"הילדים הרי יודעים שאבא רצח את אמא"
מיכל, שאחותה חגית נרצחה על ידי בעלה, מנהלת מאבק עם משפחת הרוצח על הזכות לגדל את ילדי אחותה. כמו כן היא מנסה לקדם חוק שישלול אוטומטית את האפוטרופסות על הילדים מבעל שרצח את אשתו. "לא ייתכן שגבר ירצח את אשתו, יהרוס לילדיו את החיים ואחר כך גם ינהל את העניינים מתוך הכלא"
"מרגיז אותי שמי שהחריב את חיי, ואי אפשר בכלל לתאר עד כמה, עדיין מנהל לי אותם. הילדים הם הדבר היחיד שנשאר לנו, הירושה היחידה מאחותי. אני ואמא שלי נעשה הכל כדי שהילדים של אחותי יישארו אצלנו, טוב להם פה". כך אומרת מיכל (כל השמות בכתבה בדויים) שאחותה חגית נרצחה לפני כחצי שנה על ידי בעלה, גבי.
משפחתה של חגית מנהלת מאז הרצח מאבק משפטי נגד משפחתו של גבי, היושב בבית הסוהר, על הזכות לגדל את הילדים, בני שבע וארבע וחצי.
בעת הרצח היו גבי וחגית, תושבי השרון, בעיצומם של הליכי גירושים. גבי לא השלים עם הקביעה של בית המשפט שהילדים יישארו בחזקת חגית ועם גובה דמי המזונות שנקבעו לו. הוא הגיע לדירתה של חגית ורצח אותה.
אחרי הרצח החל מסע הייסורים של משפחתה של חגית. גבי, שנותר האפוטרופוס על ילדיו, אותם ייתם מאם, הודיע כי הוא מבקש שהילדים יגדלו אצל אחותו.
מיכל, אחותה של חגית, המטפלת בילדים, עם אמה, מאז הרצח, כבר יצרה קשר עם כמה חברות כנסת במטרה לקדם חקיקת חוק שימנע מבעל שרצח את אשתו להמשיך ולשמש כאפוטרופוס לילדיו.
"כאילו שהסיוט של הרצח לא מספיק"
מיכל, אחותה של חגית, מספרת כי היא ואחותה היו קרובות מאוד והתגוררו בשכנות זו לזו. "אחרי הרצח הילדים עברו אלי. הם מכירים אותי ואת אמא שלי הכי טוב. כאילו שהסיוט של הרצח לא מספיק, כבר במהלך השבעה קיבלנו מסרים מהמשפחה של גבי שהם לא מתכוונים לוותר על הילדים. גבי החליט שהוא רוצה שהילדים יהיו אצל אחותו, שאותה הילדים בכלל לא מכירים".
חודש אחרי הרצח, קבע בית המשפט כי הילדים יישארו אצל מיכל למשך שלושה חודשים נוספים, במהלכם ייבדקו שתי המשפחות על ידי פסיכיאטר, שייתן חוות דעת. מיכל: "המאבק לא נותן למשפחה שלי לחזור לחיים, שהם גם ככה קשים. זה להוסיף חטא על פשע. המשפחה שלו לא מבינה שגם הילדים סובלים מהמצב. הם החליטו להתעלל בנו. הילדים הם הדבר היחיד שנשאר לנו, הירושה היחידה מאחותי. להם יש את גבי, לנו אין כלום. אם הם רוצים לבלות עם הילדים, אנחנו נסכים, אבל הם בחרו ללכת למאבק שגורם סבל רב לכולם".
"היא לא רוצה את הילדים, זה גבי רוצה"
בני משפחתו של גבי נפגשים עם הילדים אחת לשבוע, על פי החלטת בית המשפט. האחות המבקשת לגדל את הילדים הגיעה רק לארבע פגישות. מיכל: "הם רוצים לנתק את הילדים מהסביבה הטבעית שלהם, מהחברים ומהמשפחה הקרובה. שאלתי את האחות למה היא רוצה את הילדים ואז היא אמרה לי, שהיא בכלל לא רוצה אותם. 'אני מכבדת את רצונו של גבי, אני עושה מה שהוא רוצה', היא אמרה לי. אני יודעת רק דבר אחד, שאני ואמא שלי נעשה הכל כדי שהילדים יישארו אצלנו כי פה הכי טוב להם, זה המקום שלהם. הם עוברים מספיק משברים עם העובדה שאין להם לא אמא ולא אבא".
בשבוע שעבר השתתפה מיכל בערב הבינלאומי למאבק באלימות במשפחה שנערך בתל אביב, שם שוחחה עם כמה חברות כנסת על הצעת חוק לפיה בעל אשר רצח את אשתו, תישלל ממנו באופן אוטומטי האופטרופוסות על הילדים. "לא ייתכן שגבר ירצח את אשתו, יהרוס לילדיו את החיים ואחר כך גם ינהל את העניינים מתוך הכלא", אומרת מיכל.
"במקום שנתרכז בגידול הילדים ובהתמודדות עם הקשיים שלהם, אנחנו עסוקים בהישרדות. גבי בכלל לא היה עם המשפחה שלו בקשר, הוא בעצמו העדיף את המשפחה שלנו על פני המשפחה שלו ולמרות זאת הוא רוצה את הילדים שם, כי הוא מפחד ש'נמריד' אותם נגדו. הוא לא מבין שהילדים יודעים את האמת, שאבא רצח את אמא, לא צריך להמריד אותם".
אמו של גבי: "לבן שלי לא היה מזל"
אמו של גבי, סירבה להתייחס לרוב הפרטים בכתבה, אבל הסכימה לומר כי "לבן שלי לא היה מזל. אני מצטערת מאוד על מה שקרה, זה כמו חידה בשבילי מה שקרה שם. זה גורל אכזר לשלוש משפחות. אני מעדיפה שהילדים יהיו אצל אחותו, לטובתם. אני לא שוללת את המשפחה השנייה ואני אעשה כל מה שבית המשפט יחליט". בנוגע לעובדה כי הילדים כמעט ולא מכירים את האחות המבקשת לגדל אותם, אמרה האם כי "הם יהיו כמו ילדים שעוברים למשפחה אומנת. נכון שהם לא מכירים אותם, אבל הם צריכים משפחה ושם יש שלושה ילדים נוספים".
