ביהמ"ש קבע: חולה סופנית תנותק מהמכשירים

יעל הירשהורן (59), הסובלת ממחלה סופנית, תנותק ממכונות ההנשמה - כך פסק הבוקר (יום ב') בית-המשפט המחוזי בתל-אביב.     

הירשהורן סובלת זה שמונה שנים ממחלת ניוון שרירים. היא מרותקת למיטה, מחוברת למכונת הנשמה באופן תמידי ואת הקשר היחיד עם הסביבה יוצרת באמצעות העפעפיים. בתה ביקשה היום בבית-המשפט כי כאשר תופסק פעולת מכשיר ההנשמה, לצורך ניקוי, לא תחובר אמה שוב למכונה.

נשיא בית-המשפט המחוזי, אורי גורן, קיבל את בקשה. בהחלטתו התייחס לשתי חוות דעת של רופאים המטפלים באשה, שקבעו כי מחלתה אכן סופנית.

"מדובר במחלה סופנית אשר הולכת ומחמירה מפעם לפעם, ועתה הגיעה לשלביה האחרונים, על פי חוות הדעת המעודכנות", נימק השופט. "לאחר שהוברר לבית-המשפט כי מדובר בשלבים האחרונים של המחלה, ועל רצונה המלא והחופשי של החולה להשלים את מכסת חייה, ולאחר שבא כוח מטעם היועץ המשפטי לממשלה בדק ומצא כי הקריטריונים במקרה זה תואמים את מקרי הפסיקה בעבר, הגיע בית-המשפט למסקנה כי יש להיעתר לבקשה".

שני הרופאים, הוסיף השופט, חייבים להיות נוכחים בשלבי חייה האחרונים של החולה, והם יפקחו על הפסקת פעולת ההנשמה שתיעשה בבוא העת. עוד הורה השופט להקפיד שההליך ייעשה תוך שימוש במשככי כאבים, וכן בצנעה, ללא נוכחות זרים פרט לבני-משפחה.  

"להוציא לפועל את הצוואה של אמא"

הבוקר, בצירוף מקרים, מוגשת לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה נוספת לניתוק מן המכשירים: טינה לוי, בת 60 מפתח-תקוה, לקתה בלבה לפני 5 שנים, עת שהתה אצל מכרים בבריכה. בעלה ביצע בה החייאה והציל את חייה, אולם היא ספגה פגיעה מוחית קשה.

לוי נמצאת בהכרה, אך חייה תלויים במכונת הזנה המחוברת לקיבתה, מאחר שהיא אינה מסוגלת לבלוע מזון. בנוסף, היא מתקשה לתקשר עם הסביבה. את הבקשה לנתקה ממכונת ההזנה הגישו היום לבית-המשפט בעלה, שני ילדיה, קרובי משפחה וחברים נוספים. טרם נקבע מועד לדיון.  

בתה רונית סיפרה ל"ידיעות אחרונות" על בקשתה הקשה של אמה לגאול אותה מייסוריה: "אני לא אהיה פה לנצח, היא אמרה לי, המוות זה חלק מהחיים. המוות זה לא טרגדיה. תראי, היא אמרה, אני מבקשת ממך בקשה מיוחדת, אם אהיה מחוברת חס וחלילה למכשירים - אני מבקשת ממך שתדאגי לזה שינתקו אותם ממני".

"כעסתי עליה", המשיכה רונית. "אמרתי לה, איך אתה מבקשת ממני דבר כזה. היא הסתכלה עלי ואמרה לי, אני סומכת עליך. תדאגי לזה. היא היתה מאוד רצינית. בהזדמנות אחרת היא אמרה לחברה הכי טובה שלה שבגיל מסוים, כאשר המוות יתקרב, הן יתאבדו ביחד, כי היא רוצה למות צעירה ובריאה. בשנה הראשונה, כשניסו להאכיל את אמא דרך הפה, היא השתוללה ותלשה את הצינורות. בשבילי זה היה סימן ברור. היא לא רוצה לאכול.

"הכאב שלי הוא שולי ולא רלוונטי. לא התעייפנו מלטפל באמא. ברור לנו מאוד שזה מה שהיא היתה רוצה. היא לא היתה רוצה חיים כאלה, והקול שלנו הוא הקול שלה. אמא שלי אמרה לי שהיא התיידדה עם המוות. מהנכדה שלה היא בקשה שלא תעשה לה מצבה אלא תבחר בוגנוויליה יפה לשתול על קברה. אני אוהבת את אמא אהבת נפש ולכן מרגישה חובה להוציא לפועל את צוואתה".