קלות האנטיביוטיקה בישראל: לוקחים גם בלי מרשם
כשליש מהישראלים נוטלים אנטיביוטיקה על דעת עצמם. הנתון המדאיג הזה עולה ממדגם שערך האיגוד האירופי לבריאות ב-19 מדינות, ובהן ישראל. השימוש המופרז באנטיביוטיקה גורם להתפתחות זני חיידקים שעמידים לה, בעיה קשה המאיימת על בריאות הציבור
כל עונת מעבר זה קורה לו, בכל פעם מחדש: גודש באף, עיניים דומעות, גירוי בגרון ותחושה לא נוחה. "נמאס לי לקבל תרופות אנטי היסטמיניות לטיפול באלרגיה הזו", אומר י' בן ה-40, "יש להן אפקט מרדים ואני מרגיש סמרטוט לכמה שעות, וצריך להאט את הקצב ולנסות להתגבר על תחושת הזומבי".
השנה הוא החליט להימנע מביקור במרפאה ומקבלת מרשם לתרופה אנטי אלרגית, ובמקום זה לטפל בעצמו בתרופה אנטיביוטית שמצא במגירה. "לפני שנתיים עברתי ניתוח חניכיים ולקחתי מוקסיפן. החלטתי שאם זה טוב לחניכיים,
התוצאות
המחיר הכבד של הטיפול האנטיביוטי המופרז
אריאלה איילון
דלקת האוזן התיכונה היא מחלת הילדים הנפוצה ביותר, הניצבת במקום השני מיד אחרי ההתקררות הרגילה. למרבית הילדים החולים במחלה ניתן טיפול אנטיביוטי, אף שמחקרים מלמדים ש-80% מהם יחלימו ממנה באופן טבעי, ללא כל טיפול. לעתים, כאשר הילדים באמת יזדקקו לתרופה, הם עלולים לגלות שזו כבר אינה יעילה עבורם. כעת מנסים המומחים לשכנע הורים ורופאים להפחית את השימוש המוגזם באנטיביוטיקה
כשליש מתושבי ישראל משתמשים באנטיביוטיקה על דעת עצמם. את הנתון המדאיג הזה חושף פרופ' ראול רז, יו"ר הוועדה הלאומית לגיבוש תוכנית לשימוש מושכל בתרופה בקהילה, ומנהל היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי העמק. הנתון התקבל במדגם רחב היקף שערך האיגוד האירופי לבריאות ב-19 מדינות, ובהן ישראל, שבה נסקרו 1,500 מבוטחים של שירותי בריאות כללית.
נוטלים תרופות שפג תוקפן
"הממצאים שהתגלו מדהימים", אומר פרופ' רז. "35% מהנשאלים הודו שהם נוהגים להשתמש בסוגי אנטיביוטיקה שונים במהלך השנה, ושיעור דומה של נשאלים ענו שהם עושים זאת על דעת עצמם, כלומר ללא אבחון רפואי מקדים, המלצה או מרשם רופא".
לדבריו, 80% מהנשאלים השתמשו באנטיביוטיקה לטיפול בשיעול, בכאבי גרון ובנזלת – תופעות ויראליות חולפות שאינן מצריכות שימוש בקבוצת תרופות זו. בביקור שערכו הסוקרים בבתיהם של 25% מהנשאלים נמצא מאגר גדול של תרופות אנטיביוטיות, שתוקפן של חלק מהן פג, או שלא התאימו לטיפול בתסמינים שבגללם נלקחו.
ר', איש תקשורת, הוא דוגמה לשימוש לרעה בתרופה. "אני סובל מסינוסיטיס שמשגע אותי", הוא אומר. "קשה לי לנשום ולבלוע, וכאבי הראש שלי בלתי נסבלים". לפני שלוש שנים רשם לו רופא המשפחה אוגמנטין, תרופה אנטיביוטית בעלת השפעה חזקה לטיפול במחלה. ר' נטל מחצית מהכמות שהומלצה לו, והתאושש.
"עכשיו, כששוב זה מציק לי, לא חשבתי פעמיים והשתמשתי בסטוק שיש לי בארון. למה שאבזבז זמן על ביקור במרפאה?", הוא שואל, "הרי הרופא שוב ירשום לי את התרופה הזו". מה שר' לא יודע הוא שלא בכל מקרה של סינוסיטיס ההמלצה היא לקחת אנטיביוטיקה, וכמו כן שצריך למצות את הכמות שהומלצה לשימוש.
"משמעות הדבר", מזהיר פרופ' רז, "שהמאגר נצבר משימוש קודם, חלקי. כלומר, חולה קיבל אנטיביוטיקה לתקופה מסוימת, השתמש בה רק בחלק מהתקופה ואגר את היתר. בלי ידיעתו הוא הגביר את עמידות החיידקים לחומר. אנטיביוטיקה היא התרופה היחידה שיש לה השפעה סביבתית. בניגוד לכל קבוצת תרופות אחרת, הפגיעה שלה בסביבה ברורה, ולכן שימוש גורף ומיותר מסוכן לכולנו ומוריד את יכולתה להילחם בחיידקים".
מאות מתים מדי שנה
פרופ' רז מסביר שהאנטיביוטיקה פוגעת בסביבה באחת מהדרכים הבאות:
- אוויר – במעבר חיידקים דרך האוויר, כמו בחיידק הטורף.
- ביוב – נטילת אנטיביוטיקה משבשת את מאזן החיידקים הידידותיים במעי הגס, מה שגורם לירידה בעמידותם. כשהם מגיעים לרשת הביוב הכללית, הם גורמים לירידה בעמידות החיידקים בכלל האוכלוסייה.
- מזון – על ידי בעלי חיים, בעיקר עופות וכבשים, המטופלים באנטיביוטיקה טיפול מניעתי ממושך, דבר שמוריד את יכולתה של האנטיביוטיקה להילחם בחיידקים בבעל החיים, וכשהוא נאכל על ידי בני אדם, זה קורה גם אצלם. בישראל אין פיקוח וביקורת על שימוש זה, לעומת מדינות אחרות בעולם שאוסרות באופן גורף מתן אנטיביוטיקה לבעלי חיים בריאים לשם מניעה.
דאגתו העיקרית של פרופ' רז נתונה לעמידותה הרופפת של האנטיביוטיקה לטיפול בדלקות ריאה ואוזניים, בעיקר בקרב ילדים, שעומדת על 50% ומטה.
הערכות
"בתוך 20 שנה - האנטיביוטיקה לא תעזור לכלום"
איתי גל
מומחים מזהירים כי יותר ויותר זני חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה גורמים למותם של חולים. הסיבה: השימוש הנרחב באנטיביוטיקה, גם שלא לצורך. מומחה: כשרופא אינו ממליץ על שימוש באנטיביוטיקה יש להישמע לו
משרד הבריאות יישר קו עם אחדות ממדינות אירופה, וכפי שכבר פורסם ב'ידיעות אחרונות', הוא הקים כוח משימה לאומי שנלחם בעמידות החיידקים. "התפתחות זני חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה היא אחת הבעיות הקשות המאיימות על בריאות הציבור בעולם, ולכן יש לפעול בנחישות כדי למנוע מצב שבו האנטיביוטיקה תאבד מיעילותה לחלוטין", נמסר ממשרד הבריאות. "לכן הוקם פורום לגיבוש מדיניות לאומית בנושא זה ולהתוויית קווים ליישומה".
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
