שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    חוצפה ישראלית

    אתר "חוצפה" הוא מגזין רשת שכל תכניו נכתבו על ידי הגולשים, שמוזמנים על ידי המערכת להיעזר בו כשופר לביקורת חברתית ואחרת. נמאס לכם לשתוק? בואו להתחצף

    בראש אתר חוצפה, מגזין רשת חברתי, מתנוסס לוגו מוזר, שאמור אולי לייצג את סמליה של אותה מילה-תכונה ישראלית לעילא ולעילא: דיוקנותיהם של דוד בן גוריון וגולדה מאיר, שתחתיהם צף מעין כתוב, ולצידם מתנופף לו דגל המדינה.

     

    מיד מתחתיו מופיע סלוגן, שהפעם כבר מגיע מעבר לים, ומסמל אולי את עובדת היותנו מושבה בריטית לשעבר: "אפשר לעבוד על כל העם חלק מהזמן, אפשר לעבוד על חלק מהעם כל הזמן, אי אפשר לעבוד על כל העם כל הזמן", כך אמר פעם אברהם לינקולן, אך באתר מייחסים את האימרה לווינסטון צ'רצ'יל.

     

    על פי האתר, "אנשי חוצפה מאמינים שלאזרח הקטן יש את הכוח לשנות, על מנת שהאנשים הפשוטים יוכלו להתחיל בתהליכים של שינוי חברתי, הם חייבים להטות כתף ולשתף פעולה. בשבילנו, בשביל ההורים שלנו, בשביל הילדים שלנו. בשביל המדינה".

     

    מביאים גם את תגובת המותקפים

     

    מדובר באתר שהוא שילוב של פורום ואתר תוכן, ששם דגש על מרכיב חברתי ושיוויוני, מערבב אותו עם כתבות ומאמרים איכותיים (ברמת ההצהרה), ומצליח להגיש לגולשים מנת תוכן שאולי לא תותיר את חותמה לאורך זמן, אבל עשויה, אם ישכילו מנהלי האתר לבחור את הכתבות בקפידה, להפוך ליעד מועדף לגלישה על בסיס שבועי.

     

    בעמוד הבית ניתן למצוא מבזקים (לא ממש עדכניים, חייבים לציין), אפשרות הרשמה לניוזלטר, וכתבות אקראיות מששת הקטגוריות באתר: אקטואליה, תרבות ופנאי, עירוני והסביבה, צרכנות ומוסדות, ספורט והחברה הישראלית.

     

    אגב, העורכים מבטיחים להשתדל ולהביא את תגובת הגורם המככב בכתבה (למרות שאין מדובר בתנאי הכרחי לפרסום, ורבות מהכתבות אינן כוללות תגובה כזו), כך שמבחינה מסוימת, הם קרובים בגישתם לעיתונים "אמיתיים", שמקבלים עליהם מחויבויות שונות של סיקור הוגן.

     

    על כל כתבה ניתן להגיב, לשלוח לחברים, לדרג (החל מ-1, שפירושו "גיבוב של שטויות" ועד 5, שאומר "כל מילה בסלע"), לבחון את הדירוג שהעניקו גולשים אחרים לכתבה, לקרוא תגובות, או להמשיך הלאה, לכתבות אחרות.

     

    האתר כולו, לרבות עמודי הכתבות, מעוצב בצורה נוחה לקריאה ולניווט, ומשדר אסתטיות ושימת לב ניכרת (וראויה לציון) לחלק העיצובי, ולא רק התוכני, של המגזין.

     

    נגד שתיקת הכבשים

     

    הכתיבה עצמה מתבצעת בארבעה שלבים: פרטי הכתבה (כותרת, כותרת משנה, שם המחבר וקיטלוג בקטגוריות הקבועות באתר), מסך כתיבה, בחירת תמונה (מתוך

    בנק בן 107 תמונות אילוסטרציה הזמינות לבחירתכם) ומילוי פרטים אישיים. מבדיקה שערכנו, למעט הקצאת קטגוריה לכתבה, שום שדה אינו חובה, כך שגם אינכם על אלו שיודעים לנסח כותרות מנצחות או מעדיפים להישאר אנונימיים – אל דאגה, איש לא ישפוט אתכם.

     

    אגב, לאחר המשלוח, ולפני הפרסום, שנתון לשיקול דעתם של אנשי האתר, שאינם מתחייבים לפרסם כל טקסט שיגיע אליהם, תוכלו לצפות בעמוד זמני של הכתבה שלכם, כך שגם אם היא תא תפורסם לבסוף, תמיד תוכלו לעשות צילום מסך ולשמור הוכחה וירטואלית להיותכם עיתונאי רשת אמיתיים למחצה.

     

    אז אם אתם מזדהים עם הסיבות שהביאו את אנשי מערכת חוצפה להקים את האתר, ועונים ב"כן" על השאלה "החלטנו שלנו נמאס משתיקת הכבשים, ולך?" – הפסיקו לשתוק, וכתבו את שעל ליבכם. הם מבטיחים להקשיב. (רוני שני)

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים