שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם

    "בוגרי האינתיפאדה" פונים לסיוע נפשי

    בנט"ל, המרכז לסיוע נפשי במצבי לחץ וטראומה על רקע לאומי, מספרים על גל של פניות ביום הזיכרון. "בין הפונים השנה גם קבוצה חדשה - חיילים משוחררים שחוו חוויות קשות באינתיפאדה ורוצים לדבר על כך", אומרת סיגל חיימוב מהמרכז

    "בתקופה כזו יש עלייה של מאות אחוזים במספר הפונים אלינו. ימי שנה וזיכרון או אזכרות מעוררים אצל אנשים רגשות עזים והם חשים צורך בעזרה". כך אומרת ל-ynet סיגל חיימוב, מנהלת קו פתוח של נט"ל, המרכז לסיוע נפשי במצבי לחץ וטראומה על רקע לאומי.

     

    לדברי חיימוב, "אנחנו מקבלים מאות פניות בחודש רגיל, השבוע כבר פנו יותר מכל חודש ממוצע. מתחילת השבוע פנו כבר כ-500 איש, ואנו מעריכים שעד סוף השבוע יתקבל מספר דומה של פניות".

     

    היא מסבירה שיש שלוש קבוצות עיקריות של פונים. "הראשונה - פוסט טראומטים ממלחמות עבר, שרק עכשיו מעיזים לפנות ולבקש עזרה. מדובר בגברים מבוגרים שמבינים שיש להם בעיה ושהם יכולים לבקש עזרה.

     

    "קבוצה שנייה הם נפגעי פיגועים, אנשים שהיו בפיגוע או איבדו בן משפחה. ויש גם קבוצה שלישית, זו קבוצה חדשה - חיילים משוחררים. מדובר בחבר'ה צעירים שהשתחררו, שחוו חוויות קשות בלחימה באינתיפאדה האחרונה, הם וההורים שלהם.

     

    "הצעירים חוו על בשרם מה שאנחנו שומעים בחדשות. הם מרגישים רגשי אשם ויסורי מצפון על חברים שלא עזרו להם, על מעשים שעשו. וגם ההורים שאומרים שהילד משתנה להם מול העיניים והם לא יודעים איך להתמודד עם זה, הילד לא מספר. אני עצמי שוחחתי עם אב שסיפר שבנו חווה חוויה קשה בעזה ולא הסכים לספר להם. הוא קיבל צו מילואים וממש התמוטט ועזב את הארץ, והאבא לא יודע איך להחזיר אותו".

     

    איך זה מתנהל?

     

    "כל מי שמתקשר לקו מגיע למתנדב, שעבר הכשרה ומיומן לעשות שיחה ראשונית. השיחה לוקחת בדרך כלל חצי שעה. האדם מספר את הסיפור, מבינים יחד מה הקושי, מקבלים פרטים ויחד עם הפונה חושבים על הצעד הבא. יש מסלול של קשר ארוך עם מתנדב בקו, ואז מוצמד מתנדב קבוע שמדבר עם הפונה ביום ושעה קבועים, ועובר איתו תהליך טיפולי דרך הטלפון. יש מסלול של מפגשים פרונטלים עם אנשי מקצוע במרכזי נט"ל בארץ".

     

    לדבריה, "לחיילים המשוחררים ולמשפחות אנחנו מציעים קבוצות דיון, שהמטרה שלהן היא להפגיש אנשים שעברו חוויות דומות. המפגשים נערכים בקבוצות קטנות בהנחיית איש מקצוע. הם מבינים שהם לא לבד, ועוברים תהליך איש ומשפחתי".

     

    יש גם טיפול למטפלים

     

    מתברר שגם המתנדבים עוברים טיפול, קצת שונה. "המתנדבים שלנו עוברים חוויות לא פשוטות ואנחנו עובדים איתם כדי לוודא שהם עצמם לא נשברים. הרבה מהמתנדבים קשורים לשכול בדרך זו או אחרת. אנחנו מקבלים הרבה כוח מהיחד שלנו. נפגשים בקבוצות, תומכים אחד בשני.

     

    "לחוויות הטראומטיות יש השפעות ישירות על הגוף שלנו וככה גם למתנדבים, ששומעים סיפורים קשים. אנחנו עובדים איתם על שיטות הרפייה שונות כדי לנסות להרגיע את הנפש דרך הגוף. בעוד שבוע כל המתנדבים יקבלו טיפול מסג', יום הרגעה לגוף, אחרי שבוע אינטנסיבי כל כך".

     

    חיימוב מספרת כי "יש לנו 40 מתנדבים, ביניהם גם דוברי רוסית, שעוברים הכשרה של חצי שנה, עיונית ומעשית". לדבריה, בעוד שביום רגיל יש שני מתנדבים במשמרת, בימים כאלה יש 6 ו-7 מתנדבים, כדי לעמוד בעומס. היא מוסיפה: "אני קוראת לאנשים שמרגישים פגועים שלא יהססו להתקשר אלינו. לפעמים שווה להתלבט ביחד ולהרגיש טוב יותר".

     

    מספר הטלפון לפניות: 1800-363-363 בין השעות 8:00-22:00

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מריאן הול
    (ארכיון)
    צילום: מריאן הול
    (ארכיון)
    צילום: לע"מ
    מומלצים