חולקו פרסי ישראל לשנת תשס"ה
16 כלות וחתנים וארגון אחד זכו השנה בפרסים שהוענקו להם ב-12 תחומי עשייה שונים. השרה לבנת: "האנשים האלה הינם כוחו המיוחד של עם ישראל. כוח הרוח. רוחו האיתנה של העם היהודי, רוח התנ"ך, הספרות, השירה, הפילוסופיה והמדע"
בטקס חגיגי חולקו הערב (ה') פרסי ישראל לשנת תשס"ה במעמד נשיא המדינה משה קצב, ראש הממשלה אריאל שרון, יו"ר הכנסת ראובן ריבלין, שרת החינוך התרבות והספורט לימור לבנת, נשיא בית המשפט העליון השופט אהרון ברק וראש עיריית ירושלים אורי לופוליאנסקי. 16 כלות וחתנים וארגון אחד זכו השנה בפרסים שהוענקו להם ב-12 תחומי עשייה שונים על-ידי 10 ועדות שיפוט שמונו על-ידי השרה לבנת. לכל אחד מהזוכים הוענק פסלון, תעודה וסכום כספי של 75,000 שקל.
"זוכי הפרס הם המרקם האנושי של החברה בישראל", בירכה השרה לימור לבנת, "גברים, נשים, דתיים, חילוניים, ספרדים ואשכנזים. מהעיר, מהקיבוץ, עולים וילידי הארץ. וגם תיאטרון אחד, התיאטרון הקאמרי".
שרת החינוך, התרבות והספורט הוסיפה ואמרה: "כאן והיום, זוהי מדינת ישראל שמקבצת אותנו לעם. מדינת ישראל - המקום שבו מנצחים הכוח והעוצמה שלנו. האנשים האלה הינם כוחו המיוחד של עם ישראל. כוח הרוח. רוחו האיתנה של העם היהודי, רוח התנ"ך, הספרות, השירה, הפילוסופיה והמדע, הרוח שנושבת בנו יותר משלושת אלפים שנה. זוהי הרוח שהביאה לעולם את ערכי השוויון והחופש, את כבוד האדם וחירותו, ואת החובה לכבד איש את רעהו. זוהי הרוח שלימדה אותנו דין צדק מהו, וציוותה לנו את החיים כערך עליון. זוהי הרוח שהניחה את התשתית למוסר המערבי ולמשפט המודרני, ממנו למדו כל העמים וכל הדתות האחרות והרוח, חזקה ככל שתהיה, זקוקה לכוחות חדשים המזינים אותה ללא הרף, לכוחות חדשים אשר ישמרו את חַיותה ואת רעננותה. כלות וחתני פרסי ישראל לדורותיהם הם אלה המפיחים שוב ושוב חיים מחודשים ברוח ישראל, ונותנים לה את העוצמה להמשיך ולשמור אותנו – את העם היהודי.
"דווקא בימים אלה שבהם האנטישמיות מרימה ראש בעולם אני מנצלת הזדמנות חשובה זו וקוראת ליהודים בתפוצות - הצטרפו אלינו, בואו לכאן, לארץ ישראל, למדינת ישראל. עלו לארץ, יתחדשו יחד איתנו. כל אחד בתחומו, כל אחד בתורו יכול לתרום ולהירתם. העם היהודי ומדינת ישראל התברכו בחתני פרס נובל, בסופרים בעלי שם בינלאומי, במנצחים על במות העולם. כולם יחד יחד יכולים לתרום מכאן תרומה אדירה לעולם, לשמה של ישראל, לחוזקה ולחוסנה. מדינת ישראל זקוקה לכם, גם אתם נדרשים לה לא פחות".
דווקא בימים בהם מתקיים פולמוס ציבורי נרחב בכל הנוגע למעמדו של המורה בחברה הישראלי, אמרה השרה לבנת: "מתוך אמונה עמוקה זו ביכולותנו, אני עומדת כאן היום מחוייבת להמשך היצירה של העם היהודי. לא אנוח ולא אשקוט עד שתלמידי ישראל ישובו לתפוס את מקומם הראוי בראש סולם ההישגים בעולם. לא אנוח ולא אשקוט עד שיתאפשר ליצירה שלנו להמשיך לעלות ולפרוח בעולם ולעולם. כוחנו כמדינה אינו נמדד רק בכוחנו הרוחני, כי אם גם ביכולתנו להמשיך ולקיים דמוקרטיה המקדשת את חירויות היסוד של כל אדם, ברוח מגילת העצמאות שקוראת לשוויון לכל דת גזע ולאום, דמוקרטיה שבה חופש ביטוי, שוויון זכויות לאנשים, חופש ההפגנה וחופש מחאה. גם אם היא מופנית נגד השלטון וגם כשאינה נוחה לו. דמוקרטיה שבה חופש אקדמי וזכות לביקורת. גם ביקורת נוקבת. ועם זאת, על כל אחד ואחת מאתנו לדעת לשמור על גבולותיה השבריריים של הביקורת. איש אינו רשאי לבקש מהקהילה הבינלאומית ומהקהילה האקדמית להטיל חרמות ונידויים על מולדתו ועל מוסדותיה, ולהוציא דיבתה רעה, ואינו רשאי לפנות לאויביה בבקשת סעד, לערער על זכותנו למולדת, לבית, ועל בסיס קיומה כמדינה יהודית. איש רוח אמיתי מאמין בכוחו הוא, ובכוח חבריו האזרחים ואנשי הרוח, לשנות ולתקן מבפנים. איש רוח אמיתי שם את מבטחו בצדקת ההליך הדמוקרטי ובכוחו הרוחני המיוחד והאיתן של עם ישראל".
חתן פרס ישראל על מפעל חיים ועל תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, הרב ישראל מאיר לאו, נבחר לשאת דברים בשם הזוכים: "לפני שבוע בדיוק עמדנו בשעה זו עם ראש הממשלה, שרת החינוך ועוד כשתי רבבות של בני אדם, בבית העלמין הגדול ביותר של האנושות, אושוויץ-בירכנאו, שם עמדנו להתייחד עם זכר קורבנות השואה. והנה אנחנו פה, לא עוד מספר אלא אדם עם אישיות, שם, כרטיס ביקור ותעודת זהות. לא עוד מספר. דווקא שם שמעתי לראשונה את שמה של ארץ ישראל. אחי, נפתלי, שיושב כאן, נפרד ממני כמו הולך בדרכו האחרונה ואמר לי 'אתה ילד גדול. עוד מעט בן שמונה. אין לנו אבא או אמא. גם אני הולך. אתה נשאר לבד. אינני מאמין שהגיהנום ייגמר, אבל אם כן - זכור שיש בעולם מקום ושמו ארץ ישראל. רק לשם תלך. זה הבית שלנו. שם לא הורגים יהודים'.
"הגענו לכאן ויש כל-כך הרבה מטלות, ואחת דגולה מכולן - להרים את הדגל הזה שאומר: אל אחד בראנו, אב אחד לכולנו, כולנו בני איש אחד. נכון, אנו באים ממוצאים שונים, ארצות מוצא, מנטליות, דפוסי חיים, מעמדות שונים, 104 קהילות שהתגבשו לכל ישראל חברים. המשימה שלנו לתת יד איש לרעהו ואיש לאחיו בעד או נגד התנתקות. אסור לך להתנתק מאחיך, ממולדתך מהמורשת והמסורת של הדורות. זהו צו השעה היום בפרס ישראל. עם סיום יום העצמאות נכנסת מדינת ישראל לשנת החן שלה, 58, יהיי רצון שנמצא חן ושכל טוב בעיני אלוהים ואדם ותקויים תפילה לשלום המדינה, ונתת שלום בארץ ושמחה ליושביה".
רשימת הזוכים ונימוקי השופטים:
- פרופ' בן-עמי שרפשטיין - פרופ' אמריטוס בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב. עיקר עיסוקו הפילוסופי הוא מסע בין תרבויות וחקירה של מכלול העמדות וההשקפות. עבודתו מתחקה אחר מבני העומק של ההגות האנושית על ריבוי פניה.
- פרופ' מרים ארז – פרופ' מן המניין בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל - מופקדת על הקתדרה לניהול ולכלכלה על-שם מנדס פרנס, חברת-כבוד באקדמיה האמריקנית לניהול, באגודה הפסיכולוגית האמריקנית ובאגודה האמריקנית לפסיכולוגיה תעשייתית-ארגונית. עיקרי מחקריה עוסקים בהנעה לעבודה, בגורמי חדשנות בארגון ובהבדלים בין-תרבותיים בהתנהגות ארגונית. תרומותיה החדשניות בכל אחד מתחומי המחקר הופיעו בספרים ובמאמרים רבים שפרסמה.
- פרופ' יחזקאל דרור – פרופסור מן המניין אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר באקדמיה הבינלאומית למדעים ובאקדמיה האירופית למדעים, נשיא מכונן של המכון לתכנון מדיניות עם יהודי (מייסודה של הסוכנות היהודית) – מחשובי המפתחים של מדעי המינהל ותורת המדיניות בעולם. עיקר מחקריו: תהליכי החלטה, תכנון מדיניות, מדינאות, רפורמות של הממשל, תורת הביטחון ומדיניות העם היהודי.
הזכייהפרס ישראל הוגדל ל-75 אלף שקלמרב יודילוביץ'השרה לבנת: "ראוי ונכון להעלות את הסכום באופן משמעותי". אוהד נהרין יתרום את הכסף ללהקת "בת שבע"
- פרופ' אהרן דותן – פרופסור מן המניין אמריטוס באוניברסיטת תל-אביב, חבר האקדמיה ללשון העברית ונשיא הארגון הבין-לאומי לחקר המסורה (IOMS) – מחשובי חוקריה של הלשון העברית בדורנו. עיקרי מחקריו: הבלשנות העברית בימי הביניים וכתבי-היד בערבית-יהודית: מסורת המקרא, כתבי-יד של המקרא, הטעמים ושיטות הניקוד.
- פרופ' אולגה קפליוק – פרופסור מן המניין אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים, הנמנית עם מיטב הבלשנים הישראלים והחוקרים של הלשונות השמיות - עוסקת בחקר שני הענפים הפחות ידועים של השפות השמיות - לשונות אתיופיה והלהגים של הארמית החדשה - ובטיפולוגיה שלהן בהשוואה לשפות הכושיטיות של מזרח אפריקה מחד גיסא ולשפות האיראניות מאידך גיסא.
- פרופ' יעקב לנדאו – פרופסור מן המניין אמריטוס, מגדולי ההיסטוריונים של המזרח התיכון בדורנו - תרם רבות לחקר ההיסטוריה הפוליטית והתרבותית של המזרח התיכון ולהוראתם. מחקריו עוסקים באידיאולוגיות ובתנועות לאומיות (במצרים ובטורקיה, בעיקר) ופאן-לאומיות (בייחוד בפאן-אסלאם ובפאן-טורקיזם) ובבעיות של מיעוטים שונים (כגון הערבים אזרחי ישראל והקהילות היהודיות במרחב הערבי והטורקי).
- פרופ' ששון סומך – מגדולי החוקרים של הספרות הערבית בדורנו – עוסק במחקריו בספרות הערבית של המאה ה-20 תוך ניתוח של הטמעת אלמנטים ספרותיים מודרניים בשפה הערבית עתיקת הימים ובדיקת האופן שבו היא התמודדה עם השינוי.
- פרופ' רנה זייצוב מרכס – פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל-אביב, מבכירי הרופאים והחוקרים ההמטו-אונקולוגים לילדים בארץ ובעולם, שמחקריה התוו במידה רבה את הדרך לשיפור דרכי הטיפול במחלות קשות נדירות ומסובכות - נולדה בנס ציונה בשנת 1932, נצר לדור המייסדים, גדלה בראשון לציון, והיא בוגרת הגימנסיה העברית הרצליה.
- פרופ' שאול פלדמן – נוירולוג קליני וחוקר בעל שם בינלאומי בתחום הנוירופיזיולוגיה והנוירואנדוקרינולוגיה - חקר את הקשרים בין מערכת העצבים לבין מערכת ההורמונים של קליפת יותרת-הכליה ואת המנגנונים הקובעים את תופעת הדחק בבני האדם.
- פרופ' יעקב בקנשטיין - פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. מהחוקרים הבולטים של תורת הגרביטציה והשלכותיה על תחומים שונים במדע. עיקרי מחקריו: תורת החורים השחורים ובמיוחד התרמודינמיקה ותורת הקוואנטים של חורים שחורים, ההגבלות הטבעיות על אכסון מידע במערכות פיזיקליות ואלטרנטיבות לתורת הכבידה התקנית כתחליף לאמונה הרווחת שהיקום מלא בחומר אפל.
- אלכס ליבק – מהמובילים בצלמי העיתונות והצילום התיעודי בארץ, בעל מדור שבועי קבוע בעיתון הארץ - חי עם בת זוגו, שרי אנסקי, אב לחיים.
- אוהד נהרין – רקדן וכוריאוגרף, מנהלה האמנותי של להקת בת-שבע. שינה את פני במת המחול בארץ והעלה את המחול האמנותי בישראל לדרגה גבוהה המוכרת בארץ ובעולם כולו.
- יצחק אוורבוך-אורפז – סופר ומסאי חדשן ופורץ דרך. אמן המילה והשורה שמפעלו הספרותי כולל עשרות סיפורים, נובלות ורומנים.
- ישראל פנקס - משורר ההולך בנתיב יצירתי עצמאי, ושפתו ממזגת מסורת וחידוש. יצירתו ירשה נכסים תרבותיים של העבר והוסיפה להם מקוריות ורעננות.
דעהפנקס הגדולאריאנה מלמדהשירה של ישראל פנקס, זוכה פרס ישראל לשנת תשס"ה, היא אינטליגנטית, מסעירה ויוצאת דופן בנוף הישראלי. אריאנה מלמד מברכת על הבחירה באחד המשוררים העברים האהובים עליה
- שבתי טבת – עיתונאי, סופר והיסטוריון – מקדיש במשך יותר משלושים שנה את עתותיו לכתיבת ארבעת כרכי קינת דוד, המספרים, דרך קורות חייו של דוד בן-גוריון, את תולדות היישוב העברי לקראת הקמת המדינה.
- הרב ישראל מאיר לאו – לשעבר הרב הראשי לישראל. דמות מרכזית ומוערכת בחברה הישראלית ובעולם. באישיותו הוא משמש דוגמה לקירוב לבבות בין דתיים לחילונים, בין יהדות ישראל ליהדות התפוצות ובין הדתות השונות.
- התיאטרון הקאמרי של תל-אביב – תיאטרון ארץ-ישראלי צעיר ברוחו - מפתח מחזאות ישראלית מקורית; שואף למצוינות ברמת הביצוע; מטפח ייחודיות; מעודד שחקנים צעירים; חותר להרחבת מעגל הצופים; מופיע בכל פינה בארץ, ובכלל זה אזורי העימות; מייצג את ישראל ברחבי העולם; מקרב את בני הנוער לחוויה התיאטרונית; מקיים אירועי מחווה ליוצרים תל-אביבים; פותח דלתות לפני המחזאות העולמית המודרנית; שוקד בעקביות על העלאת הקלאסיקה העולמית ברוח עכשווית וחותר להיות מרכז תיאטרון בינלאומי. הקאמרי מציין השנה 60 שנה להיווסדו.
