בין אותות הרדיו המשוגרים בין מספר תחנות בסיס קבועות, לבין המכשיר הסלולרי. הפתרונות הללו היו סבירים, לא יקרים אך גם לא מדויקים במיוחד. אולם מרביתם הגדול של שירותי המיקום דורש רמת דיוק שאינה מתפשרת: אפשר להודיע ללקוח שיש מסעדה צרפתית פה בסביבה, אך זה אתגר אחר לחלוטין להוביל אותו אליה בדיוק של מטרים בודדים.
פתרונות משולבים - מקלטי GPS המתחברים לסלולרים בבלוטות' - יגיעו בחודשים הקרובים לשוק הישראלי ויימכרו כחבילה אחת. אך זוהי רק ההתחלה. בעתיד הלא רחוק טכנולוגיית האיכון A-GPS, שהשתלבה בהצלחה במכשירים מבוססי cdma ו-iden, תשתלב בקרב כל טכנולוגיות הגישה המרכזיות בעולם ותהפוך לסטנדרט בפועל.
היתרון האמריקני
לעת עתה רשתות cdma ומהכשירים התומכים נמצאים בעדיפות על פני מקביליהם האירופים בכל הקשור לפתרונות לוויינים. הסיבה נעוצה בשני גורמים: ראשית רשת ה-cdma ערוכה יותר מבחינה תשתיתית לפתרונות הללו, שכן כבר היום היא נסמכת על מערכות GPS לתזמון מדוייק. שנית מולדת ה-cdma הלא היא ארה"ב, המקפידה באופן הדוק יותר מאשר אירופה על פתרונות איכון מדוייקים מאז פיגוע התאומים. בנוסף, כל פתרונות האיכון הרציניים מתבססים נכון להיום על מערך הלוויינים של משרד ההגנה האמריקני.
אולם, האירופים מצידם מאמינים, שעד שנת 2008 מערכת הלוויינים שלהם, גלילאו, תעבוד כבר בצורה מסחרית ותהווה אלטרנטיבה לאמריקנים. ההערכה גורסת,
כי עד שנת 2010 יהיו ברחבי אירופה לא פחות מ-290 מיליון מכשירים סלולריים עם מקלטי גלילאו/GPS מובנים. התחזית לשנת 2020, אופטימית אף יותר: לא פחות מ-2 מיליארד סלולריים יתמכו במערכת האירופית, מתוך 3 מיליארד משתמשים בכל רחבי העולם.
המגבלה הלוויינית
טכנולוגיית GPS (איכון באמצעות לוויינים) מסורתית סובלת ממספר בעיות מרכזיות, שהגבילו אותה בכניסתה לעולם הסלולר. הראשונה היא העובדה הפשוטה, שבכדי שהאות הלווייני יגיע אל המקלטים נדרש קו ראייה בין לפחות 4 לוויינים למכשיר הסלולרי, אשר מספקים למקלט תמונה תלת-מימדית הכוללת קו רוחב, קו אורך והגובה מעל פני הים.
האות מהלוויין מבוסס על גלי רדיו, הרגישים לתופעה של השתקפות ולמכשולים הנמצאים בערים (כדוגמת בניינים וצמרות עצים). עובדה זו מגבילה את פעילות המקלט הלווייני בתוך מבנים ובכל איזור המעיב על קליטת גלי הרדיו.
הבעיה השנייה היא הזמן. למקלט GPS נדרש זמן לא קצר לעבור ממצב של רגיעה, כלומר מצב שבו הוא אינו יודע את המסלול של הלוויינים שמעליו והמרחק שלו מהם, למצב עבודה שבו הוא יודע את מיקומו המדויק. זו בעיה רצינית אם למשל לוקחים בחשבון את תקנות הממשל האמריקני, לפיהן יש לאתר את מי שמתקשר לעזרה בדיוק של עד 67 אחוז בטווח של 100 מטרים ושל 95 אחוז בטווח של 300 מטרים. מכיוון שמרבית הקריאות לעזרה נעשות כיום דרך הסלולרי, הרי שאם פרק הזמן הנדרש עד אשר ניתן לקבל איכון מדויק הוא דקה או שתיים, זה יכול להיות עניין של חיים ומוות.
הבעיה השלישית היא המחיר, גודל המקלטים ואורך חיי הסוללה. שילובם של מקלטי GPS בתוך מכשירי סלולר אופנתיים בעולם ה-GSM הוא השקעה לא קטנה ומצריך שדרוג של תשתיות הרשת, במיוחד כשלוקחים בחשבון שתשתית רשת ה-GSM לא נסמכת על לוויינים למטרות תזמון, בניגוד לטכנולוגיית הגישה הסלולרית cdma הנפוצה בארהב (ברשת יש רכיב שעובד מול לווייני GPS).
הפתרון המסתמן
טכנולוגיית A-GPS, המיושמת כרגע ב-CDMA ותיושם בעתיד גם בעולם ה-GSM, הפכה בשנים האחרונות לטכנולוגיית האיכון המועדפת והאירופים מקווים, שהכניסה של מערכת גלילאו תאיץ את הכניסה של הטכנולוגיה הזו.
היא מתגברת על הבעיות המרכזיות של מקלטי ה-GPS הרגילים, ומצליחה להבטיח מיקום מדויק במחיר סביר.
לטכנולוגיית A-GPS ישנם מספר מרכיבים מרכזיים: מכשיר סלולרי עם רכיב GPS, שרת -GPSA הכולל גם מקלט GPS שרואה את הלוויינים בדומה למקלט שבמכשיר, והתשתית הסלולרית הרגילה המכילה את תחנות הבסיס הפזורות ברחבי המדינה.
מאחר ששרת ה-A-GPS יכול לדעת בכל רגע מהו מיקומם היחסי של מכשירי הסלולר עד לרמת התא הסלולרי והאיזור שבו נמצא המשתמש (בזכות המידע מהרשת הסלולרית), ובמקביל הוא עוקב אחר האותות הלוויינים - הוא יכול לחשב במהירות גבוהה ביותר וברמת דיוק גבוהה ביותר מאיפה מגיע האות של הטלפון הסלולרי.
A-GPS מתבלט גם בזכות העובדה, שהטכנולוגיה הנוכחית נדרשת לאתר ולפענח אותות בסדר גודל קטן יותר מאשר מקלטי GPS רגילים. מסיבה זו צריך מקלט בעל יכולות חלקיות, שגם עולה פחות. ניתן, למעשה, לשלב את רכיב ה-A-GPS בתוך הטלפון בעלות לא גבוהה במיוחד, ומבלי להשפיע באופן מעשי על גודלו של המכשיר.
