השופט חשין: "העם החליט להתנתק? שישלם"

רמז לבאות? המשנה לנשיא בית המשפט העליון, מישאל חשין, התייחס הערב (יום ג') בנימה חיובית לטענות הכלכליות של המתנחלים במהלך הדיון בעתירות נגד חוק פינוי-פיצוי. "עם ישראל החליט להתנתק - עם ישראל צריך לשלם", אמר חשין לנציגי המדינה.

הדברים נאמרו בעת ש-11 שופטי בג"ץ דנו ב-12 העתירות שהגישו המתנחלים נגד החוק. סבב הדיונים הראשון בעתירות נערך לפני כשלושה שבועות והיום טענו בפני בית המשפט המתנחלים והמדינה. במהלך הצגת טיעוני המדינה אמר חשין: "עם ישראל, על ידי הממשלה והכנסת, החליט שהוא רוצה להתנתק מהמקום הזה. עם ישראל החליט להתנתק – עם ישראל צריך לשלם".

חשין הוסיף כי "הם (המתנחלים - ט.ר.) לא רוצים את שווי הנכס, הם רוצים תחליף. זו לא שאלה של שווי הקרקע, זה שייך לכבוד האדם. הוויכוח נראה לי קטנוני מצד המדינה - הם לא פלשו למקום, המדינה שלחה אותם והושקעו מיליונים. אלה מקומות פורחים להפליא. אתם מדברים על הפקעה רגילה ועל נכס רגיל, אבל לא על השאלה של סכום".

בהמשך התייחס חשין גם לבעלי העסקים בארז ואמר לנציגי המדינה: "האנשים שהיו בארז היו אנשי עסקים רגילים. הם עשו שירות למדינה והפחיתו את הלחץ בעזה וזה עזר. האם לוקחים את זה בחשבון?".

הדיון בעתירות נמשך כ-12 שעות ובסופו אמר נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק: "למדנו היום הרבה, והדברים חדרו אל הלב. אבל ההחלטה כאן תינתן לא רק עם הלב אלא גם עם הראש". ברק הוסיף כי פסקי הדין ינתנו בהקדם, וזאת לאור דחיפות הנושא, ולאור בקשת המדינה. מוקדם יותר ביקש ברק מהעותרים להגיש לו הצעה מפורטת לסיור בגוש קטיף.  

ברק ביקש מעו"ד יצחק מרון מהפורום המשפטי למען ארץ ישראל להגיש לו הצעה מפורטת לביקור אפשרי של השופטים באזורים הנוגעים לעתירות. חששו של ברק הוא מהתקהלות של תושבים ומתנחלים שיבקשו לדבר עם השופטים ולשכנעם.

עו"ד מרון השיב לברק: "חשוב לראות פיזית איך ממוקמים הישובים ואיך נראים הבתים. צריך לראות בעיניים את הדברים. אנחנו יכולים לתת הוראה שהתושבים לא ידברו עם השופטים, ושיהיה מעין שטח סטרילי". ברק השיב: "אתה יודע שזה בלתי נמנע. מי כמוך יודע כמה האנשים האלה כואבים וכמה הם ירצו לדבר אלינו".

מרון השיב: "לא היה אדם שביקר במקום ולא הודה שהביקור הזה לא שינה את עמדותיו. גם השם לפני שהחריב את סדום, אמר 'ארדה נא ואראה'".

מדוע נקצבו לכל עתירה 30 דקות?

העותרים זעמו על כך שלכל עתירה הוקצבו 30 דקות. עו"ד יצחק מרון: "מהתהליך הזה יצאו אלפי ועשרות אלפי אנשים נכים. האם זה לא חשוב מספיק כדי שבית המשפט יקבע ארבעה או חמישה ימי דיונים".

מרון הסביר כי לטעמו, חשוב שכל שופטי ההרכב יגיעו לאזור המיועד לפינוי טרם קבלת החלטה. הוא תקף את תשובת המדינה לבג"ץ ואמר: "המדינה הניחה לפני בית המשפט שלושה נאומים של ראש הממשלה שבהם הוא מדבר על חשיבותה של תוכנית ההתנתקות. לבית המשפט מגיע יותר מזה. זה רק מראה שהמדינה מניחה שבית המשפט יאמר אמן על תוכנית ההתנתקות".

מרון אף גייס לעזרתו סיפורים מקראיים: "כל ההתנתקות היא בבחינת הרצחת וגם ירשת. אין דבר פחות מוסרי מזה שרוצח מקבל את רכוש הנרצח. הפלסטינים הפרו את הסכם אוסלו ויצרו טרור מכוון וזה האיזון שמוצאת מדינת ישראל? אם האו"ם היה מציע זאת, היו אומרים שזו אנטישמיות. כל מדינה בעולם שהיתה אומרת שבשביל שקט פנימי היא רוצה להפריד בין יהודים לבין מוסלמים ולשם כך, עקירת אנשים מביתם היתה נתפסת כמעוותת. המדינה היחידה בעולם שבה מותר לעקור יהודים, ורק יהודים, היא ישראל. התוצאה של התהליך הזה היא טיהור אתני של שטח שבו יהודים אינם יכולים להיות" אמר.

העתירות שונות ומגוונות: עתירתה של המועצה האזורית חוף עזה תוקפת את חוקתיות החוק. 43 אזרחים טוענים כי חוק פינוי-פיצוי יוצר עוולות כלכליות רבות. שתי עתירות נוגעות לבעלי מפעלים בארז, שטוענים כי בעקבות הפינוי הם יספגו הפסדים כלכליים רבים. 21 תושבים מגנים שבשומרון תוקפים את גובה הפיצויים ודורשים להגדילם. גם ח"כ בני אלון (האיחוד הלאומי) עתר נגד הפינוי.

תנועת "נשים בירוק" קיימה משמרת מחאה מול בית המשפט העליון במקביל לדיון בעתירות. לדבריהן, פרקליטות המדינה דורשת להחזיר את ישראל לגבולות 1947. חברות התנועה מסרו, כי הן מצפות משופטי בג"ץ שלא לקבל את טענות הפרקליטות, ובכך לשמור על זכויות העם היהודי על ארץ ישראל. הן נושאות שלטים כגון: "לא לטרנספר של יהודים" ו-"בג"ץ שפוט של אש"ף?".

הדיונים בבג"ץ נמשכו מאז שעות הבוקר ובאולם חילקו דפים בהם הוצג לוח הזמנים לאחד מימי הדיונים העמוסים ביותר שידע בית המשפט. מהשעה 9:00 בבוקר ועד השעה 17:00 נשמעו טיעוניהם של עורכי הדין המייצגים 12 קבוצות עותרים ב-12 עתירות שונות. לאחר מכן השיבה המדינה לטענות.