שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    האם ניתן לעכב את תהליכי ההזדקנות?
    תהליך ההזדקנות הוא כמובן בלתי-נמנע ועדיין רב הנסתר בו על הנגלה, ואולם אין הוא פתולוגי - מאמצים רבים מושקעים בניסיון לעכבו עד כמה שאפשר. האם הגישה הגנטית החדשה למניעת ההזדקנות, שיש הרואים בה ניסיון "להפר מעשה בראשית", תביא לפריצת דרך? כתבה ראשונה בסדרה

    בפברואר 2002, התקיים בברלין הכינוס העולמי ה-3 בגרונטוֹלוגיה (חקר הזִקנה), וכותרתו הייתה "האם תהליך ההזדקנות הוא מחלה?" לכאורה, שאלה רטורית שאינה אמורה להטריח למעלה מ-1,500 חוקרים לשבוע של הרצאות ודיונים. כל בר-דעת שמספר שנותיו מתחיל להֵערם מכיר בעובדה שהחיים ניתנו לנו במשורה, ולא ניתן להתמיד כל אותן שנים עם עלוּמים נצחיים.

     

    ה"חיים זורמים אל שִפְכָם" בלשון המשורר, ואכן ניתן להמשיל את מרוצת חיינו לאותו נהר שבמקום נביעתו הוא מפכה ושוצף, וככל שהוא מתקרב אל השפך לים, הוא נרגע ומתמתן, כמי שהשלים עם סיום דרכו. שלב ההזדקנות הוא תהליך בלתי נמנע בחיים, ומעֵבר להיותו מזוהה עם התרגשותן של מחלות שלא ידענו בשנותינו הצעירות, שצריך לטפל בהן כמחלות, לבטח אין לראות בתהליך ההזדקנות עצמו תהליך פתולוגי, או מחלה שצריך לנסות למנוע, או אפילו לדחות. יש חן בהזדקנות, יש בה חוכמת חיים ורוגע, יש להשלים עם ההזדקנות, ולמצות מתוכה את יתרונותיה.

     

    אך אלו אמירות של משוררים, ודווקא גדולי הסופרים הביעו את הכמיהה לנעורים המתרחקים, כאשר גיבורי יצירותיהם המזדקנים היו שמחים לו רק ניתן היה לעצור את התהליך. שניים מהם ודאי זכורים לרבים מכם: אוסקר וויילד, שנטייתו יוצאת הדופן להישאר צעיר ויפה באה לביטוי ב"תמונתו של דוריאן גריי", כאשר התמונה עצמה הולכת ומתבּלה, אך דוריאן גריי שבמרכזה נשאר צעיר...

     

    עוד נזכיר את "מוות בוונציה" שפרסם תומאס מאן ב-1912 בהיותו רק בן 37 שנה, אך כבר אז היטיב לתאר את תחושותיו של גוסטב פון אשנבך בן ה-60, הנמצא "מעבר לשיאו", והמתבונן בעיניים מצועפות לעבר טג'יו, הנער הפולני בן ה-15, המתרוצץ על החול הזהוב על שפת הים בוונציה ומסמל יופי ונעורים שלא יחזרו. גם סופרים יודעים - מבלי לעסוק בביולוגיה - שלא ניתן להישאר צעירים לנצח, אך זו בהחלט נטייה טבעית ומשאלת-לב, לנסות לדחות את הממשמש ובא, ולמתוח לעוד מספר שנים את המראה הצעיר, ולגרום לאותם קמטי הבעה ארורים שבשולי האף ...שיבּיעו פחות.

     

    חמש גישות לעיכוב הזקנה

     

    עד לפני שנים אחדות, בשנותיה הצעירות והתמימות של הביולוגיה, חמש גישות שלטו בתוכניות הanti-ageing למיניהן. הגישה הוותיקה הייתה זו של דיאטה נכונה ומזון בריא למניעת "זקנה מוקדמת", והיו כאלה שצידדו בפעילות גופנית נמרצת לאורך השנים, וכמובן הייתה האסכולה של תוספי מזון וויטמינים שונים, ועד כמה שאפשר לחיות חיים "רגועים" ונטולי-עקה (stress).

     

    הגישה שהיא יחסית מודרנית, וכפי שנראה בהמשך, לא בלתי שנויה במחלוקת, היא הגישה המצדדת בהשלמה הורמונאלית, המנסה לכוונן ולווסת בגוף את רמת אותם הורמונים הדועכים עם ההזדקנות. באופן טבעי ההורמונים המומלצים כתוספים הם הורמון התירואיד, טסטוסטרון, מלָטוֹנין, אסטרוגנים ופרוגסטינים. פרק בפני עצמו הוא סיפורו של הורמון הגדילה-GH (growth hormone), שתעשייה שלמה נבנתה סביבו, ונקדיש לו תשומת לב ראויה בהמשך הדברים.

     

    אך מה שמסתמן כיום, היא הכנסת הגישה הגנטית-גנומית לתחום מניעת ההזדקנות, הנראית עדיין עתידית וכמעט דמיונית בהשלכותיה, אך כבר יש מספר חברות ביוטכנולוגיות נכבדות שעוסקות בה במרץ נעורים. התחום הזה כה נמרץ ומפתיע עד כי לעתים הוא נדמה כיומרני ודמיוני לחלוטין, ויש אף המגדירים אותו כניסיון להפר מעשה בראשית, ביצירת "אדם-על" ביוני (Bionic person). לפני שנים אחדות התפרסם מחקר מרתק של תומס ג'ונסון (Johnson) מקולורדו, החוקר את מחזור החיים של תולעים קטנטנות, נֶמָטוֹדוֹת.

     

    הוא גילה ששינוי גן בודד מסוים, tkr-1, שהוא למעשה הגן המקודד לקולטן של האנזים טירוזין-קינאז הביא לשינוי דרמטי שכמעט הכפיל את אורך חיי הנמטודה. ג'ונסון , חוקר רציני ומקורי, שחוקר את הנמטודה הזו שאורכה 0.5 ס"מ כבר 20 שנה, הופתע לקבל פניות ממספר קליניקות המנסות לשמֵר את נעוריהם של המתפתים לכך, בבקשה לקבל ממנו תמציות שהופקו מהתולעים המוטנטיות, המאריכות חיים. ומה התכוננו קליניקות אלו לעשות עם תמצית הנמטודה המתושלחית? כמובן, להזריקה לאותם בני-אדם המבקשים להאריך תוחלת חייהם.

     

    ג'ונסון , כמדען רציני ושקול, לא התפתה לשתף פעולה עם שרלטנים אלה, ובצדק. אך המחקר הגנטי המנסה לזהות ביצורים שונים גן אפשרי או קבוצת גנים הקובעת או משפיעה על תוחלת החיים, נמשך במלוא המרץ. וכך מנסים על ידי השריית מוטציות להאריך את חייהם של עכברים, או את אלה של זבוב הפירות, דרוזופילה, נשוא מחקרים ותיק של גנטיקאים רבים. אך ממש בשנה האחרונה כאשר הושלם למעשה פרויקט הגנום האנושי, וכל 46 הכרומוסומים של האדם פרושים לפנינו במלוא אורכם, כאשר כל 20 עד 30 אלף הגנים המאכלסים אותם נחשפים אחד לאחד נעשית קפיצת המדרגה מתולעים, זבובי פירות ועכברים למחקר הגנטי הישיר בחומר אנושי.

     

    בן-עמי סלע הוא מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר ופרופסור בחוג לביוכימיה קלינית, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

     

    בכתבה הבאה בסדרה: החיפוש אחר גיזת הזהב, מוצרים להארכת ימים, ועוד.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: סי די בנק
    להילחם בזקנה: חלום ותיק של התרבות האנושית
    צילום: סי די בנק
    מומלצים