הודו נוצצת במוזיאון רמת גן

משחק אסוציאציות על השם "הודו" יניב תוצאות כמו עוני, פרות, מקדשים, שריפת גופות, בודהיזם, יוגה, גואה, גנגס, טאג'-מהאל ואולי גם דמוקרטיה והיי-טק. יהלומים? מה פתאום. זוהי כבר הטריטוריה של מרלין מונרו, שהפכה אותם לחבריה הקרובים, של אליזבט טיילור המחזיקה ביהלום על שמה, או של מלכת בריטניה שמסתובבת עם "סלע" במשקל 317 קראט על הכתר האימפריאלי שלה.

ואף על פי כן - הודו - לא רק שיש שם יהלומים בשפע, הם גם הגיעו לישראל ומוצגים בימים אלה בתערוכה "אגדה הודית" - במוזיאון היהלומים במתחם הבורסה ברמת-גן.

הודו היתה ועודנה עשירה במכרות יהלומים. אשה הודית מן השורה תראה היום יהלומים רק אם תחלוף על פניה תהלוכה של המהרג'ה ובני משפחתו,

 אבל בני האצולה התקשטו בהם מאז ומתמיד. בתקופת האימפריה הבריטית כונתה הודו היהלום שבכתר, כאשר אפילו ציפוי השיש החיצוני של הטאג'-מהאל היה מעוטר באבני חן.

סגנונות התכשיטים השתנו במשך השנים בגלל השפעות חיצוניות. את עיצובם הסופי הם קיבלו רק במאה ה-17, כאשר פלשו המוֹגּוֹלִים מאירן להודו והביאו איתם את האמנים שהתמחו בעבודות שיבוץ. התכשיטים יוצרו עבור בני משפחת המלוכה, האצולה ההודית והפיאודלים העשירים.

אחד הספקים הגדולים של צרכני אבני החן הם האחים קאסליוואל, המחזיקים במפעל לייצור תכשיטים בשם "ג'ם פאלאס" בעיר ג'איפור, בירת רג'סטן. התערוכה ברמת גן מבוססת על תכשיטים שיוצרו במפעל בשיטות ובעיצוב מסורתיים, כפי שהיה נהוג לפני מאות שנים. המפעל אומנם קיים משנת 1852, אבל בעליו רכשו בנוסף תכשיטים מקוריים ממשפחות אצולה שרצו לממש את רכושם. למשפחות אלה יש היום סיבה טובה למכור, כששווי פריט נוצץ אחד יכול להניב 250 אלף דולר.

התבוננות מקרוב ביהלומים בתערוכה מגלה שלהודים שיטות עיבוד שונות מאלו שבמערב. כך, משל, הם מעדיפים להשאיר את האבן שטוחה ובצורתה הטבעית, ולכן האבנים שמרכיבות את הרבידים כה שונות זו מזו. הם גם נוטים לשבץ אבנים במקומות חבויים מן העין, וכך מטופל הצד האחורי של רביד הצוואר בקפידה לא פחותה מאשר הצד הקדמי.

כפי שהודו משדרת קשת רחבה של ריחות וצבעים, כך גם תכשיטיה ססגוניים ובוהקים בצבעים עזים של ירוק ואדום. באבנים, בפנינים ובנטיפים משובצים אלמנטים מהטבע, כמו פרחים, עלים ואשכולות ענבים, לצד טווסים, ראשי אריות, תנינים וראשי פילים.

נשות האצולה התהדרו בעבר בתכשיטים מכף רגל ועד ראש: "דאוני" (קישוט הראש), "טיקה" (עיטור המצח), נזמי אף, עגילים כבדים ומשובצים, "ארייה" ו"קנת'לה" (עדיים לצוואר), "ג'באנד", "קארה" ו"דסטי" (טבעות ידיים), "קאמארהבנד" (חגורה משובצת למותניים), ואפילו

 על הרגליים המקושטות בחינה אדומה נענדו צמידי קרסול. בתרבות שבה אסור לאשה להיראות בחברת גברים, לצמידים המצלצלים האלה היתה מטרה משנית - להרחיק גברים מאזור שבו נמצאות נשים. לבעל, בזכות צמידי הקרסול, היה קל לגלות היכן נמצאת אשתו.

גם גברים ענדו תכשיטים רבים. את הטורבן עיטר קאלגרי משובץ יהלומים, אבני ברקת ואודם. בדרך כלל מעל סיכת הטורבן התנוססו ציצת נוצות יען רכות או נוצות טווס. שורות שורות של מחרוזות פנינים יקרות, יהלומים, אבני אודם וברקת נענדו על החזה. גם הטבעות הגבריות הכבדות שובצו לעייפה ביהלומים.  

בנוסף לתערוכת התכשיטים מהודו מוצגת במוזיאון תערוכת קבע שמשחזרת את דרכו של היהלום מהאדמה עד לענידתו על הגוף. היהלומים שנועדו לתכשיטים עוברים דרך ידיהם של סוחרים שמעריכים את שוויים ואחר כך מעובדים על פי אופיים. המוזיאון מציג את כל השלבים (כרייה, מיון, ניקוד, ביקוע, ניסור וליטוש) ומספק הסברים על תכונות היהלומים. לצד סקירת תולדות היהלומים בארץ ישראל מוקדשת גם פינה ליהלומים המפורסמים ביותר בעולם.

אחד המוצגים היפים במוזיאון הוא שעון חול של חברת דה-בירס שבמקום חול מחלחלים דרך מנסרת הזכוכית שלו 2,000 יהלומים גולמיים המוארים בכחול. כל סיבוב נמשך כ-10 דקות והיהלומים ממשיכים לזרום ללא הפסקה, כמו שנאמר יהלומים לנצח.

• התערוכה "אגדה הודית" תהיה פתוחה עד 15 ביולי 2005.
• האוצר, יהודה כסיף, עורך סיורים מודרכים למעוניינים - בתיאום מראש.
• מוזיאון היהלומים ע"ש הארי אופנהיימר, ז'בוטינסקי 1 רמת גן, פתוח א'-ה' 16:00-10:00. 10 שקל למבוגר, 5 שקל לילד. טל' 5760219 03.